המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשוויון חברתי ישקיעו 550 מיליון שקל לטיפול בפסולת והיערכות לשינוי אקלים בחברה הערבית. הכספים יושקעו במסגרת תוכנית החומש הממשלתית החדשה לשנים 2026-2022. התקציב החדש מגיע לאחר שמשך שנים הממשלה השקיעה מאות מיליוני שקלים בניסיונות כושלים לטפל בבעיית הפסולת בחברה הערבית. כעת הרשויות במגזר הערבי ניצב גם מול שינויי האקלים בעמדת נחיתות לעומת הרשויות היהודיות. האם הפעם יצליחו?
"איכות סביבה היא אינה מותרות, אלא זכות בסיסית של כולנו", אומרת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. התקציב, לדבריה, ישמש להגדלת החוסן של הרשויות בהתמודדות כעת ובעתיד עם אתגרים הקשורים באקלים ובסביבה. הפעם, אומרים אנשי המקצוע במשרד, למדו מטעויות העבר וידאגו להשקיע את הכספים בצורה מושכלת יותר.
מעל 90% מהרשויות המקומיות הערביות בתחתית הדירוג החברתי-כלכלי. מצב התשתיות הסביבתיות, ובכלל זה מערך הטיפול בפסולת, ירוד לעומת המצב ברשויות היהודיות. בשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה להסדרת משק הפסולת ביישובים הערבים, הדרוזים והבדואים. בסופו של דבר התקציב שנקבע לתוכנית הסתכם בכ-310 מיליון שקלים. החלטות ממשלה נוספות בעשרות מיליונים נועדו לפיתוח תשתיות ביוב, וב-2013 יועד תקציב של עשרות מיליונים להפעלת מערך לטיפול בפסולת ביישובי הבדואים בדרום. אך למרות זאת, מערך איסוף הפסולת נמצא במשבר, הפסולת נשרפת ומפונה לאתרים פיראטיים והאזרחים הם אלה שסובלים.
עדיין לא הוחלט כיצד לחלק את כל ה- 550 מיליון השקלים. אבל 300 מיליון שקלים מקרן הניקיון יוקדשו לפסולת ו-250 מיליון שקלים להיערכות לשינוי אקלים. בין היתר יוקצו תקציבים לבניית כיתות ירוקות, חינוך, פיתוח מנהיגות וכמובן טיפול בפסולת.
"הפחתת פליטות החממה והשמירה על כדור הארץ הן משימות קריטיות בעת הזו. הזמן דוחק בנו לייצר אלטרנטיבה לזיהום ולהטמנת פסולת. ההתגייסות למשימה חלה על כולנו, יהודים וערבים כאחד", אומרת השרה לשיווין חברתי, מירב כהן. התקציב, שיעלה בקרוב לאישור הממשלה, ניתן במסגרת תכנית החומש החדשה לחברה הערבית, בהיקף של 29 מיליארד שקל. זאת במסגרת המו"מ עם מפלגת רע"מ, בראשות ח"כ מנסור עבאס להקמת הממשלה.
אז מה יהיה שונה הפעם בתוכנית הזו לעומת תוכניות קודמות, שתוקצבו במאות מיליונים? הפעם יהיה הליך של שיתוף הציבור. קיום תהליכי היוועצות מקדימים עם גורמים רלוונטיים.
דורית זיס, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, הסבירה כי "גם אנחנו שאלנו את השאלה הזו ועשינו עבודת עומק ללמוד מה עבד ומה לא. סוגיית הפסולת היא סוגיה מהותית בחברה הערבית ומשפיעה על איכות החיים והבריאות של התושבים. אחד הלקחים שלמדנו הוא שאנחנו צריכים לעבוד אזורית. במקומות בהם עבדנו עם שאכולות הייתה הצלחה. יש יתרון להיעדר הקשר בין הרשת והעומדים בראשה לבין הקבלנים והבחירה שלהם. יש הרבה בעיות של גודל הרשות, בעיות עם הקבלנים. כשעושים מכרזים אזוריים האשכולות העמידו פקחים שיעקבו אחר הקבלנים, מה שרשות מקומית לא יכולה לעשות".
כאמור, קיים יתרון לגודל וריכוז מאמץ באמצעות התארגנויות אזוריות. במשרדים מבקשים לחזק יכולות של השלטון המקומי, לשפר השירות הניתן לתושב ולהגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום איכות הסביבה ביישובי החברה הערבית. זאת לצד העלאת מודעות ובניית יכולות בתחום איכות הסביבה בקרב האוכלוסייה והבטחת המשכיות של הפעילויות בתוכנית הסביבתית לאורך זמן. אחת הבעיות בתוכניות הקודמות היא שברגע שנגמר התקציב- המצב חזר לקדמותו. "אם עשיתי תהליך ביישוב מסוים ועשו חוזים לפסולת, אספו את הפסולת וניקו מפגעים, ברגע שהפסקנו את התקציב השוטף אנחנו רואים חזרה אחורה. יש ירידה ברמת השירות וזה לקח גדול. אנחנו יכולים לומר שהשינוי לא הוטמע. אנחנו רואים נסיגה והמפגעים חוזרים וממש רואים את זה בשטחים הפתוחים. צריך לעשות שינויים כך שלא יצטרכו קביים כל הזמן", אומרים במשרד להגנת הסביבה.
"חוץ מהפקת הלקחים יש הבדל בדרך שאנחנו מכינים את התוכנית. הפעם יש שני תחומי ליבה: הפסולת ושינוי האקלים", מוסיפים במשרד להגנת הסביבה. זיס אמרה כי "תוך שלושה שבועות נצא בהתייעצות וקריאה לשיתוף הציבור, עמותות, ראשי רשויות, פעילים, אקדמאים ועוד. בסוף אנחנו מבקשים להסדיר את ניהול הפסולת. בתחום שינוי אקלים אנחנו מבקשים לעשות תוכניות לשינוי אקלים לכל הרשויות. צריך לשים לב לכל המערכות הטבעיות. החוסן של הטבע הוא זה שיאפשר לעמוד בשינוי. מדובר בתוכניות טבע עירוני, תוכניות שיקום נחלים, הצללה ושיתוף פעולה בתוך הממשלה בנושא הניקוז. המצב מאוד קשה בתוך היישובים".
