אל שכונת רמות בבאר־שבע הצטרפו בשנים האחרונות שכנים חדשים ומפתיעים: אוכלוסייה גדולה של בזים אדומים, שמקננים במרפסות השירות של הבניינים.
הבז האדום מוגדר כמין בסיכון נמוך, לאחר שחלה התייצבות בגודל האוכלוסייה שלו בעולם. בעבר הצליח להיחלץ מרשימת המינים בסכנת הכחדה, וכעת מקווים כי המצב שלו ימשיך להשתפר.
מידד גורן, מנהל מרכז הצפרות הר הנגב וצפר בכיר במרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, מספר כי לפני כמה שנים, במהלך ניטור בזים אדומים על כביש עוקף באר שבע יחד עם פקח רשות הטבע והגנים, הוא קיבל הודעה על בזים במרפסת בשכונת רמות. "הלכתי לבדוק, וגיליתי להפתעתי שברמות ישנה אוכלוסייה גדולה של בזים אדומים", הוא סיפר. בשכונת רמות מעריכים צפרי החברה כי יש כ-15 זוגות של בזים אדומים.
בחברה להגנת הטבע ערכו פעילות חינוכית עם בית הספר היסודי בשכונה, ובנו תיבות קינון שאותן חילקו לתושבים שרצו להמשיך לארח את הבזים. "אבל בלי הלכלוך במרפסת", אומר גורן. "השנה, אנחנו רואים את התוצרים".
בימים אלו, במרפסת של רחל ושלמה שחר מוצבת תיבת קינון ובה שלוש ביצים, שצפויות לבקוע תוך כמה שבועות. שלמה שחר מספר כי "בפעילות הבית ספרית נחשפתי לנושא ומידד צייד אותי בתיבת קינון. בשנה הראשונה לא היה קינון בשל מיקום לא מתאים. בשנה השנייה עם שינוי המיקום הייתה הטלה, אבל בגלל החום הגדול לא הייתה בקיעה. בשנה השלישית הוטלו חמש ביצים ובקעו שני גוזלים. רק אחד שרד. השנה, בינתיים, הוטלו שלוש ביצים והתחילה דגירה. משפחתנו המורחבת חובבת טבע וציפורים, וההתעניינות גדולה ורבה השמחה".
כאמור, עד לפני פחות מעשור הבז האדום הוגדר בעולם כמין בסכנת הכחדה, בעיקר כתוצאה מהרס בתי גידול, פגיעה בשטחים הפתוחים בהם הבזים צדים, ריחוקם מאתרי הקינון ושימוש מוגבר בחומרי הדברה בחקלאות שגרמו לפגיעה ישירה ועקיפה בבזים. בנוסף, הרס מבנים ישנים או שיפוץ הגגות גורמים לירידה במספר אתרי הקינון הפוטנציאליים. כיום, בעקבות התאוששות והתייצבות, מין זה אינו מוגדר בסכנת הכחדה עולמית, וגם בישראל נצפית מגמת ההתייצבות. יחד עם זאת, מדגיש גורן, האוכלוסייה עדיין קטנה בהרבה מזו שקיננה בישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20, בין היתר בעקבות נטישה של שתי מושבות קינון מרכזיות - בירושלים ובמזרח גוש דן. בסך הכול על פי ההערכה יש כ-1,000 בזים אדומים בישראל. מלבד הבז האדום, רק בז מצוי מקנן בסביבה עירונית, מקרב העופות הדורסים.
"הבז האדום הוא אחד מהיפים והפוטוגניים בעופות הדורסים בישראל, והוא מבקר בישראל רק בעונת הקינון - החל מאמצע פברואר ועד סוף יוני", מוסיף גורן. "את חודשי החורף הוא מבלה באפריקה המזרחית והדרומית. מושבת הקינון תמיד בקרבת 'שדות ציד' פתוחים, אזורי חקלאות ומישורי עשב, בהם הבז האדום מוצא את מזונו - חרקים ופרוקי רגליים. לעתים קרובות האכילה מתבצעת באוויר".
אז איך תזהו אם יש אצלכם קינון של בז אדום? הזכר הבוגר נאה מאוד עם גב חום אדמדם, זנב בהיר שבקצהו פס שחור וראש אפור כחול. החזה והבטן ורדרדים ומנוקדים קלות בשחור. הנקבה דומה לזכר אבל גבה ובטנה מנוקדים, זנבה מפוספס, ראשה חום עם לחי בהירה וברוב המקרים אין לה פס שפם - או שהוא קלוש מאוד.