גם החורף אנחנו עדים לתופעה שמתרחשת בכל שנה - הצפות בערים בעקבות הגשמים. המשוואה פשוטה: תשתיות ניקוז ישנות שלא עומדות בעומס של ריבוי משקעים בזמן קצר. תוסיפו על זה בנייה אינטנסיבית, אלפי יחידות דיור שמכסות באספלט את השטחים הפתוחים, בלי ראייה תכנונית נכונה שמתחשבת בנחלים. בינתיים, במשרד להגנת הסביבה שוקדים על פיתוח הפורטל הלאומי לסיכוני אקלים, בסיוע חברת הסטארט-אפ הישראלית-אמריקנית Tomorrow.io. מפת האיומים כוללת גם סכנות להצפות, והיא צפויה להיות מוכנה בחודשים הקרובים.
הצפות וגשמים ברחבי הארץ
(צילום: יוסי דמארי)
אם לא נשכיל לטפל בבעיה כיום, המצב רק ילך ויחמיר. שינוי האקלים משפיע ביתר שאת על ישראל, הנמצאת בהוט ספוט אקלימי. לפי נתוני השירות המטאורולוגי ומודלים של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, השינויים האלה יביאו עלייה בטמפרטורה הממוצעת עד סוף המאה בכ-4 מעלות צלזיוס, הפחתה בכמות המשקעים בשיעור של עד 20%, והתגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים. כלומר, תחול עלייה בעומסי חום, הצפות, שיטפונות וגשמי זעף. דו"ח מבקר המדינה מ-2021 קבע כי ישראל לא ערוכה להתמודד עם הצפות, בין היתר בגלל תקציב דל לטיפול בבעיות הניקוז ברשויות. מאז התקדמנו. אבל רק מעט.
כולנו זוכרים את חורף 2020 שעלה בחיי אדם בעקבות גשמים חזקים. נקודת האור היחידה היא שכולנו כבר מודעים שיש בעיה. "לפני 4-3 שנים הייתה מודעות אפסית לחשיבות של נחלים והצפות וניקוז", אומר ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לתשתיות, תכנון וניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות. "משבר האקלים לא פוסח עלינו. אנחנו רואים עלייה באירועי קיצון והתוצר הוא יותר שיטפונות. אנחנו מנסים להוביל תפיסה סביבתית, לפיה יש למנוע את הבעיה מלכתחילה".
ברנדט באור, מנהלת חוסן אקלימי ב"אדם טבע ודין", אמרה כי "התעלמות ארוכת שנים של הממשלה והשלטון המקומי הביאה את המרחב העירוני למצב מסוכן. ניתן לומר בביטחון כי רוב הערים בישראל אינן מוכנות למשבר האקלים ולא לאירועי קיצון, הצפויים בעתיד הקרוב. כך, רוב התשתיות העירוניות מוזנחות ואין ביכולתן להכיל אירועי גשם חריגים, מערכות הניקוז אינן מתחשבות בתחזיות של שינויי האקלים, התקציבים דלים ולא מנוהלים והשלטון המקומי, לרוב, לא ערוך לנהל אירועי טבע חריגים. כל אלו מובילים לסכנה ממשית לציבור, לפגיעה קשה ברכוש, לזיהום סביבתי אדיר ולבסוף, להרבה מאוד מי גשמים מבוזבזים שזורמים לים במקום שיחלחלו ויעשירו את מי התהום במדינה".
כולם יודעים שיש בעיה וצריך לתקן. במשרד החקלאות ובמנהל התכנון מובילים את תיקון 7 לתמ"א. המטרה היא לשנות את הדרך שבה אנחנו מתכננים את התשתיות שלנו, שתוביל להתחשבות בסביבה, ובעצם להבנה כי צריך לתכנן ולקחת בחשבון את הנחלים. קשה להאמין שזה לא משהו שקורה כבר עכשיו. "התיקון משרטט ושם על מפת התכנון את הנחלים. מה שהיום לא קיים. אנחנו רוצים להסדיר מקום לפשטי הצפה, כך שהמים לא יציפו אזורים מבונים, לסמן שטחים של אל געת".
במילים אחרות, השטחים הפתוחים מאפשרים חלחול של המים, וצריך שיהיו מקומות בהם לא נבנה כדי שהמים יוכלו להתנקז כראוי. "אנחנו באמצע תהליך העבודה. יש מספר ועדות סביב הנושא. צריך להכיר בכך שאי אפשר להתעלם מהנחלים. כמו עצים, פעם לא היו מסמנים עצים בתוכניות בנייה. היו מגיעים לשטח - אופס, יש פה עץ. היו דורסים את הנחלים, מה שהיה מייצר עוד ועוד שיטפונות". ומה הבעיה פה? שייקח עוד כמה שנים עד שהכל ייושם.
"אנחנו מרצפים את הערים בחניות, במשטחים ולא מיישמים עקרונות שמעודדים חלחול", אומר ד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול". "וגם כשעושים את זה - לא עושים את זה טוב או לא מתחזקים. אבל זה משתלם. זה דורש תקציבים. עיריית תל אביב הציגה תוכנית לטיפול בנושא, אבל רוב הרשויות לא מטפלות בבעיה".
לפי הערכת משרד החקלאות העלות לטיפול בבעיות הניקוז שלנו נאמדות בכ-7 מיליארד שקלים. והאם יוקצה תקציב לטיפול בבעיה, העלולה להחריף בשל משבר האקלים? הכול תלוי בטוב ליבו של משרד האוצר.
ד"ר אמיר ארז, מנהל אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, אמר: "אנחנו עדים לשינוי האקלים בשנים האחרונות. המומחים אומרים שיש פחות ימי גשם. אבל כל יום גשם עוצמתי יותר. כמות הגשם לשעה, לאזור מסוים, עולה על מה שהכרנו בעבר. ומצד שני מדינת ישראל הולכת ונבנית. יותר ויותר שטחים נאטמים על ידי כבישים ובניינים. פעם נדרשו להשאיר 15% ממגרש לחלחול נגר. אבל זה לא עובד ככה. היום מדברים במנהל התכנון על ניהול נגר בצורה אחרת לגמרי. כל תוכנית תצטרך לטפל בנגר בצורה יותר מושכלת. התקדמנו. אבל כשבונים כל כך הרבה ויש כל כך הרבה כבישים הנגר רב יותר".
ד"ר ארז הוסיף: "בעבר, בשנות ה-50, חשבו שכדי להתמודד עם שיטפונות צריך ליישר את הנחלים ולהכניס לתעלות בטון. בעולם ובארץ הבינו שזה לא נכון. אנחנו גורמים לשטף המים להגיע במורד בצורה יותר מהירה. ומעבר לזה, פספסנו משאב שקוראים לו נחלים, ובמקום ליהנות מהם כמשהו ירוק וסביבתי, שחשוב לנו כבני אדם - יצרנו תעלות. תעלת איילון? אף אחד לא נהנה ממנה. תארו לכם שהתעלה הייתה חלק מפארק. היום אפשר לעשות את זה. אנחנו מדברים על פתרונות מבוססי טבע. יש לנו מקומות שלא תהיה לנו ברירה, אלא לעשות זאת. אבל היום מדברים על לקחת את הגעתון ולהפוך אותו למשהו אחר. וזה אפשרי. זו פעולה שנעשית בעולם. לוקחים נחלים ונהרות שיצרו מעליהם כביש - הורסים את התעלות ומחזירים את הנחל למופע הטבעי שלו. אפשר לעשות את זה גם בארץ, אם כי לא בכל מקום".
במקביל, בקרוב צפויים להשיק את פורטל האיומים, בהשקעה של כ-10 מיליון שקלים. הדבר יאפשר מיפוי של כל האזורים המועדים להצפות, כך שמקבלי ההחלטות יוכלו ליישם את כל הפתרונות שהוזכרו. והשאלה הכי גדולה היא מתי כבר ישקיעו את הכסף בפתרונות שיעשו את החיים של כולנו יותר טובים?
