2 צפייה בגלריה
מסך של אובך בירושלים, בשבוע שעבר. לא אירוע חריג במועדו, סמוך לחג הניקיונות הלאומי
(צילום: AFP)
עם צאת חג הפסח פקד את מדינת ישראל גל אובך שמקורו בירדן ובמדבר הסורי. מערכת מזג אוויר פעילה ורוחות עזות הרימו לאוויר ענני אבק שבעזרת רוחות מזרחיות הגיעו בעיקר לצפון הארץ ולמרכזה. בפועל, האירוע לא היה חריג במיוחד במועדו בסמוך לפסח, חג הניקיונות הלאומי, שבו רווחת השאלה: "האם לנקות חלונות או להמתין עד אחרי סופת החול התורנית?". הוא גם לא היה חריג במיוחד בעוצמתו או במשכו. במהלך יומיים ומחצה השמיים אמנם נצבעו צהוב ומדד זיהום האוויר זינק, אך במדד החומרה המקובל (טווח הראייה דרך ההפרעה), האובך הסתמן כדליל יחסית. הראות פחתה בישראל לטווח של קילומטרים בודדים. הפרעה מוגבלת בלבד.
יתר על כן, העניין החריג באירוע האחרון היה דווקא חיובי. אל האובך לא התלווה גל יובש אופייני (כמו ברוב סופות החול המוסעות אלינו ממדבריות צפון אפריקה), ועל כן סכנת השרפות המוכרת הייתה הפעם פחותה באופן משמעותי.
ואולם, את אירוע האובך הזה צריך לבחון לא כאירוע בודד. סופות חול ואבק במזרח התיכון ובצפון אפריקה הופכות תדירות ועוצמתיות יותר כתוצאה משינויי אקלים. תופעות אלו אינן חריגות במרחב, אך השילוב עם עליית טמפרטורה, הפחתת משקעים ותהליכי מדבור, עם ניהול קלוקל של משאבי קרקע ומים בכלל המרחב המזרח תיכוני, מוביל להחרפתן.
יתרה מזאת, סופות חול ואבק שגורמות לאובך הן רק סוג אחד של אירועי קיצון במזג האוויר. רק בשנה האחרונה חווינו מערכת שלג חריגה בפורים וגל קור חורפי ארוך במיוחד, את סופת "כרמל" בראשית החורף, וקודם לכן קיץ שהיה מהחמים ביותר מאז תחילת המדידות ושכלל גל חום חריג בעוצמתו במהלך אוגוסט 2021.
השירות המטאורולוגי מצא שב-30 השנים האחרונות הייתה עלייה מובהקת בתדירות ובחומרת האירועים הללו. בראייה קדימה, לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) והשירות המטאורולוגי הישראלי, מעידים מיטב המודלים המדעיים שצפויה החרפה משמעותית נוספת באירועי אקלים קיצוניים ומשבשי שגרה.
האובך בישראל בשבוע שעבר
(צילום: רענן בן צור)
אירועים אלה משבשים את שגרת החיים האזרחית. לצד הסיכון המרכזי הגלום בהם בהיבטים של נפגעים בנפש ונזקים כלכליים חריפים כמו במקרי שיטפונות ושרפות, גם אירועים "חמורים פחות" מהווים אתגר בריאותי של ממש עבור קבוצות סיכון ובהן נשים בהריון, ילדים, מבוגרים, ובמקרה של סופות חול ואבק גם אסתמטיים וחולים במחלות ריאה.
עבור מרבית האוכלוסייה, המשמעות היא שיבוש השגרה. פעילויות פנאי מתבטלות בשל זיהום אוויר חריג או מזג אוויר שאינו נוח. גם פעילויות של מערכת החינוך ושל גופים נוספים מצריכות שינוי ואף ביטול תוך הטלת הגבלות חמורות על יציאה החוצה. למשל, טיולי בית ספר וסיורים לימודיים לא ייצאו אל הפועל בימי אובך קיצוני, ושיעורי חינוך גופני יועתקו למרחבים ממוזגים או אף יומרו לשעות כיתה בהיעדר תשתית מאפשרת.
לא מספיק להיערך להשפעות אירועי קיצון בבית אלא לנתח תמונה של המרחב ולבנות את המענה ברוח של שותפות ומתוך הבנה כי מניעת אסון אצל שכנינו היא אינטרס שלנו
במישור רחב יותר, אירועי הקיצון משפיעים על הפעילות הרחבה של המשק: הם משנים את תצרוכת החשמל ומשפיעים על התחבורה - מפעילות שדות התעופה והנמלים ועד לשינוי היקפי הנסועה בכבישים והיקף תאונות הדרכים. גם סקטור החקלאות מושפע עמוקות באופן שמקרין גם על מחיר התוצרת לצרכן.
את כל אלה קשה לאמוד באופן ממוקד בשל השונות בין אירועי מזג האוויר, אך שעה שמצבי הקיצון מתרבים ועוצמתם גדלה, יש להיערך כראוי לשלל ההשפעות על המשק בטווח הארוך. ברם, לפי פרסומים אחרונים מטרפד משרד האוצר את חוק האקלים ומחק סעיף המחייב את כל משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות להכין תוכנית היערכות למשבר האקלים. הדבר מעלה חשש כי קצב ההיערכות אינו כנדרש.
פגיעה גם בשכנינו ברשות ובירדן
בנוסף להשפעות על המשק האזרחי, אירועי קיצון משפיעים גם על הביטחון הלאומי. ראשית, מזג האוויר לא מכיר בגבולות מדיניים, ושינויי האקלים נחשבים ל"מכפיל איומים" המחריף בעיות חברתיות וכלכליות ועלול לסכן את היציבות הגאופוליטית המעורערת ממילא במזרח התיכון.
אירוע האובך של השבוע שעבר היה השלישי שפגע בעיראק בתוך שבועיים. השמיים נצבעו בכתום, עשרות אושפזו בבתי חולים כתוצאה מבעיות נשימה, מיליונים לא יכלו לצאת לעבודה, וקורקעו טיסות לבגדד, נג'אף ואירביל. מדובר באחת המדינות הפגיעות בעולם למשבר האקלים ומומחים חוששים שהשפעות מזג האוויר ומגמות ההתייבשות יסכנו את יציבותה השברירית וישפיעו על כל האזור - אם בסכסוך עם מדינות שכנות על מקורות מים ואם ביצירת גלי פליטים שישטפו (שוב) את המרחב.
סופת חול וגשם בערב הסעודית, בשבוע שעבר:
גם ירדן השכנה הושפעה מהאובך באופן חריף: רשויות הבריאות הורו לאנשים עם בעיות נשימה בעמאן ובצפון הממלכה להישאר בבתים, והראות הנמוכה הובילה לאמצעי חירום בבקרת טיסה. ירדן, מהכלכלות השבריריות במזרח התיכון, היא אחת המדינות הצחיחות בעולם עם דרישות גדלות והולכות למים ואנרגיה עקב התחממות ואירועי קיצון. השפעות שינויי האקלים המחריפות - בשקלול המאזן הדמוגרפי, המצב הכלכלי המדאיג, מחסור במשאבים ואי-היציבות בשכנותיה עיראק וסוריה - מעלים דאגות קשות לגבי עתידה של ירדן.
מובן שאירועי קיצון מטאורולוגיים באזור משפיעים גם על הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה. לכן, לא מספיק להיערך להשפעות אירועי קיצון בבית אלא יש לנתח תמונה כוללת של המרחב ולבנות את המענה הישראלי ברוח של שותפות ומתוך הבנה כי מניעת אסון אצל שכנינו היא אינטרס שלנו.
כשהלוחם לא רואה ממטר
בנוסף לסיכונים האסטרטגים שאירועי קיצון משיתים על המדינות השכנות, ומכאן על יציבות המרחב, הם גם משפיעים ישירות על פעילות מערכת הביטחון. סופות חול ואבק, למשל, יכפו שינוי בשגרת ובאופי אימונים בצה"ל (וביתר כוחות הביטחון). אבק וחלקיקים עלולים להפריע לציוד רגיש שלכל הפחות ידרוש פעילויות אחזקה תדירות לשמירה על כשירותו המבצעית.
ביטחון הגבולות עלול להיות מאותגר תוך שגורמים פליליים וגורמי טרור ינסו לאתר נקודות תורפה ישראליות הנובעות ממיסוך של מערכות איסוף בשל אובך או ערפל או מקשיי תנועה על צירי הביטחון השוטף בשל תנאי מזג אוויר חריגים.
ד"ר שירה עפרוןגם התכנון והמימוש של פעילויות מבצעיות מעבר לגבולות המדינה ייאלצו להתחשב ביתר שאת בשיקולי מזג האוויר ולהבין שיידרשו מענים ייחודיים למציאות החדשה. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי החל במגבלות בטיחות בטיסה בחיל האוויר, ועד לסוגיות של איסוף מודיעין במרחבים שבהם קיים מיסוך פיסי של אובך, ערפל או עננות מרובה. סופות חול ואבק דוגמת זו שחווינו שבוע שעבר ושכמותה אנו צפויים לחוות בתדירות גבוהה יותר עקב שינויי אקלים, פוגעות ביכולות חישה, איסוף מודיעין ודיוק תקיפה. אחת הדוגמאות הבולטות והגלויות בהקשר זה היא מ-2015, כשדעאש ניצל מיסוך שיצרה סופת חול כדי להשתלט על רמאדי, בירת מחוז אנבאר בעיראק. ב-2016, סופת חול ואבק שוב העניקה לדעאש יתרון טקטי בלחימה במוסול.
בעולם כבר הבינו שאירועי קיצון הם ה"נורמלי החדש" (new normal). למשל, תוכנית ההיערכות לשינויי אקלים שפרסם צבא היבשה של ארה"ב בסוף 2021, התייחסה באופן פרטני לסיכונים שמהווים אירועים כאלו לבריאות חיילים ואנשי ביטחון, ציוד ואמל"ח וכן לשרשראות אספקה, עם השלכות לאימונים ופעילות מבצעית.
קריאת השכמה נוספת
האיגוד המטאורולוגי העולמי קבע שיעד מרכזי לעיסוק בשנת 2022 יהיה מערכות התרעה מוקדמת לאירועי קיצון והתמודדות איתם. בנוסף ליכולות חיזוי משופרות הדרושות ברמה הלאומית, מערכת הביטחון של ישראל צריכה לוודא שאירועי קיצון לא משבשים לחלוטין את שגרת האימונים, וכן שמערכות נשק, חישה, פלטפורמות, כלי רכב, כלי טיס וכל מערכת מבוססת אופטיקה יהיו מותאמים הן לסופות חול ואבק והן לטמפרטורות גבוהות יותר, וכך גם המדים והציוד שנושאים לוחמים.
סא"ל (מיל') תומר ברקגל החול של צאת הפסח אינו רק אירוע שמלכלך לנו את הרכבים. הוא קריאת השכמה (נוספת) לשנס מותניים בהתמודדות עם אירועי קיצון. לקראת ועידת האקלים בשארם (COP27, בנובמבר השנה) ראוי שמדינת ישראל תאשר את חוק האקלים על כל סעיפיו, תאיץ את תהליכי ההיערכות הלאומיים למשבר האקלים (במישורים האזרחיים והביטחוניים כאחד), תציב יעדים מתקדמים יותר לצמצום חלקה בפליטות גזי החממה ותעצב גישה אזורית אסטרטגית תוך הישענות על "הסכמי אברהם" לבניית שיתופי פעולה אזוריים שיסייעו להתמודדות עם אירועי האקלים המתפרצים ועם השלכותיהם ליציבות הגאו-אסטרטגית. הרי כולנו פה באותו מדבר.
- ד"ר שירה עפרון היא ראש המחקר ב-Israel Policy Forum וחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב; סא"ל (מיל') תומר ברק מתמחה בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית. עוסק בשנים האחרונות בסוגיות של השפעת שינויי האקלים על הביטחון הלאומי
