מיזם sand.it הוא הזוכה ב"האקלאות", האקתון העוסק בפיתוח רעיונות ופיצוח אתגרים בחקלאות מתקדמת, שהתקיים בשבוע שעבר. מיזם החדש הופך פלסטיק מלוכלך בחול למוצרים חדשים ועמידים. באירוע, שנערך במרכז מחקר גילת לחקלאות, אמרו נציגי ארגונים הפועלים בתחום הטיפול בפסולת בישראל כי יש להקים רשות לאומית לטיפול בפסולת.
ישראל טובעת בפסולת פלסטיק, שחלק ניכר ממנה מגיע מתחום החקלאות. לכן, ההאקתון עסק בפיתוח ראיונות ופיצוח אתגרים בחקלאות מתקדמת. מבין עשרות יזמים, חוקרים וסטודנטים שהשתתפו וזכו לליווי של בכירים בתחום החקלאות והמחזור בישראל, נבחר מיזם sand.it. המיזם מייצר מפסולת פלסטיק המלוכלכת באדמה מוצרי outdoor חדשים ועמידים, כמו גדרות פלסטיק ועוד. היזמים שמאחורי sand.it הם פרופ' רועי שנהר מהאוניברסיטה העברית, נטלי חורושונוב ויאיר סעדון.
תהליך מחזור הפלסטיק המגיע מהחלקאות מותנה ראשית בניקוי החומר מאדמה ולכלוך. עד היום כיוון שהניקוי היה יקר ולא משתלם, חלק גדול מהפלסטיק נזרק מבלי להגיע למחזור. מיזם sand.it מפתח שיטה למחזר עם הלכלוך, ללא צורך בניקוי יקר, הכולל את שטיפת האדמה. הצוות שלא הכיר קודם והתאגד במהלך ״האקלאות״ מפתח שיטה המזהה באופן חכם את הפרופורציות הנכונות בין פלסטיק וחול, שיאפשרו לייצר סוגים שונים של מוצרים חדשים.
הטכנולוגיה החדשה שמפתח המיזם מאפשרת לייצר שורה של מוצרים חדשים ביניהם: מסלעות מלאכותיות, אבני מדרך, גדרות, חומות אבן ומבני גן חיצוניים בעלויות זולות יותר. לייצור של מסלעות ואבני דרך מפסולת פלסטיק וחול יש יתרון סביבתי נוסף, משום שהדבר מאפשר צמצום בצורך לחצוב אבן טבעית ולשנע אותה. לשינוע אבן טבעית מחיר גבוה בשל משקלה הכבד וההליך החדש שמפתחים ב-sand.it גם יחסוך הוצאה זו.
פרופ' רועי שנהר אמר: "בדקנו איזו הנחת יסוד מתהליך מחזור פסולת חקלאית, שכולם לוקחים כמובן מאליו, אנחנו לא חייבים לקבל. זיהינו שניקוי של יריעות מלוכלכות מהבוץ שדבק בהן הוא אתגר שנחשב בלתי פתיר. חשבנו מה יקרה אם הניקוי של הפלסטיק לא יהיה תנאי למחזור שלו? משם הרצנו כמה וכמה רעיונות והבנו שלא רק שאפשר להשתמש בחול ובשאריות הקרקע, אלא אפשר גם לזהות מוצרים שנותנים לחומרים כאלה ערך".
עם הזכייה, מיזם sand.it כבר יוצא לדרך ויקבל מתחם עבודה לתקופה של ארבעה חודשים באחת החממות הטכנולוגיות בנגב. זאת, לצד ליווי בפיתוח העסקי של המיזם, מנטורשיפ וליווי בהגשת המיזם לאקסלרטור. השווי הכולל של הפרס עומד על כ-10,000 שקלים שיסייעו למיזם בראשית דרכו.
במהלך האירוע, לצד התחרות בין המיזמים, התקיים שולחן עגול משותף לרשויות מקומיות, אשכול נגב מערבי, משרדי הגנת הסביבה והחלקאות, נגב אקולוגיה, דודאים – הפארק למחזור וחינוך סביבתי בנגב ועוד. בסך הכל, התכנסו 24 נציגי ארגונים שונים מתחום הטיפול בפסולת בישראל. נציגי הארגונים סיכמו כי יש להקים רשות לאומית לטיפול בפסולת בישראל וכי קיימת נחיצות לקדם את המהלך במהירות.
ההאקתון שהוביל מרכז מחקר גילת של מכון וולקני התמקד השנה בהתמודדות עם אתגר הטיפול בפלסטיק בחקלאות. לכן הוחלט לקיים האקתון, ששם לו למטרה לייצר פתרונות חדשניים לפסולת הפלסטיק.
במסגרת ההאקתון הוצגו ליזמים שלושה אתגרים מרכזיים: הפחתת השימוש בפלסטיק כחומר גלם ומציאת חלופה, שממנה ניתן יהיה לייצר למשל יריעות לחיפוי חממות וחוטים להדליה (קשירת צמחים שאינם יציבים למבנה יציב); שימוש מחדש במוצרי פלסטיק בחקלאות כמו תבניות, מגשים, שקיות, אריזות של דשנים ומכלי פלסטיק שלרוב מיוצרים כיום לשימוש חד פעמי; וכמובן מציאת פתרונות חדשניים שיאפשרו מחזור של פלסטיק שלא ניתן עדיין למחזר, כמו פלסטיק שספח שאריות דשנים וחומרי הדברה או שמעורבב בשאריות של צמחים, מזון ועוד.
מאיה כהן, סמנכ"לית נגב אקולוגיה, אמרה: "משבר הפסולת ומשבר האקלים מחייבים את חקלאי ישראל והעולם לעשות מאמץ להקטין את טביעת הרגל האקולוגית. מהלך זה לא יוכל להצליח ללא מציאת פתרונות לצמצום וטיפול בפסולת הפלסטיק. חברת נגב אקולוגיה המטפלת בפסולת של כמיליון תושבי הנגב שוקדת כל העת על מציאת פתרונות חדשים למחזור וטיפול בר קיימא בפסולת בישראל".
ד"ר רעיה וולקן, מנהלת הפיתוח המדעי בדודאים - הפארק למחזור וחינוך סביבתי בנגב, תשתתף כמנטורית מלווה לקבוצות המשתתפות בהאקתון: "כחברה המתמודדת מדי יום עם אתגרי הפסולת אנו רואים חשיבות רבה למציאת פתרונות מגוונים לפסולת הפלסטיק וכחברה הפועלת בדרום הארץ אנו רואים עצמינו כחלק מהאקוסיסטם האזורי המורכב מאזורים כפריים וחקלאיים אשר מתמודדים מדי יום עם פסולת פלסטיק חקלאית ומעוניינים למצוא פתרון לתופעה הנרחבת".
