ייתכן שאנחת רווחה נשמעה אתמול (יום ו') בקרב אנשי המשרד להגנת הסביבה כשהשרים אישרו את תקציב המדינה. ולו רק בשל העובדה שקרן הניקיון, שאותה דרשה ש"ס בהסכמים הקואליציונים, נשארה בשליטת המשרד להגנת הסביבה. אבל אם לא היה נעשים שינויים ברגע האחרון בתקציב ובעיקר בחוק ההסדרים, הנלווה אליו, הפגיעה בסביבה הייתה קשה יותר. .
המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה מעולם לא ידעו מתקפה כזו של תיקוני חקיקה שמאיימים על הסביבה, כמו לפני אישור התקציב הנוכחי בממשלה. אמנם לא כל הניסיונות לפגיעה במשרד צלחו, אבל עצם הניסיון מעיד על כך שייתכן ובסבב הבא, אם המהפכה המשפטית תצא לפועל במתכונתה הנוכחית, הפוליטיקאים יוכלו לפגוע שוב בכוחו של המשרד והארגונים הירוקים. ובמקרה כזה יהיה הרבה יותר קשה לבלום את ניסיונות ההשתלטות על קרן הניקיון או הניסיונות לעקוף חוקים ותקנות, שנועדו לשמור על הבריאות והסביבה של כולנו. בנוסף עומד עדיין הניסיון של השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר, להעביר אליו את המשטרה הירוקה והסיירת הירוקה.
הוצאת היועצים הסביבתיים מידי המשרד להגנת הסביבה במוסדות התכנון הוא אחת הפגיעות הקשות. יועצים סביבתיים הם אלה שאומרים למוסדות התכנון האם וכיצד התוכניות שלהם יפגעו בסביבה, ולוקחים בחשבון שיקולים כמו הפחתת פליטות גזי חממה.
כעת מוסדות התכנון יוכלו לשכור את היועצים שהם רוצים, יועצים פרטיים וחיצוניים, שנושאי שמירה על הסביבה לא יהיו בהכרח בראש סדר העדיפויות שלהם. "צעד זה מהווה סכנה ממשית לבריאות הציבור ולשמירת הטבע בישראל", אומרים בחברה להגנת הטבע.
מנכ"לית החברה, איריס האן, הבהירה שמדובר בכר פורה ליצירת פגיעה חמורה בסביבה ובבריאות. "כבר היום הלחץ שמופעל על ידי מוסדות התכנון לקדם תוכניות במהירות, תוך ויתור על בחינות סביבתיות, הוא רב". מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, אמר כי "ברור שהם יילכו לטובת פיתוח ולא הגנת הסביבה. נלחמנו. ההחלטה עברה, אבל יש כנסת, יש ועדת שרים לחקיקה. לא ויתרנו".
חוק אוויר נקי, שיאפשר לחברת ניהול המערכת נגה לתת לחברת חשמל וליצרני חשמל לזהם בלי חשש מפעולות אכיפה, שונה מעט. אבל הפגיעה עדיין נותרה. כעת משרד האנרגיה הוא זה שייתן את האישור לחריגות מהיתרי הפליטה. וליתר דיוק, שר האנרגיה. "זה מין משחק מסויים, סמנטי", אמר גורם במשרד להגנת הסביבה.
"זה היה כמו מטח", אמר המנכ"ל סמט בהתייחסו לעיזים הסביבתיים שהיו בחוק ההסדרים. "יירטנו ביעילות של 90%. כל המוקשים, מרביתם, הובסו. חלק עברו כי יש שיקולים לאומיים. לגבי חוק אוויר נקי מדובר בשינוי מאוד מידתי. הראנו שאנחנו יודעים להגן על הנושא הסביבתי ולקדם אותו ולהגיע למקום אחר. גם ברמה התקציבית".
אחד המאבקים היה לגבי קרן הניקיון, שנותרה בסופו של דבר בידי המשרד להגנת הסביבה. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, החליט שהוא מוותר. אבל בתוך התקציב של המשרד יש תוכנית גם למגזר החרדי, והכסף לתוכנית יילקח מהתוכנית למגזר הערבי. חשוב לומר כי המשרד להגנת הסביבה הקצה למגזר הערבי תקציבים גדולים מאוד, שכן אחת הבעיות הקשות ביותר ביישובים הערבים היא הפסולת והביוב, דבר שפוגע קשות באיכות החיים. התקציב למגזר החרדי יוקצה לטובת חינוך שיותאם לצרכיו. ייתכן מאוד שבמקום לחלוק את הכסף עם הערבים, במשרד להגנת הסביבה ייקחו את הכסף מקרן הניקיון.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שתמכה באישור התקציב, פרסמה לפני כניסת השבת הודעה בנושא זה: "אני מודה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר מפלגת ש"ס הרב אריה דרעי ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על החשיבות שהם נותנים לכך שהקרן תוסיף לפעול בהרכב הנוכחי שלה ותקדם את נושאי הסביבה בישראל. אנחנו במשרד להגנת הסביבה מתכוונים לפעול בשיתוף פעולה יחד עם משרד הפנים לפתרון משבר הפסולת בישראל, ולהוציא אל הפועל את אסטרטגיות המשרד הכוללות בניית מתקני טיפול מתקדמים, והבאה להפחתת ההטמנה והגדלת המיחזור".
רה"מ נתניהו לאחר אישור התקציב
( צילום: אלי מנדלבאום)
זו המערכה הראשונה במאבקים, כשהקרב הבא יהיה בחוקי המהפכה המשפטית, שעלולים לפגוע בסביבה ומדאיגים את ארגוני הסביבה. לכן, הנושא הסביבתי והאקלימי מחייב שופטים עצמאיים ואמיצים. בלי שופטים כאלה בבג"ץ עוד היה לנו את מיכל האמוניה במפרץ חיפה. מפני שאנחנו עומדים בפני כל כך הרבה שינויים, קשה לשים את האצבע על המאבק החשוב ביותר. אבל המהפכה המשפטית היא ללא ספק בראש.
"יש מכלול מתקפות על המשרד להגנת הסביבה", אמרה עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית ארגון "אדם טבע ודין". "זה כמו דג שמגיע לבריכת פיראנות וכל אחד חוטף ביס ועוד ביס ועוד ביס. איזה סיכוי יש לו? הדג הזה אמור להגן עלינו מול הגורמים הכי חזקים במשק. לוקחים את המשרד הזה, שגם ככה חלש, ופשוט רומסים וגורסים אותו. ההפקרה היא לא של המשרד, אלא הציבור שעליו המשרד הזה אמור להגן, ציבור שצריך לנשום את האוויר המזוהם, והציבור שלא תהיה לו גישה לחופים ולשטחים הפתוחים".
ההפיכה המשפטית מבקשת לרוקן מתוכן את משרת היועצים המשפטיים, כך שעמדתם לא תהיה מחייבת וראש הממשלה והשרים לא יצטרכו לכבד את חוות הדעת שלהם. "הייעוץ המשפטי צריך לעצור את זה", אומרת השופטת בדימוס עו"ד שרה חביב, מומחית למשפט פלילי וסביבתי, שניהולה באולמה תיקים סביבתיים ובראשם כתב האישום נגד קצא"א בגין אסון נחל צין. "ולכן, כשאנחנו מפרקים את הייעוץ המשפטי ואנחנו מפרקים את בג"ץ, כספים כאלה יוכלו, בין היתר, לשמש אינטרסים אחרים".
עו"ד גינת הוסיפה: "אנחנו מגיעים לבתי המשפט על פעולות שעברו את היועמ"ש. יש דברים שנופלים כבר בשלב הייעוץ המשפטי. היועץ המשפטי אומר לשר, אדוני/גבירתי, זה לא יעבור את בג"ץ. זו מסננת ראשונית. אם אנחנו עותרים לבית המשפט ההליך יכול לקחת שנים. והיועמ"שים אמורים למנוע את זה ולהגיב בזמן אמת". היא הזהריה כי "בחוק ההסדרים יש פטור למיזמי תשתית מהוועדה לשמירה על הסביבה החופית ויש את המשטרה הירוקה. זה פשוט דבר אחרי דבר". היא הביאה כדוגמה גם את נסיון ההשתלטות על קרן הניקיון, שלעת עתה נבלם, כדי להדגיש את חשיבות היעוץ המשפטי.
צריך לזכור שהמהלך הראשון של שר האוצר היה להודיע על ביטול המס על החד פעמי. בנוסף, השר בצלאל סמוטריץ' מיהר להודיע על ביטול מס הבלו על פחם עד סוף 2023. וכדי לממן את ההפסדים לקופת המדינה, יפחיתו את התשלום לקרן בעד נזקי מלחמה ובצורת. כמובן שגם כדי לשלם על ביטול המס על כלים חד פעמיים היד נשלחה לקרן החשובה הזו.
בעידן של שינויי אקלים חשוב מאוד להתכונן למצבים כאלה. על פי המומחים, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בעד 4 מעלות עד סוף המאה. חוקרים מזהירים כי ההתחממות עלולה להעלות את הסיכויים לאירועי אלימות ואפילו מלחמות. וזה עוד בלי להזכיר את העובדה שהמדינה שילמה פיצויים על מבצע "עלות השחר" ואירועי "שומר החומות". לפי נתוני רשות המיסים הקרן הזו שילמה פיצויים של מעל 500 מיליון שקלים על מבצע שומר החומות, עם נזקים ישירים של כ-328 מיליון שקלים ונזקים עקיפים של כ-228 מיליון שקלים. "עלות השחר" גרע מהקרן כ-6.8 מיליון שקלים נזקים עקיפים וכ-6 מיליון שקלים נזקים ישירים. וכמובן שהייתה בצורת "קטנה" בשנת 2022 שגרעה מקופת הקרן 634,217 שקלים. "זו מדיניות של הפקרות קיצונית", אומרים גורמים סביבתיים.
דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, דיבר על הפגיעה בשטחים הפתוחים, מאחד הסעיפית בחוק ההסדרים. "מערכת התכנון הולכת לכיוון של ייעול השימוש בקרקע. היא הייתה שחקן יחסית ממתן לכל ריצת האמוק לשטחים הפתוחים עבור אנרגיה סולארית", הוא אמר. "עכשיו רוצים שלא תהיה מגבלה על סולארי. מוסדות התכנון יצטרכו לאשר היקף מינמלי של קרקע עבור אנרגיה סולארית. זה ממש להפוך את הקערה על פיה. כמי שמכיר את מערכת התכנון, הם לא יסתפקו במינימום. המהפכה שהם עושים פה? הם מייצרים מסלולים מהירים, עידוד מאסיבי של אנרגיה סולארית קרקעית שתמצא עצמה ברובה בדרום ובצפון בפריפריות הגיאוגרפיות, ויכולת לקדם קווי מתח בהליכים עוקפי תכנון, שיזרימו את החשמל למרכז הארץ לאזור הצריכה".
ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי, הביע דאגה גדולה מהפגיעה הקשה במשרד להגנת הסביבה שמתוכננת בחוקי ההסדרים והתשתיות. "אסור לחסל את יכולות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה באמצעות הוצאת המשטרה הירוקה מהמשרד למטרות אחרות לגמרי. אסור לבטל את יכולתם של אנשי המקצוע במשרד להשפיע על החלטות תכנוניות".
בנוסף, ד"ר חנין הזהיר מהניסיונות לפגוע בארגוני החברה האזרחית, המגנים על הסביבה והבריאות של האזרחים באמצעות פגיעה ביכולותיהם לגייס תרומות, באמצעות צמצום זכות העתירה שלהם לבתי משפט.
האם אפשר לקוות שנשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, יסייע למען הסביבה? ניכר שהוא עסוק מאוד בנושאים אחרים. בראש המשרד להגנת הסביבה עומדת כיום, עידית סילמן, שאין מאחוריה כוח פוליטי גדול, למרות שבליכוד יזכרו לה את חסד הפלת הממשלה הקודמת. לאחר פרסום דבר פגישתה עם מכחישי אקלים, היא הבהירה "אפגש עם מי שאני רוצה". את עיתון "הארץ", שפרסם על דבר הפגישה, כינתה "רדיקלי".
יומירן ניסן, מנכ"ל "מדע גדול בקטנה", פנה לשרה סילמן במכתב, שבו הבהיר כי שינוי האקלים הוא עובדה מדעית. "עבר הזמן לדיונים האלה שבהם שר, בתחום שנסמך באופן משמעותי ביותר על מדע, נפגש עם אנשים שלא מגיעים מהתחום. זה בזבוז זמן. הדיון הזה כבר הוכרע. השרה צודקת, היא תיפגש עם מי שהיא רוצה. אבל לדעתי זו תשובה שקצת מזלזלת בנו. ישראל היא אמנם זניחה בכל הנוגע למשבר האקלים. אנחנו לא הודו, סין, ארצות הברית או האיחוד האירופי. אבל אם השכן שלך זורק את הזבל על הרצפה ולא בפח - זה לא נראה טוב".
במשרד להגנת הסביבה, חשוב לציין, יש אנשי מקצוע רבים שההגנה על הסביבה היא בנפשם. אבל גם הם לא יודעים לאן פניהם מועדות. שרה לוחמנית כמו תמר זנדברג היא זיכרון רחוק, ושרה עם כוח במפלגת השלטון כמו גילה גמליאל היא רק משאלת לב. יחד עם ניסיונות הפגיעה במשרד להגנת הסביבה ובסביבה עצמה יש גם את כל מה שחסר.
ובכל זאת מגיעה מילה טובה למשרד, שיקדם חקיקה לפסולת בנייה, בעיה שפוגעת בטבע ובשטחים הפתוחים. "החקיקה שאנחנו מובילים תסדיר את התחום באופן מקיף. החזון שלנו הוא ישראל נקיה, ואנחנו בדרך להפחית את המפגעים מפסולת הבניה באופן שיטתי ומקיף. נושאי הסביבה בישראל הם נושאים הקשורים בביטחון ובעתיד של כולנו ושל הדורות הבאים", אמרו במשרד. בנוסף, המשרד קיבל תוספת של 46 תקנים לביצוע הרפורמה ברישוי הסביבתי, ושישה תקנים שיוקצו לטיפול בפסולת.
