מה סנאים אוכלים? אגוזים, כמובן. גם בישראל, שבה המכרסמים הקטנים לא נפוצים, כולנו למדנו מ"דירה להשכיר" שהסנאית "בשמחה ונחת אגוזים מפצחת". אבל הסנאים לא ניזונים אך ורק מאגוזים, מן הסתם – הם משלימים את התפריט שלהם בפירות ובזרעים.
ולפעמים, מתברר, גם ביונקים קטנים.
במחקר חדש חושפים החוקרים שסנאים מהמין סנאי קרקע קליפורני (Microtus californicus) צדים נברנים, מכרסמים קטנים יותר, ואוכלים את בשרם. התנהגות זו נראתה עשרות פעמים בקיץ האחרון, ומעולם לא תועדה לפני כן - למרות שהחוקרים עורכים תצפיות על סנאים אלו כבר 12 שנים. נראה שגידול פתאומי באוכלוסיית הנברנים גרמה לסנאים לשנות ממנהגם, ולהתחיל לצוד את היונקים הקטנים.
2 צפייה בגלריה
סנאים מהמין סנאי קרקע קליפורני צדים נברנים ואוכלים את בשרם. סנאי עם נברן מת בפיו
(צילום: Sonja Wild/UC Davis)
צמחוניים – בדרך כלל
זה אולי נשמע מפתיע, אבל חוקרים יודעים כבר שנים רבות שגם בעלי חיים שנחשבים צמחוניים לחלוטין עשויים לאכול בשר כשמתאפשר להם – למשל אם נתקלו בפגר טרי. איילים תועדו פעמים רבות כשהם עושים זאת, וגם כשהם אוכלים גוזלים או ציפורים פצועות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
תפיסה על-חושית או סטריאוטיפים של אוכלוסיות?
שפעת מסוכנת: מחלות ללא גבולות
שטיפת מוח ג'וניור: ברוכים הבאים לחורף
גם סנאים לא בהכרח מעקמים את אפם כשהם נתקלים בבשר. מחקר שפורסם לפני כשלושים שנה הראה כי מינים רבים של סנאים אוכלים מדי פעם דגים, זוחלים, ציפורים ואפילו יונקים. אך הראיות לכך הגיעו בעיקר מנתיחות של פגרי סנאים, שבהן מצאו בשר בקיבתם – וההנחה הייתה שהם אוכלים פגרים, לא צדים באופן פעיל. רוב החוקרים שיערו שהסנאים אוכלים בשר לעתים רחוקות ורק כשהם מוצאים אותו במקרה, כמו איילים ואוכלי עשב אחרים.
זה לא מה שראו חוקרים מארצות הברית, שעקבו אחרי הסנאים בפארק בריונס (Briones) בצפון קליפורניה. ביוני וביולי השנה הם תיעדו 43 אירועים שבהם סנאים אכלו נברנים, מהמין נברן שדות קליפורני (Microtus californicus), ועוד 31 אירועים שבהם הסנאים נראו בשעת הציד ממש. ב-17 מתוך אותם 31 ניסיונות ציד, הסנאי תפס את הנברן, הרג ואכל אותו. בציד השתתפו גם זכרים וגם נקבות, מבוגרים וצעירים. הסנאים צדו לבד, לרוב כשהם רצים אחרי נברן שעבר בסביבה ומזנקים עליו, ואז נושכים את צווארו. בשלושה מקרים ראו החוקרים את הסנאי נשכב קרוב אל הקרקע וזוחל בשקט לעבר הנברן, לפני שזינק.
"הייתי בהלם", אמרה ג'ניפר סמית' (Smith) מאוניברסיטת ויסקונסין, שהובילה את המחקר, בהודעה לעיתונות. "מעולם לא ראינו את ההתנהגות הזו לפני כן. הסנאי הוא אחד מבעלי החיים המוכרים ביותר לבני אדם. אנחנו רואים אותם מחוץ לחלון; אנחנו נפגשים איתם באופן קבוע. ועדיין, הנה התנהגות שלא הייתה ידועה למדע, וזה מדגיש שוב שיש עוד כל כך הרבה דברים ללמוד על העולם שסביבנו".
גמישות התנהגותית
זו השנה ה-12 שבה סמית' ועמיתיה חוקרים ומתעדים את הסנאים של פארק בריונס, וכאמור זו הפעם הראשונה שהם רואים את הסנאים עוסקים בציד. מה הסיבה לשינוי בהתנהגותם?
ייתכן שפשוט יש הרבה יותר נברנים. החוקרים לא ניסו להעריך את מספר הנברנים בשנים קודמות, ולכן השתמשו במידע שנאסף בעזרת iNaturalist – רשת חברתית שבעזרתה חובבי טבע מדווחים על תצפיות בבעלי חיים ממינים שונים. בשנה האחרונה דווחו ברשת הרבה יותר תצפיות של נברנים, בערך פי שבעה מהממוצע בעשור האחרון. החוקרים אינם יודעים את הסיבה ל"התפוצצות האוכלוסין" הזו, אך בקבוצות רבות של נברנים יש מחזוריות של גידול באוכלוסייה כל כמה שנים.
(סרטון מהמחקר, שמראה את הסנאים צדים נברנים. הגב של חלק מהסנאים צבוע בדפוסים שונים, כדי שהחוקרים יוכלו לזהותם)
הסנאים, כך נראה, מיהרו לקפוץ על ההזדמנות – תרתי משמע. "מה שהיה הכי מדהים זו המהירות שבה הם שינו את התנהגותם, בהתאמה לגידול בתפוצת הנברנים", אמרה סמית' בראיון ל-CNN. היא ועמיתיה לא הבחינו במחסור במזון הרגיל של הסנאים, ולכן לא חושבים שהם החלו לצוד מחוסר ברירה, אלא פשוט בתגובה להימצאותו של טרף אפשרי במספרים גדולים. אנחנו עוד לא יודעים אם הם לומדים את שיטות הציד זה מזה, או בעצמם, על ידי ניסוי וטעיה.
הסתגלות המהירה של הסנאים מעידה על הגמישות ההתנהגותית הרבה שלהם, וזו עשויה לעזור להם בעולם שבו שינויי האקלים, ושינויים אחרים מעשי אדם, ניכרים יותר ויותר. "בעלי חיים יכולים להסתגל לעולם שעבר שינוי בידי בני אדם, או להיכחד", אמרה סמית'. "הסנאים מראים לנו את החוסן יוצא הדופן שיש למינים מסוימים. מחקר שיבחן כיצד הם עושים זאת יכול להציע תובנות משמעותיות למאמצי השימור".
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
