מין חדש וייחודי של דינוזאור התגלה בצפון מונטנה, והחוקרים העניקו לו את השם לוקיצרטופס ראנגיפורמיס (Lokiceratops rangiformis) כהומאז' ללוקי (Loki), דמות האל מהמיתולוגיה הנורדית, אך גם בשל דמיון בשתיים מהקרניים שלו, לקרניו של אייל הצפון (Rangifer tarandus). קרניו של הדינוזאור היו יוצאות דופן, כיוון שהן התעקלו והיו גדולות במיוחד, כשבין שתי הקרניים הללו היו עוד שתי קרניים קטנות יותר וא-סימטריות בגובהן ובגודלן, שהזכירו לחוקרים את חוסר הסימטריה של קרני אייל הצפון.
מאובניו של לוקיצרטופס התגלו ב-2019 בצפון מונטנה, 3.2 ק"מ דרומית לגבול ארה"ב-קנדה. ג'וזף סרטיץ' מאוניברסיטת קולורדו סטייט ופרופ' מארק לוון מאוניברסיטת יוטה, שהובילו את המחקר, חיברו את שברי העצמות עד שהצליחו לשחזר את הגולגולת של הדינוזאור, והבינו כי מדובר במין חדש לא מוכר.
על פי ההערכות, אורכו היה כ-6.7 מטר ומשקלו נאמד בכ-5 טונות, מה שהופך אותו לגדול ביותר מבין מיני תת-משפחת הצנטרוזאורים (Centrosaurinae), שהתגלו אי פעם בצפון אמריקה. בנוסף לכך, התגלה כי שתי קרניו המתעקלות הן הגדולות ביותר שנראו אי פעם בקרב דינוזאור בעל קרניים, כשהעובדה כי חסרה לו קרן האף האופיינית בקרב בני משפחתו, רק הוסיפה לייחודיותו.
סרטיץ' השווה את קרני הצנטרוזאורים בכלל ואת אלה של לוקיצרטופס בפרט, לנוצות של ציפורים, שמשתמשות בצבעי ובדפוסי נוצותיהן כדי להבדיל בין המינים השונים ולייצר משיכה בין זכרים לנקבות. את המאובן העבירו החוקרים למוזיאון האבולוציה במריבו שבדנמרק, מה שהתכתב עם הקישור בין שמו לאל הנורדי לוקי.
"לדינוזאור הזה יש עכשיו בית קבוע בדנמרק, ולכן בחרנו לקרוא לו על שם האל הנורדי", אמר פרופ' לוון. "זה אחד מהסיפורים שמסתיימים בסוף טוב, בהם מאובנים שהתגלו לא הגיעו לבית פרטי אלא לאוסף מוזיאוני, שם הם נשמרים לנצח ומוצגים לראווה בפני מבקרי המוזיאון", הוסיף סרטיץ'.
שרידיו של הדינוזאור הייחודי התגלו למעשה באותו מיקום שבו התגלו ארבעה מיני דינוזאורים אחרים, מה שמעיד על כך שחמישה דינוזאורים שונים מתת-משפחת הצנטרוזאורים חיו זה לצד זה לפני 78 מיליון שנה בביצות ובמישורי החוף לאורך החוף המזרחי של לרמידיה (Laramidia), גוש היבשה המערבי של אמריקה הצפונית, שנוצר כאשר נתיב ים חילק את היבשת לפני כ-100 מיליון שנה.
"אין זה עניין של מה בכך למצוא חמישה מינים שחיו זה לצד זה, בדומה למה שרואים כיום במישורי מזרח אפריקה. בעבר, פלאונטולוגים חשבו ששני מינים של דינוזאורים בעלי קרניים לכל היותר יכולים היו להתקיים במקביל, באותו מקום ובאותו זמן. באופן לא ייאמן, זיהינו חמישה מינים שחיו יחד בו זמנית", אומר סרטיץ'.
בניגוד למגוון הרחב של יונקי בר גדולים שמסתובבים במערב ארה"ב כיום, כמו איילים קנדיים, בעלי החיים הקדומים הללו היו מוגבלים בתפוצתם הגיאוגרפית, כך שמדובר בראיות לכך שמינים אלה התפתחו במהירות בתוך שטח קטן. למעשה, מדובר באב קדמון של הטריצרטופס - דינוזאור אייקוני שהתפרסם הודות לגולגולת הגדולה שלו, שממנה בלטו שלוש קרניים גדולות וצווארון עורפי גרמי בצורת מניפה שנקרא "עטרה" - שהופיעה מאוחר יותר.
המין החדש נמנה על משפחת הצרטופסיים (Ceratopsidae) שהתפתחה לפני כ-92 מיליון שנים במהלך תקופת הקרטיקון המאוחרת, התגוונה למספר עצום של מינים מעוטרים בקרניים מיוחדות, ושרדה עד סוף תקופת הדינוזאורים. בכך, הפך המחקר שפורסם בכתב העת PeerJ לכזה שהציג את עץ המשפחה השלם ביותר של דינוזאורים בעלי קרניים עד כה.