המשרד להגנת הסביבה עומד לאבד את השליטה על קרן שבה מיליארדי שקלים? הממשלה תדון מחר (יום א') בישיבתה השבועית בהעברת הקרן לשמירת הניקיון לניהול משותף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הודיעה כי היא מתנגדת למהלך. בהנהלה החדשה של הקרן, כך לפי ההצעה, יהיה רוב לנציגי משרד הפנים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דווקא תומך. לפי מבקר המדינה, בסוף שנת 2020 היו בקרן יותר מ-3.2 מיליארד שקלים.
הקרן לשמירת הניקיון, שהוקמה ב-1984, נועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה, ובכלל זה לשמירה על הניקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור ועוד. הקמת הקרן נועדה ליצור מסגרות כספיות ייעודית למימון עלויות סביבתיות, כחלק מעקרון "המזהם - משלם". והיא מורכבת מארבעה חשבונות מרכזיים: הטמנה, שקיות, כללי ופיקדון.
המשרד להגנת הסביבה היה עד כה הגורם האחראי בממשלה ליישום מדיניות הטיפול בפסולת ופועל במגוון רחב של תחומים לקידום הנושא ובכלל זה רגולציה, פיקוח ואכיפה, שיתופי פעולה, הקניית ידע מקצועי ותמיכות כלכליות הן ליזמים בתחום והן לרשויות המקומיות.
אלא שלפי ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לש"ס, הקרן אמורה לעבור לניהול משותף של משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה ובהנהלה החדשה יהיה דווקא רוב לנציגי משרד הפנים. בהצעת המחליטים, שהועברה לשרי הממשלה, נכתב כי יש להטיל על השרה להגנת הסביבה לפעול לתיקון חוק שמירת הניקיון, כך שבכל מקום שבו הוקנתה סמכות או חובה של השרה בנוגע לקרן, יהיו אלה משותפות לשרה להגנת הסביבה ולמ"מ שר הפנים מיכאל מלכיאלי, שהחליף לפני כחודש בתפקיד את אריה דרעי, לאחר שבג"ץ פסל את דרעי מלכהן כשר.
עוד נכתב בהצעה כי הנהלת הקרן לשמירת הניקיון תמונה על ידי השרה להגנת הסביבה ושר הפנים. ההנהלה תכלול שני נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה שימונו על-פי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שני נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה שימונו על פי המלצת שר הפנים, שני עובדי משרד האוצר, שלושה עובדי המשרד להגנת הסביבה – ובהם המנכ"ל – וארבעה עובדי משרד הפנים. עוד נכתב בהצעה כי המנכ"לים של שני המשרדים יהיו יושבי ראש במשותף של הקרן.
כלומר, להנהלה יתווספו ארבעה נציגים ממשרד הפנים – ביניהם מנכ"ל המשרד – וכן שני נציגי ציבור נוספים, שימונו בהמלצת שר הפנים. כלומר, למשרד הפנים יהיו שישה נציגים בהנהלה, למשרד להגנת הסביבה שלושה, למשרד האוצר שניים. בנוסף יהיו שני נציגי ציבור.
בנוסף נכתב בהצעה כי כל סמכות שהוקנתה לשרה להגנת הסביבה או למנכ"ל המשרד, תהיה לסמכות משותפת של שני המשרדים.
המשרד להגנת הסביבה מתנגד נחרצות להצעת ההחלטה ורואה בה השתלטות של משרד הפנים על כספי קרן הניקיון, אשר לא רק שלא תקדם את מטרות הקרן והטיפול בפסולת מדינת ישראל, אלא אף תפגע בהן פגישה קשה.
בעמדת המשרד להגנת הסביבה נכתב כי כספי חשבון ההטמנה בקרן הניקיון הם כלי העבודה התקציבי הבלעדי למימוש יעדי המדיניות לטיפול בפסולת לצמצום ההטמנה באמצעות הקמת תשתיות מתקדמות ופעולות להפחתה, מיחזור והשבה של פסולת.
עוד אמרו במשרד להגנת הסביבה כי למשרד הפנים אין את הידע המקצועי, האחריות, והסמכות לניהול מדיניות הפסולת ולכן הרוב המוקנה לו על פי הצעת ההחלטה בניהול קרן הניקיון עלול להביא למדיניות הקצאת תקציבים שלא תשרת את קידום המדיניות בטיפול בפסולת והקמת תשתית מתקני הטיפול הנדרשת בפרט.
בסיכום עמדת המשרד להגנת הסביבה נכתב כי "הטיפול בפסולת בישראל נמצא בפיגור משמעותי של עשרות שנים אל מול הנעשה במדינות העולם המערבי. הסדרת הטיפול בפסולת הינה משימה לאומית הדורשת אסדרה מתקדמת, פיקוח ואכיפה והשקעת משאבים כלכליים. המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם הממשלתי שאמון על הסדרת התחום ובידיו הסמכויות לרגולציה ואכיפה בתחום. קרן הניקיון בכלל וחשבון ההטמנה בפרט הם הכלי העיקרי ביישום מדיניות הטיפול בפסולת".
עוד נכתב כי יש חשיבות סביבתית לכספים אלה. "מרבית הכספים של חשבון היטל ההטמנה מוקצים להקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת שיהוו חלופה להטמנת הפסולת ובכלל זה מתקנים למיון, טיפול בחומר אורגני והשבת אנרגיה מפסולת. יתרת התקציב בחשבון ההטמנה מיועדת ומוקצה ברובה לטובת קידום הטיפול בפסולת ברשויות המקומיות. השימוש בכספי החשבונות ה נוספים בקרן הוא למטרות שונות ומגוונות ומסייע למשרד להגנת הסביבה לפעול לקידום נושאי הגנת הסביבה בתחומים שונים ורחבים", נכתב בעמדת המשרד להגנת הסביבה.
