2022, שמגיעה בימים אלה לסיומה, היא השנה שבה מלחמה חזרה לעמוד בראש סדר העדיפויות של מדינות אירופה (ובמידה רבה של העולם כולו). עם זאת, משבר האקלים והסוגיות הסביבתיות לא שתקו רק כי התותחים רעמו, ואירועי מזג אוויר קיצוניים ניכרו ברחבי הגלובוס: מהצפות קטלניות בחלק אחד של העולם, דרך גלי חום חסרי תקדים בחלקים אחרים ועד לסופות השלגים הקיצוניות בצפון אמריקה שסיימו את השנה.
יחד עם זאת, ב-2022 התבצעו גם השקעות בינלאומיות וישראליות אדירות בטכנולוגיות שמטרתן למנוע את הנזקים הגרועים ביותר של משבר האקלים, הושקו יוזמות להפחתת הנזק שהאדם גורם לסביבה, וייתכן שאף נסללה הדרך להפקת אנרגיה מקיימת חסרת גבולות.
אלו כמה מהאירועים הסביבתיים הגדולים ביותר שקרו בשנה שמגיעה כעת לסיומה, בישראל ובעולם:
ינואר: תל אביב מוכתרת כמעצמת קלינטק
השנה התחילה טוב מנקודת המבט הישראלית, כשדו״ח אמריקני שפורסם בינואר מיקם את תעשיית הקלינטק של תל אביב במקום השני מכלל אזורי העולם – ומיצב אותה כאחת מבירות הקלינטק העולמיות. למעשה, על פי דו"ח הקליימטק של ישראל מ-2021, בשנה שעברה נספרו בישראל מעל 600 חברות קלינטק ישראליות, שגייסו יחד למעלה מ-2.2 מיליארד דולר.
פברואר: הפלישה הרוסית לאוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה
המתקפה הצבאית הרוסית באוקראינה, שהחלה בפברואר, העלתה לדיון הבינלאומי גם את נושא הגז הטבעי. ערב המלחמה, רוסיה סיפקה בסביבות 40 אחוז מהגז הטבעי שבו השתמשו מדינות אירופה – כמות שאמורה הייתה להתעצם בעזרת צינור הגז נורד סטרים 2, שבנייתו הושלמה בספטמבר שעבר. בחורף שעבר, רוסיה יצרה משבר אנרגיה אירופי מכוון ולא הגדילה את אספקת הגז הטבעי לאור מחסור באנרגיה ביבשת. לכן, כשפלשה לאוקראינה, המדינות שתלויות בה – ובראשן גרמניה – היססו מלעמוד לצד אוקראינה באופן מלא. יש שסבורים שלו המדינות השונות לא היו תלויות גאופוליטית ברוסיה, התמיכה באוקראינה הייתה מופיעה מוקדם יותר, הייתה חזקה ונמרצת יותר, ואולי הפלישה אף הייתה נמנעת.
מרץ: השקעה חסרת תקדים במניעת בזבוז מזון
בזבוז המזון בישראל הוא אדיר: ב-2020, לדוגמה, הושלכו בישראל כ-2.5 מיליון טון של מזון, בשווי של 19.1 מיליארד שקל – לא פחות מכ-35 אחוז מכלל היקף ייצור המזון בארץ. עם זאת, במרץ האחרון פורסם שההשקעה בתחום עולה, ושחברות סטארט-אפ שמציעות פתרונות לצמצום תופעת בזבוז המזון גייסו ב-2021 סכום כולל של כ-563 מיליון דולר - עלייה גדולה מהסכום שהחברות בתחום גייסו בשנה שקדמה לה (שעמד על 340 מיליון דולר).
אפריל: האביב מגיע מוקדם מתמיד
רשמית, האביב בחצי הכדור הצפוני מתחיל ב-20 במרץ ונגמר ב-21 ביוני – אבל עם עליית הטמפרטורות העולמיות, ייתכן שההגדרות האלו ייצטרכו להשתנות בקרוב. מחקר שנערך בבריטניה מצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר. גם בישראל נצפו בשנים האחרונות אירועי פריחה מוקדמים, בין השאר של עצי שקדיות ושל עשבים כמו תורמוס ההרים.
מאי: זן חיטה קדום וחסין למחלות התגלה בישראל
חילדון הקנה היא מחלת צמחים קשה, שהשמידה בשנים האחרונות שדות שלמים של חיטה באזורים נרחבים של העולם. במאי פורסם מחקר שבו נמצא גן של עמידות מיוחדת למחלה בצמח בר ישראלי – בן חיטה שרוני, קרוב משפחה עתיק של החיטה המודרנית. החוקרים מקווים שהגילוי יוכל לספק את מכת הניצחון של האנושות – ולהבטיח את הישרדות שדות החיטה שלנו גם בעתיד.
הצפות ענק בפקיסטן
גשמי המונסון שוברי-השיאים שירדו ביוני האחרון בפקיסטן היו רחוקים מלהיות גשמי ברכה: הם יצרו הצפות שהובילו ליותר מ-1,500 הרוגים, ולמעל 33 מיליון בני אדם שנאלצו לעקור מבתיהם. גם בהודו, בבנגלדש ובאפגניסטן דווח בחלק זה של השנה על מאות מקרי מוות ועל מיליוני עקורים עקב הצפות. מחקרים מראים שהתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוני, כגון אירועי גשם עוצמתיים, עולה משמעותית כחלק ממשבר האקלים.
כפרים שוקעים במים, מסוקים מצניחים מזון ללכודים: התיעוד מפקיסטן
(צילום: רויטרס)
יולי: חום שובר שיאים באירופה וחגיגת רבייה של חזירי בר בישראל
יולי האחרון היה הראשון אי-פעם שבו הטמפרטורה בגרמניה עברה את רף 40 מעלות הצלזיוס – וגם במקומות אחרים באירופה נמדדו טמפרטורות דומות, ואף מעט גבוהות יותר. השילוב של החום עם הבצורת שפגעה במדינות היבשת הוביל להשתוללותן של שריפות נרחבות, שהשמידו קרוב ל-8 מיליון דונם של יערות.
כאן בישראל, ביולי האחרון התקיימה הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה, שבה הוצגו 160 מחקרים חדשים בתחומי סביבה שונים, כגון שריפות יער, השפעות משבר האקלים, אקולוגיה ועוד. מחקר מעניין אחד שהוצג בוועידה חשף שציד חזירי בר עלול שלא להקטין את האוכלוסיות שלהם – אלא להיפך. זאת בעקבות השפעת לחץ הציד על המערכת ההורמונלית של החזירות, שעלולה לגרום להן להפוך לפוריות בגיל מוקדם מהרגיל.
אוגוסט: חום ובצורת בסין ומהפכה אנרגטית בג'לג'וליה
בקיץ 2022 תועדו בסין הטמפרטורות הגבוהות ביותר וכמות המשקעים הקטנה ביותר לעונה ב-61 השנים האחרונות. בשל כך, שריפות פרצו, יבולים קרסו ואספקת החשמל נפגעה בחלקים נרחבים של מדינת הענק. אגן ההיקוות של נהר היאנגצה הוא האזור שנפגע במידה הרבה ביותר, עם מאות מיליוני תושבים שסבלו מההשפעות של הטמפרטורות הגבוהות – שנמשכו כ-70 יום ברצף.
החום הכבד של הקיץ השפיע גם עלינו בישראל, והמזגנים עבדו בו קשה בכל מרחב סגור – ובכל זאת, הרשות המקומית הערבית-מוסלמית הקטנה ג'לג'וליה לא שילמה בו על חשמל. לא מדובר בפטור לא-הוגן או במעבר על החוק – אלא במהלך יוצא דופן של התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה מתחדשת במוסדות הציבוריים ובמרחב הציבורי ביישוב. במסגרתו יצרה הרשות המקומית שיתוף פעולה עם יזם שהתחייב לרכוש עבורה מזגנים וגופי תאורה חדשים, להקים עבורה פאנלים סולאריים על הגגות והחניות, לשלם במקומה את חשבון החשמל – ובעתיד הקרוב-מאוד גם לחלוק איתה את הרווחים מייצור החשמל הסולארי. שווי ייצור החשמל מהפאנלים הסולאריים הוערך לבדו בלמעלה מ-2 מיליון שקל, שמתוכם כ-700 אלף שקל הם רווח ישיר למועצה.
ספטמבר: הוריקן "איאן" – והעיירה שחמקה ממנו
בספטמבר, הוריקן "איאן" השתולל במדינת פלורידה שבארה"ב, והוביל למותם של יותר מ-120 בני אדם, להצפות ולהרס של אלפי מבנים ותשתיות, ולנזק שמוערך ביותר מ-50 מיליארד דולר. בין השאר, מעל 4 מיליון משקי בית ובתי עסק בפלורידה חוו הפסקות חשמל.
עם זאת, בעיירה אחת המצב היה אחר. על אף שההוריקן העוצמתי עבר בה, בעיירה בבקוק ראנץ' שבדרום-מערב פלורידה התשתיות לא קרסו, המבנים לא ניזוקו ובתים לא הוצפו. נס גלוי? לא, בסך הכול מדובר בתכנון עירוני מקיים, בשימוש באנרגיה סולארית ובמערך אנרגיה חסין ביישוב – שזכה לכינוי "העיירה הסולארית הראשונה באמריקה".
אוקטובר: שמורות הטבע הימיות בישראל זוכות לתשומת לב
אחת הדרכים הטובות ביותר לשמירה על הים האהוב שלנו ועל החיים שמתקיימים בתוכו, היא יצירת שמורות טבע ימיות, שהפעילות האנושית (ובראשן הדיג) מוגבלת בשטחן. מחקר ישראלי שהוצג ביום עיון בנושא שנערך באוקטובר האחרון, מצא שמידת ההגנה של שמורה על הדגים שחיים בתוכה היא יעילה מאוד בליבת השמורה – אך הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. לכן, החוקרים ממליצים ליצור אזורי חיץ בשולי השמורה, שיעזרו לשמור על האיזון בין פעילות אנושית לבין שימור הטבע.
נובמבר: ועידת אקלים עולמית בשארם א-שייח'
ועידת האקלים השנתית של האו"ם, שאיגדה אלפי משתתפים מכל רחבי העולם (ובהם ראשי מדינות רבים), התקיימה השנה אצל שכנינו – בשארם א-שייח' שבמצרים. ישראל נערכה לוועידה בצורה משמעותית: מעבר לכך שהמשלחת שנכחה בוועידה הייתה גדולה מאי-פעם, בוועידה הוקם ביתן ישראלי שהציג את החדשנות האקלימית הישראלית לבאיה, מתוך מטרה לשתף אותם בפתרונות ישראליים להפחתת פליטות והסתגלות למשבר האקלים, וליצור שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים בהובלת חדשנות טכנולוגית ישראלית. בוועידה גובש הסכם חשוב להקמת קרן להענקת פיצויים מהמדינות המפותחות למדינות המתפתחות על נזקים שנגרמו להם עקב משבר האקלים, נוכח העובדה שהמדינות המפותחות הן הגורמות העיקריות למשבר – אך המוחלשות הן אלה שנפגעות ממנו יותר. עם זאת, לא נרשמה בוועידה התקדמות של ממש במאבק להפחתת פליטות גזי החממה ולבלימת משבר האקלים.
דצמבר: הצעד הראשון לעתיד של אנרגיה נקייה ובלתי מוגבלת?
מזה כמה עשרות שנים נערכים במקומות שונים בעולם ניסיונות אנושיים לשחזר ביעילות את תהליך ההיתוך הגרעיני - המנגנון שדרכו נוצרת האנרגיה בליבת השמש, וכך לספק לאנושות כמויות בלתי נתפסות של חשמל בצורה נקייה. עד כה לא נרשמה הצלחה משמעותית בתחום הזה, אך בדצמבר, מדענים ממדינת קליפורניה בארה"ב הודיעו שלראשונה, ניסוי בהיתוך גרעיני הצליח להפיק יותר אנרגיה מאשר כמות האנרגיה שהוזרמה לתוכו. אומנם מדובר רק בצעד ראשון, וכנראה שיעברו לפחות עוד מספר עשורים לפני שיתאפשר להפיק כמות אנרגיה גדולה ורציפה ממכשיר דומה – אך אם הטכנולוגיה תגיע לכדי מימוש, ייתכן שמדובר בסנונית הראשונה של המהפכה האנרגטית הגדולה של המאה.
ומה הלאה? נותר לנו רק לקוות שהשנה הבאה תהיה שנת שלום לעולם ולישראל, שתאפשר למנהיגים העולמיים והמקומיים לשים את האינטרסים הצרים והמיידיים בצד, לראות את מה שמחבר את כולנו ולא את מה שמפריד בינינו, ולעבוד למען עתיד חופשי ובטוח יותר – גם מדאגות אקלים וסביבה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
