ענף הזית בארץ ובעולם נמצא במשבר, ובחודשים האחרונים החקלאים זועקים. משבר האקלים הוביל לגלי חום ובצורת בספרד, אחד ממקורות הייבוא העיקריים של שמן זית. מאז חודש מאי מזהירים החקלאים בארץ מפני עליה במחירים, ומתחילת שנת 2023 הם אכן עולים באופן מתון.
לפי נתוני משרד החקלאות בישראל יש למעלה מ-300 אלף דונם מטעי עץ זית. עיקר הגידולים נמצאים בצפון הארץ, ובפרט בגליל ובגולן. מאז כניסתה של הרפורמה והפחתת המכסים, אומרים במשרד החקלאות, נכרתו כ-200 אלף עצי זית, ככל הנראה כתוצאה מחוסר הוודאות של העוסקים בענף. כיום כ-50% משמן הזית בישראל מיובא.
בקיבוץ רביבים שבמועצה האיזורית רמת נגב, פעם קיבוץ שחלש על כ-3,000 דונם עצי זית שניטעו בשנת 1995, נותרו רק 930 דונם. לאט לאט עקרו את המטע המפואר, וכעת גם את השרידים האחרונים שלו צפויים החקלאים לעקור. "אין כדאיות כלכלית", מסביר דוד בן-לולו, מרכז המשק של רביבים. "המחיר שאנחנו מקבלים עבור שמן הזית לא מכסה לנו את ההוצאות. אני מאמין בכלכלה חופשית אבל אני כבר לא מאמין לשום מילה מאף ממשלה. אם לא תהיה לנו תמיכה, כמו בספרד, לא נוכל להתקיים. מחירי שמן הזית עולים ופה עוקרים כי לא הרוויחו. כשאין יציבות מחסלים את הענף".
"עד היום לא קיבלנו את התמיכות. במסגרת הרפורמה לחקלאות והורדת המכסים של שמן הזית, הוחלט על הענקת תמיכות ישירות לענף הזית כדי לחזק את הייצור המקומי", אמר יענקלה מוסקוביץ', מנהל מו"פ רמת נגב. "אבל עד היום החקלאים לא קיבלו את הכסף. חייבים לחזק את הייצור המקומי. החקלאים נמצאים מול שוקת שבורה. בנגב עוקרים אלפי דונמים של עצי זית".
מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא התייחס לנושא עוד בחודש יוני האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת. "עלינו לשמור על ענפי הייצור המקומי לצד יבוא", אמר. "כיום 50% משמן הזית הנמכר בישראל הינו מייצור מקומי ומחציתו השנייה מיובא. הורדת המכס על שמן הזית לא גולגלה במלואה לצרכן"."המדיניות שלנו היא שמגדלי הזיתים יחיו תחת הפסוק בזיעת אפך תאכל לחם", אומר סוהיל זיידאן, יו"ר הדירקטוריון של ענף הזית בישראל. "אוי ואבוי אם נגיע לעקירת מטעים בני מאות שנים בגליל. זו תהיה פשיטת רגל של המורשת החקלאית".
ראש המועצה האיזורית רמת נגב ערן דורון תוקף: "ענף הזית היה אחד הראשונים לסבול ממדיניות הייבוא חסרת האחריות והתוצאה לצערי עקירה של אלפי דונמים של עצי זית. אני מקווה שהפיצוי למגדלי הענף יחזיר חלק מהנזקים שנגרמו להם ויאפשר להם להמשיך את ענף הזית שמזוהה כל כך עם החקלאות הישראלית".
גם בצפון מגדלי זיתים נפרדים מהענף שהופך ללא רווחי ולמורכב. "בשנתיים האחרונות בעמק בית שאן עקרו 3,000 דונם של מטעי זיתים", מספר דוד נוי, מנכ"ל בית הבד "שמן שאן". "חקלאים מצויינים נאלצו לעשות זאת לאחר שלא הצליחו להתפרנס כי המטעים לא היו מספיק יעילים חקלאית".
המגדלים בצפון, ובדגש על אזור דרום רמת הגולן מבינים היום כי יראו ברכה בזית רק אם יגדלו אותו בתנאים ובשיטות גידול שיבטיחו יתרון באיכותו. "אין היום שום סיכוי להרוויח בגידול המוני של מטעי זית שמוכוונים לייצור שמן זול", מסביר יוסי מוסנגאד, המנהל העסקי של קיבוץ מבוא חמה.
הוא מאשים כי "במשך שנים הממשלה לא קידמה ולא טיפחה ותמכה בענף החקלאות. כשבאים גם לקשור לנו את הידיים וגם את העיניים בו זמנית, אנחנו כבר לא יכולים להתחרות בזה".
"המחסור בשמן זית הוא התגשמות אזהרותינו לאורך השנים", אמר מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן. "משבר האקלים והאנרגיה משפיעים על כל מדינות העולם ובמקום להבטיח את המשך היצור החקלאי ולהבטיח ודאות עבור החקלאים, בחרה מדינת ישראל להוריד את המכס ולפתוח את הייבוא ללא מתן תמיכה לחקלאים. פתיחה זו הגבירה עוד יותר את חוסר הוודאות והאמון של החקלאים ואילצה אותם לעקור חלק משמעותי ממטעי שמן הזית בארץ שרובם נטועים בנגב ובגליל. הסכם התמיכה בחקלאים בענף שמן הזית נמצא בשלבים סופיים אחרי מו״מ ארוך ואנו מקווים ובטוחים שההסכם יכניס מעט וודאות לתחום".
סוהיל זיידאן, יו"ר הדירקטוריון של ענף הזית בישראל, הוסיף: "המדיניות בישראל היא שמגדלי הזיתים יחיו תחת הפסוק בזיעת אפך תאכל לחם". הוא הוסיף כי בארץ תומכים בייבוא, אבל על הממשלה לראות לנגד עיניה שיקולים נוספים, כמו עובדת היותם של עצי הזית בישראל סמל וחלק מחקלאות המורשת העתיקה. "אוי ואבוי אם נגיע לעקירת מטעים בני מאות שנים בגליל. זו תהיה פשיטת רגל של המורשת החקלאית", הוא אמר בכאב.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד האוצר ומשרד החקלאות טרם הגיעו להסכמות, וההבנות טרם נחתמו. שרי האוצר והחקלאות עודם מתדיינים בנושא, במטרה להגיע לסכום הוגן כתמיכה ישירה בחקלאים בכלל ענפי הצומח שנפתחו ויפתחו לייבוא. עד כה, התקציבים שהוצעו על ידי משרד האוצר כפיצוי לחקלאים הם בגדר לעג לרש, ועומדים על תמיכה של כ-100 עד 150 שקל לדונם בלבד, בעוד שהורדת המכס מגיעה למאות ואף אלפי שקלים פר דונם. דוגמה בולטת לכך היא, ענף השום שחוסל כליל בעקבות הורדת המכס באופן לא אחראי. שווי הורדת המכס עבור החקלאי עומד על כ-7,000 שקל לדונם, בעוד שהפיצוי שהוצע לחקלאי במתכונת הנוכחית היא 100 - 170 שקל לדונם בלבד. משרד החקלאות ימשיך לשמור על ביטחון המזון של ישראל ועל החקלאות המקומית".
