לפני כ-1,700 שנים נחשבה קופת העכביש כמתנה יקרת ערך. בהמשך היא הוקרבה כדי לחזק את הקשרים בין שתי מעצמות עיקריות במקסיקו הפרה-היספנית. כעת, שרידי קופה ממין זה נתנו לחוקרים ראיות חדשות בנוגע לקשרים חברתיים-פוליטיים בין שני מוקדי הכוח העתיקים, הן בעיר טאוטיווקאן והן בקרב שליטי תרבות המאיה.
במחקר, שפורסם בכת העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), ונערך על ידי ד"ר נאווה סוגיאמה, ארכיאולוגית אנתרופולוגית מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד. החוקרת הובילה צוות של ארכיאולוגים ואנתרופולוגים, שמאז 2015 חפרו במתחם כיכר העמודים (Plaza of Columns) שבטאוטיווקאן, עיר מקסיקנית שנחשבת לגדולה ביותר שהתקיימה ביבשת אמריקה טרם עידן הקולוניאליזם. כמו כן, התגלו באתר שרידים של בעלי חיים אחרים, כמו גם אלפי קטעי ציורי קיר בסגנון המאיה ויותר מ-14 אלף שברים של כלי קרמיקה, שהיו בשימוש בעת סעודה גדולה באותם ימים - כל אלה תוארכו לבני יותר מ-1,700 שנים.
למעשה, שרידי קופת העכביש הם העדות המוקדמת ביותר לשבי פרימטים, טרנסלוקציה ומתנות דיפלומטיות בין היושבים בעיר טאוטיווקאן לשליטי בני המאיה. ד"ר סוגיאמה אמרה כי ממצא זה היווה עדות לאינטראקציות דיפלומטיות של המעמד הגבוה והפריך אמונות קודמות לפיהן נוכחות של תרבות המאיה בטאוטיווקאן הוגבלה לקהילות מהגרים. "העיר טאוטיווקאן משכה אנשים מכל עבר, זה היה מקום שאנשים הגיעו אליו על מנת להחליף סחורות, רכוש ורעיונות - זה היה מקום של חדשנות", אמרה החוקרת. "מציאת שלד קופת העכביש עזרה לנו לגלות את הקשרים שהתחדשו בין טאוטיווקאן ותרבות המאיה, קשרים שהיו עכורים לעתים. לכן, מרגש לשחזר את ההיסטוריה של בעל החיים הזה ואת השפעתו האזורית".
במחקר הנוכחי, יישמו החוקרים גישה ארכיאומטרית רבת-שיטות (ארכאוזואולוגיה, איזוטופים, דנ"א עתיק, פליאובוטניקה ותיארוך פחמן רדיואקטיבי) כדי לפרט את חייה של קופת העכביש, שהייתה ככל הנראה בת 8-5 בזמן מותה. שרידי השלד שלה נמצאו לצד עיט זהוב וכמה נחשי עכסן, שהיו מוקפים בחפצים ייחודיים, כמו פסלוני אבן ירוקה עדינים עשויים ירקן מעמק מוטאגואה (Motagua Valley) בגואטמלה, חפצים רבים עשויים מקונכיות וחפצים שהוכנו מאבן הזכוכית הגעשית אובסידיאן, שכללו בין היתר להבים וכלים מחודדים נוספים דוגמת ראשי חנית או ראשי חץ.
הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם עדויות להקרבה חיה של בעלי חיים בעלי משמעות סמלית רבה, שהיו חלק מטקסים ממלכתיים אשר נערכו באותה העת בפירמידות הירח והשמש. תוצאות מבדיקת שתיים משיניה של קופת העכביש (ניב עליון וניב תחתון), הצביעו על כך שהיא ניזונה בזמן השבי מתירס ופלפלי צ'ילי חריפים, כשכימיית עצמותיה סיפקה תובנות נוספות לגבי תזונתה והסביבה שבה שהתה - מחייה של שנתיים לפחות בתנאי שבי - שכן מדובר בבעל חיים שחי במקור ביערות הגשם של דרום אמריקה לפני שהגיע אל טאוטיווקאן (קופי עכביש אינם ילידי העיר הקדומה, שממוקמת כ-40 ק"מ ממקסיקו סיטי), והתבסס בתזונתו בעיקר על צמחים ושורשים. מדובר למעשה בעדות המוקדמת ביותר הידועה לטרנסלוקציה ולשבי של פרימיטים בעולם המסו-אמריקני, וכן בשלד השלם הראשון מסוגו שנמצא באתר המורשת העולמית של אונסק"ו, המכסה 83 קמ"ר והיה לביתם של 200-100 אלף בני אדם בתקופת השיא.
בנוסף לניתוח של כמה עצמות ופיסות קרמיקה, המחקר עוזר לצייר תמונה רחבה יותר של האינטראקציה בין החברות החזקות והמתקדמות באותם ימים. בנוסף להעמקת הידע על הטקסים העתיקים וחשיפת פיסות היסטוריות, הממצאים שהתגלו לעיני החוקרים אפשרו שחזור של נרטיבים גדולים יותר, של הבנה כיצד התמודדו החברות החזקות והמתקדמות דאז עם גורמי לחץ חברתיים ופוליטיים המשקפים את מה שמתרחש כיום, לדבריה של ד"ר סוגיאמה, שמדגישה כי חשוב ללמוד את הלקח וליישם זאת בעידן הנוכחי.
"הממצאים בשטח סייעו לנו להבין את עקרונות הדיפלומטיה, איך האורבניזם התפתח, אך גם כיצד הוא נכשל. טאוטיווקאן הייתה מערכת מצליחה במשך יותר מ-500 שנים, שחוזקותיה וחולשותיה רלוונטיות אפילו למה שקורה בעידן הנוכחי", הסבירה החוקרת.
