לא רק בין בני אדם לבין עצמם: משבר האקלים מגביר קונפליקטים בין בני אדם לחיות בר ברחבי העולם. הדבר קורה בעידן שבו שינויי האקלים הופכים תכופים וחמורים יותר ויותר, מה שמגביר את העימותים בין בני האדם לבעלי החיים, כשהתוצאה הסופית עגומה וכוללת הן פגיעה בנפש וברכוש של בני האדם והן בהכחדה של מיני חיות בר ושינויים לרעה במערכות אקולוגיות.
5 צפייה בגלריה
דוב קוטב בודד הולך על קרח ים, בו הוא משתמש כדי לעבור מרחקים עצומים באזור הארקטי בעודו מחפש אחר מזון, אך המסתם המואצת הובילה אותו אל אזורים מיושבים
(צילום: Kathy Crane/NOAA Pacific Marine Environmental Laboratory)
מחקרים שמתמקדים בהשפעות שינויי האקלים בוחנים לעתים קרובות את השפעותיהם על בני האדם בנפרד מההשפעה שחלה על מערכות אקולוגיות. כעת, מחקר חדש מראה עד כמה בני האדם והסביבה שבה הם חיים שזורים ומקושרים, שכן העלייה ההדרגתית בטמפרטורות, ובכלל זה ההשלכות שיש למשבר האקלים העולמי, מביאות לעלייה גם בהיבט של קונפליקטים והתנגשויות בין בני אדם וחיות בר.
"מצאנו עדויות לעימותים בין אנשים וחיות בר שהוחמרו על ידי שינויי אקלים שהתחוללו בשש יבשות, חמישה אוקיינוסים שונים, וכן על פני מערכות יבשתיות, ימיות ובמאגרי מים מתוקים כאחד - הכוללים יונקים, זוחלים, ציפורים, דגים וחסרי חוליות", אמרה ד"ר בריאנה אברהמס, ביולוגית חיות בר באוניברסיטת וושינגטון, שהובילה את המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Climate Change. "למרות שלכל מקרה אינדיבידואלי יש מערך משלו של סיבות והשפעות שונות, הקונפליקטים האלה מונעי שינויי האקלים נוכחים ממש בכל מקום בעולם".
כדי לזהות מגמות עולמיות בהקשר זה, בחנו החוקרים מספר תקריות בין בני האדם לבעלי החיים, תוך שהם מתמקדים בהקשר שהיה לאותן תקריות עם שינויי האקלים והשפעותיהם, לרבות אירועי אקלים קצרי טווח - כמו בצורת - וגם שינויים ארוכי טווח. התחממות האזור הארקטי למשל, מחריפה את המסת קרח הים ומותירה את דובי הקוטב לגווע ברעב בשל היעדר מזון, מה שמוביל אותם לנוע יותר ויותר על פני היבשה ולהיכנס לאזורים מיושבים, כפי שקרה לאחרונה באלסקה. מספר מקרים תועדו גם ברוסיה.
5 צפייה בגלריה
שתי לביאות צדות בדלתת דלתת האוקוונגו שבבוטסואנה, כשבעת בצורת הן וטורפים רבים נוספים נוטים לנוע לכיוון אזורים מיושבים
(צילום: Briana Abrahms)
המחקר החדש מראה ששינויי אקלים יכולים להניע קונפליקטים על ידי שינוי בתי גידול של בעלי חיים - כמו קרח ים עבור דובי קוטב - כמו גם את התזמון של אירועים, התנהגויות חיות בר וזמינות משאבים. בנוסף, נראה כי גם בני האדם משנים את התנהגויותיהם ואת מיקומם בתגובה לשינויי האקלים, באופן שרק מגביר את הקונפליקטים בין הצדדים. אם לא די בדוגמאות הללו, הרי שאת חומרת המצב ניתן להבין גם על סמך הדוגמאות הבאות: בטנזניה, שיטפונות הובילו לעלייה במספר תקיפות מצד אריות, שהטרף הרגיל שלהם נדד הרחק מאזור השיטפונות.
שרב שהכה באוסטרליה גרר עלייה בהכשות של פתן חום מזרחי (נחש ארסי שנחשב לקטלני שבנחשי אוסטרליה). שריפות יער באי סומטרה שבאינדונזיה הבריחו פילים ונמרים אסייתיים משטחי השמורות היישר אל האזורים שמיושבים על ידי בני האדם, אירוע שהסתיים באובדן בנפש. שיבוש מארגי המזון היבשתיים במהלך אירועי לה ניניה ביבשת אמריקה הובילו דובים שחורים בניו מקסיקו ושועלים בצ'ילה אל יישובים בחיפוש אחר מזון. בחופי דרום אפריקה חלה עלייה משמעותית בתקיפות כרישים בגלל עלייה בטמפרטורות האוקיינוס.
רוב מקרי העימותים בין אדם לחיות בר הקשורים לאקלים כוללים גם שינוי במשאבים - לא רק עבור חיות הבר, אלא גם עבור בני האדם. רוב המקרים באזורים היבשתיים כללו גם שינוי לרעה במשקעים, מגמה שתמשיך ותחריף נוכח ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים. רבים מהמקרים גרמו לא רק למותם של בני אדם או לפציעתם (כמו גם של בעלי החיים), אלא גם לנזק לרכוש. בשנת 2009 למשל, בצורת קשה פגעה בחלק המערבי של אזור הקילימנג'רו בטנזניה. אירוע זה הפחית את אספקת המזון של פילים אפריקנים, שנכנסו לשדות המקומיים כדי לרעות את היבולים - עד שלפעמים המיטו הרס שנאמד ב-2-3 דונם מדי יום.
חקלאים מקומיים, שפרנסתם גם כך הייתה מאוימת באופן ישיר מהבצורת, נקטו לעיתים בצעד קיצוני של הרג הפילים כדי לנסות ולמתן את הפשיטות הללו. "זיהוי והבנה של התנגשויות בין בני האדם לחיות הבר אינו נועד רק לשם שימור, אלא גם כצדק חברתי ושמירה על ביטחונו של האדם", אמרה ד"ר אברהמס, שהדגישה בדבריה כי סוגים אלה של קונפליקטים עלולים להתגבר במרוצת השנים, ככל ששינויי האקלים יחריפו, במיוחד כאשר ההגירות ההמוניות של בני האדם וחיות הבר יגדלו גם הן.
"אחד המניעים העיקריים בחקר הקשר בין שינויי אקלים והעימותים בין האדם לחיות הבר הוא מציאת פתרונות. כשאנחנו חוקרים תקריות ספציפיות, יש ביכולתנו לזהות דפוסים ומגמות - ובכך גם לנסות ולספק פתרונות שמטרתם להפחית את האירועים הללו", הסבירה ד"ר אברהמס. בין היתר, מדובר במסעות פרסום שמטרתן הגברת המודעות הציבורית לנושא. כמו כן, על מקבלי ההחלטות במדינות השונות לבצע תכנון עתידי של תרחישי אירועי אקלים קיצוניים, אשר עלולים להפגיש בין בני האדם וחיות הבר, ובכך לנסות ולתת מענה לתושבים המקומיים. לבוטסואנה למשל, ישנו תקציב שמטרתו מתן פיצוי כלכלי לרועים וחוואים, אם אלה ייפגעו בשל אירועי בצורת או מהתקפות של בעלי חיים כתוצאה מהם, זאת בתמורה להתחייבות שלא יהרגו את חיות הבר.
סיפור הצלחה, שבו בוצעו התאמות שגם הצליחו למנוע את ההתנגשות בין הצדדים, נמצא במימי מזרח האוקיינוס השקט. בשנים 2014 ו-2015, מספר שיא של לווייתנים גדולי-סנפיר ולווייתנים כחולים נלכדו ברשתות דיג מול חופי קליפורניה. מחקרים הוכיחו שגל חום ימי קיצוני קירב את הלווייתנים אל קו החוף, בעקבות מקורות המזון העיקריים שלהם שנעו לשם גם כן. הרגולטורים בקליפורניה מבצעים כעת את ההתאמות הנדרשות, כך שהתחלת וסיום של כל עונת דיג מתוזמנת בהתבסס על תנאי האקלים באוקיינוס השקט - הכל במטרה למנוע את הפגיעה בלוויתנים באמצעות ציוד הדייג. "הדוגמה הזו מראה כי השינוי אפשרי באמצעות תכנון עתידי מושכל, כך שגם בני האדם וגם בלעי החיים לא נפגעים", סיכמה ד"ר אברהמס.
