המילה שהכי מלחיצה אותי בחודשי יולי - ספטמבר היא "הביל". דיכאון אומנם מזוהה תרבותית יותר עם החורף והקור, אבל יש דבר כזה "דכדכת קיץ". חום קיצוני ולחות מייגעת מסוגלים להוציא אותנו מדעתנו. בשכבות החלשות, בקרב אנשים שאינם מסוגלים להרשות לעצמם רכישת מזגן, המצב בעייתי אפילו יותר. יותר מכך, מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין עלייה בכמויות הפשיעה לטמפרטורות גבוהות, בדגש על אלימות בתוך המשפחה.
עוד כתבות למנויים:
מה בעצם קורה לגופנו בימים של חום בלתי נסבל? כיצד חום קיצוני משפיע על ההרגשה ועל ההתנהגות שלנו? "מבחינה ביולוגית, גופנו יודע לשמור על הסביבה הפנימית שלו בטמפרטורה די קבועה. כשהחום החיצוני עולה בצורה קיצונית, הגוף מנסה להיפטר מעודפי החום על ידי העלאת קצב הלב, מה שמביא להזעה מוגברת ובמקביל יש העלאה של קצב הנשימות עם סיכון מוגבר להתייבשות ופגיעה בכליות", אומר פרופסור נמרוד מימון, יו"ר החטיבה הפנימית במרכז הרפואי סורוקה.
4 צפייה בגלריה
''כשהחום עולה בצורה קיצונית, הגוף מנסה להיפטר מעודפי החום על ידי העלאת קצב הלב''
(צילום: shutterstock)
דכדכת קיץ עם זאת לטענתו של ד"ר ירדן לוינסקי, יועץ פסיכיאטרי בחטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית, היא דווקא לא תופעה נפוצה במיוחד. רוב האנשים אוהבים את הקיץ. אבל הוא כן משפיע על ההתנהגות שלנו. "כאשר יש עליית חום פנימית או חיצונית, אנחנו חושבים יותר לאט, יש לנו קושי לחשוב ולקבל החלטות, ובמצבי חום קיצון אנחנו חשים עייפות ותשישות, בדיוק כמו שאנחנו מכירים משפעת או מכל מחלה אחרת", מסביר ד"ר לוינסקי.
באיזה חום מדובר?
"בדרך כלל מעל ל-40-38 מעלות, אז יש חולשה, דופק מהיר, כאבי ראש וחום גבוה – ולא משנה אם בגלל טמפרטורת הגוף או הטמפרטורה של הסביבה. זה קורה כיוון שהגוף מתחיל להקצות את המשאבים שלו לוויסות הטמפרטורה, וכאשר הוא לא מצליח לעשות זאת, מחקרים מראים שהדבר משפיע על ההתנהגות שלנו, הריכוז והקשב".
לא צריך מחקרים. צריך ללכת במישור החוף באוגוסט.
(צוחק). "בדיוק. אז ברור שזה משפיע באופן ישיר על ההתנהגות שלנו. הרבה פעמים אנחנו הופכים להיות עצבניים וכשכולנו עצבניים - כי אנחנו חווים את החום הזה כקבוצה - היכולת שלנו לתקשר זו עם זה הולכת ויורדת".
ומפה העצבים. ומה עם זיכרון וחשיבה?
"הטמפרטורה הגבוהה יחסית פוגעת בפניות הקוגניטיבית שלנו לשלוף מידע, או לקבל החלטות, ואז אנחנו יותר מוסחים ומתקשים להגיב באופן הרגיל שלנו. זה בעצם מוציא אותנו מהדפוסים הרגילים שלנו, או שמעצים אותם".
עורכת הדין תמי גנות-רוזנשטרייך, סמנכ"לית ארגון "אדם, טבע ודין", מצטרפת לדברים ואומרת ש"בהתאם למחקרים שמתפרסמים על שינויי אקלים וגלי החום הקיצוניים, רואים שבמקרים של חום קיצוני יש עלייה בפנייה לסיוע חירום נפשי, דיווחים על חשש לפגיעה עצמית, שימוש לרעה בסמים ואלכוהול, דיכאון וסכיזופרניה, ועלייה בתלונות על אלימות במשפחה".
היא מוסיפה ומסבירה כי העלייה בתלונות על אלימות במשפחה מתחברת למחקרים שמוכיחים כי בתנאי חום קיצוני הנפגעים העיקריים הן הקבוצות החלשות בחברה, מי שאין להם את המשאבים למיזוג אויר, להפוגה, לחופשה או גישה למערך תמיכה נפשית.
איך זה קשור?
"תוצאות המחקר באוניברסיטת קליפורניה שהראו עלייה בדיווחים על אלימות במשפחה כשהחום עולה, הן לא מפתיעות. החום החיצוני הוא סוג של סיר לחץ שמאיץ ומגביר מצבי מתח נפשי ומצבים קיצוניים של התנהגות. בלי להקל ראש באלימות או לתת הנחה לצד הפוגע, ניתן להניח שמגורים בתנאי חום ללא ויסות בעזרת מזגן למשל, או נגישות נמוכה לשירותים רפואיים ונפשיים אצל האוכלוסיות החלשות, וכן חוסר היכולת לקחת הפוגה מהחום ולצאת למשל לחופשה – מגבירים את הסיכון להתפרצויות ולטריגרים שמובילים למצבים קיצוניים גם של אלימות בבית".
4 צפייה בגלריה
''הטמפרטורה הגבוהה יחסית פוגעות בפניות הקוגניטיבית שלנו לשלוף מידע, או לקבל החלטות''
(צילום: עמית שעל )
אז דרושה פה גם התבוננות חברתית ולא רק אישית.
"נכון. האלימות היא דבר מגונה ולא משנה מה הנסיבות. יחד עם זאת, ההסתכלות צריכה להיות לא רק במובן האישי והנקודתי של מה גרם להתפרצות, אלא ההבנה שעם העלייה במצבי חום קיצוניים וגלי חום כפי שראינו ולפי השירות המטאורולוגי נראה בעתיד יותר ויותר, דרושה התייחסות חברתית. משרד הרווחה, הרשויות המקומיות, משרד הבריאות ומערך הנפש וגם משרד החינוך חייבים לקחת בחשבון את ההשפעה של משבר האקלים והעלייה בטמפרטורות על הנושאים הללו ולהיערך.
"המרחב הציבורי, במקום לספק לנו הפוגה מסיר הלחץ של החום הקיצוני, מחמיר את המצב על ידי כריתת עצים, היעדר צל, בנייה, פקקים, העדפת כלים ממונעים על פני הולכי רגל, הפקעת המדרכות לטובת קורקינטים ועוד. כל זה הופך את העיר למרחב מאוד מלחיץ להולכי רגל שגם ככה הולכים בחום בלתי נסבל. נוצר פה לחץ על גבי לחץ. צריך לדאוג שיהיו גם בסביבה האורבנית ריאות ירוקות שנוכל לשבת בהן בצל".
אבל איך ראש עיר בישראל יכול להקל על התושבים בזמן של 40 מעלות?
"הדבר הכי בסיסי זה אימוץ מדיניות של ייעור עירוני, כזו שאומרת להגן על העצים הוותיקים מפני כריתה ולקדם נטיעה איכותית של עצים חדשים. נטיעת עץ על כל תושב. זה לא אומר שבשיא החום כולם ייצאו לחבק עצים, אבל ההבדל בין לחנות בשמש לבין לחנות מתחת לעץ הוא הבדל של עשר מעלות והוא גם משפיע על האופן שבו אנחנו מתנהגים בחוץ. אפשר גם ללמוד ממקומות אחרים בעולם, למשל מקלטי האקלים שהקימו בברצלונה".
מקלטים בברצלונה?
גנות-רוזנשטרייך צוחקת מהתגובה שלי. "אלה לא מקלטים במובן שאנחנו מכירים, אלא מרחבים עירוניים עם הצללה, מקור מים נחמד והרבה צמחייה. מרחבים שהם קרירים יותר ומעניקים מפלט מהחום העירוני הכבד. לא מדובר בכיכר שיש בה סתם הצללה, אלא במקום שמתרכז במה התושב צריך כדי להירגע מהחום הקיצוני במרחב העירוני. 160 מקלטי אקלים פתוחים הוקמו בברצלונה, הם כוללים מזרקות קירור, גינות וקירות ירוקים שמרגיעים את העיניים מוכות האספלט והבטון. יש שם הרבה מאוד צלונים וסוככים, הצללות סולאריות וגגות שמייצרות אוורור טוב יותר. מקלטי האקלים מתוכננים כך שהטמפרטורה בהם תהיה נמוכה יותר, שהנגישות אליהם תהיה טובה, ושיוכלו לשמש כמקום מנוחה עבור התושבים ומקום הירגעות מאותם מרחבים מרוצפים ופולטי חום. כך גם נבטיח פחות אלימות ועצבים".
ד"ר לוינסקי מבהירה כי גם בישראל אין סיבה "להיכנס לבונקר" ולהימנע מיציאה מהבית במשך כל חודשי הקיץ. "יש כל מיני דרכים לווסת את הטמפרטורה. את יכולה לנסוע לגליל ולשכשך במימי הכנרת. לשמחתנו אנחנו חיים במדינה שמכירה בערך המיזוג ויש הרבה מקומות ציבוריים ממוזגים כמו קניונים או ספריות ציבוריות שבהם אפשר לפגוש אנשים, וכמובן שאפשר לשהות בטבע".
בטבע? בלחות של 70 אחוז.
"אין שום דבר מושלם, אבל אם תלכי לנהר הירדן או לבריכה, זה לא רע".
לצידה של דכדכת הקיץ ישנה גם תופעה רחבה יותר הקשורה במצבנו הנפשי ובמזג האוויר, "חרדת אקלים", שבאה לידי ביטוי בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. "חרדת אקלים קשורה להבנה של של הקטסטרופות האקלימיות שמולן אנחנו עומדים והיכולת המועטה שלנו לשנות אותן. החרדה גם מגיעה עם רמות תסכול מאוד גבוהות שקשורות לכך שמי שבידיהם המושכות לא פועלים מספיק לשינוי המצב", מסבירה גנות-רוזנשטרייך, "היא מתבטאת בחרדות המוכרות לנו, רק שהגורם לחרדה הוא חדש והוא מפעיל לחץ גדול על בריאות הנפש. זה מחייב התייחסות של הרשויות".
פורסם לראשונה: 10:15, 17.08.22
