תשעה חוקרים ישראלים צורפו היום (ג') לארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO). מדובר בארבעה חוקרים ממכון ויצמן למדע, שלושה מהטכניון, חוקרת מהאוניברסיטה העברית וחוקרת לשעבר מאוניברסיטת תל אביב.
EMBO הוא ארגון בין-לאומי שבו חברים מדענים מ-30 מדינות. 92 חתני פרס נובל הם חברים בארגון או היו חברים בו בעבר. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. בארגון חברים כיום כ-2,000 חברים.
החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה. הארגון, שנוסד בחודש יולי 1964, חוגג השנה 60 להיווסדו.
האוניברסיטה העברית
פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח (ELSC)
פרופ' ענבל גושן מתמקדת במחקר בשאלות מכריעות במדעי המוח, כגון המעבר מזיכרון קצר טווח לזיכרון ארוך טווח וכיצד מודולציה מקומית של פעילות נוירונים על ידי תאי גליה משפיעה ישירות על ההתנהגות. הגישה הרב-תחומית של מעבדתה הובילה להתקדמות משמעותית בהבנתנו את תפקוד המוח ותהליכי הזיכרון. עבודתה החדשנית משלבת גישות מחקר שונות, כולל מחקרי התנהגות, הדמיית סידן, אלקטרופיזיולוגיה וביולוגיה מולקולרית, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות כמו אופטוגנטיקה וכמוגנטיקה.
פרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית, אמר: "אנו נרגשים על בחירתה של פרופ' ענבל גושן לחברות ב-EMBO. הכרה יוקרתית זו בפועלה מדגיש את תרומותיה יוצאות הדופן של פרופ' גושן למדעי המוח ואת גישות המחקר החדשניות שלה. עבודתה של פרופ' גושן לאורך השנים על תהליכי זיכרון ואינטראקציות בין נוירונים לתאי גליה הרחיבה באופן משמעותי את הידע שלנו על פעילות המוח. בחירתה לחברות ב-EMBO מדגיש את ההשפעה הגלובלית של מחקרה ומשקפת את הסטנדרטים הגבוהים של מצוינות מדעית באוניברסיטה העברית".
הטכניון
פרופ' עודד בז'ה מהפקולטה לביולוגיה
פרופ' עודד בז'ה עוסק בגנומיקה סביבתית (Metagenomics) – גישה הבוחנת את עולם החי בתנאים של סביבתו הטבעית. הרקע להתפתחותה של גישה זו היא העובדה שכ-98% מהמיקרואורגניזמים אינם יכולים לגדול, בוודאי לא במהלך דומה לתהליך הטבעי, בתרביות במעבדה. ניתוחים של RNA ריבוזומלי מספקים תובנות רבות אבל לא הבנה מלאה של התפקוד האקולוגי של האורגניזם ושל תכונותיו הפיזיולוגיות והביוכימיות.
הגישה שבה נוקטת קבוצת המחקר של פרופ' בז'ה חושפת מידע זה על ידי שימוש בגנומיקה סביבתית, כך שניתן לעקוף בעיה זו על ידי אנליזה של הגנומים המיקרוביאליים וזיהויים של גנים מקודדי-חלבון ומסלולים ביוכימיים בתאים. על ידי השימוש בגנומיקה סביבתית התגלו חלבוני רודופסינים מיקרוביאליים המשמשים לקצירת אנרגית אור.
פרופ' בני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה
פרופ' בני פודבילביץ עוסק במחקרים על מנגנוני האיחוי של תאים בחיות. עבודתו החלוצית הובילה לגילוי שני חלבונים פוסוגניים (fusogens, שגורמים לאיחוי של תאים) הנקראים EFF-1 ו- AFF-1 ב-C. elegans. חלבונים אלו נחוצים ומספיקים לאיחוי תאים בהתפתחות איברים. קבוצתו הראתה שהחלפת פוסוגן נגיפי ב-EFF-1 או AFF-1 גורמת לנגיף זיהומי; זו הייתה הפעם הראשונה שהוכח כי פוסוגנים תאיים מסוגלים להחליף פוסוגן נגיפי.
קבוצתו פתרה את המבנה האטומי של EFF-1 וגילה דמיון מבני לפוסוגנים נגיפיים; זה היה המבנה הראשון שנפתר עבור פוסוגן תא-תא. עם פבלו אגילאר הוא חזה שחלבון זרע צמחי (GCS1/HAP2) דומה ל- EFF-1 מבחינה מבנית והוכיח את פעילותו. הם הגדירו משפחת על של פוסוגנים מבעלי חיים, צמחים, פרוטיסטים ונגיפים המכונים "פוסקסינים". מעבדתו מצאה כי EFF-1 ו-AFF-1 משתתפים בשמירה על המבנה של עצים בתאי עצב ועל התחדשותם והראו כיצד עצים דנדריטיים מזדקנים ודרכים להצעיר אותם. יחד עם טטסויה הגשיאמה הוא חקר את הפוסוגן הראשון של זרע ביונקים, ועם קונסורציום בינלאומי הוא חקר פוסקסינים חדשים בארכאה (Archaea).
פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
פרופ' אסיה רולס חוקרת השפעות פסיכוסומטיות - כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות. עבודותיה הראו שמערכת התגמול במוח, המקושרת למוטיבציה ולתקווה, מגבירה את פעילותה של מערכת החיסון וכך מחזקת את ההגנה מפני זיהומים חיידקיים (המחקר שפרסמה ב-2016 בכתב העת Nature Medicine).
במחקר אחר (התפרסם ב-Nature Communications ב-2018) היא הראתה כי התערבות מוחית דומה מובילה לצמצום דרמטי בנפחם של גידולים סרטניים, זאת בתיווך מערכת החיסון. במאמר נוסף משנת 2021, שהתפרסם ב-Cell, הדגימה פרופ' רולס היבט אחר של הקשר בין המוח למערכת החיסון כשהראתה שהמוח משמר "זיכרונות" של מחלות עבר, וביכולתו לשחזר מחלות אלה על ידי הפעלה של אותם זיכרונות. לממצאים אלה השלכות דרמטיות על הבנת תופעות הפלסבו והנוסבו ועל הבנת התפרצויות מחלות בעקבות חוויות רגשיות שונות.
מכון ויצמן למדע
פרופ' קרינה יניב - המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית
פרופ' קרינה יניב מתמחה בחקר המערכת הלימפתית וכלי הדם. עבודתה מתמקדת בהבנת התהליכים הקשורים להתפתחות והפעלת המערכת הלימפתית, שהיא חלק מרכזי במערכת החיסון ובשימור מאזן הנוזלים בגוף. היא חוקרת את המנגנונים המולקולריים והתאיים המעורבים ביצירת כלי הלימפה ובוחנת את התפקידים שלהם במצבי בריאות וחולי, כגון סרטן, מחלות כלי דם ולימפדמה.
באחת מעבודותיה פורצות הדרך היא זיהתה את התאים המקוריים שמתמיינים לכלי הלימפה הראשוניים בעובר והצליחה לשחזר את התהליך בתרבית. מעבדתה של פרופ' יניב משתמשת בדג הזברה, מודל מתקדם המאפשר תצפיות בזמן אמת על התפתחות כלי הדם והלימפה. באמצעות דג הזברה, היא פענחה מנגנונים מולקולריים הקשורים למחלות נדירות של מערכת הלימפה וכלי הדם, ממצאים שעשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים ויעילים.
פרופ' אריאל אמיר - המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
קבוצתו של פרופ' אריאל אמיר משתמשת בכלים פיזיקליים כדי לחקור מערכות ביולוגיות ולפתח מודלים מתמטיים עבורם. מחקרו עוסק בתהליכים בסיסיים ברמת התא הבודד - מתי תא מחליט להתחלק? כיצד מסונכרנים תהליכים שונים בתא, כגון ייצור החלבונים ושכפול הדי-אן-אי? מסיבה זו לעתים תכופות המחקר מתמקד באורגניזמים "פשוטים" יותר כגון חיידקים.
בעשור האחרון הקבוצה פיתחה מודלים מתמטיים שמסבירים חלק מהעקרונות של בקרת הגודל של תאים, שיושמו עבור חיידקים שונים וכן מיקרואורגניזמים אחרים ותאים סרטניים, והראו צימוד בין חלוקת התא לבין תהליך שכפול הדי-אן-אי.
פרופ' אסף אהרוני - המחלקה למדעי הצמח והסביבה
מוקד המחקר של פרופ' אסף אהרוני הינו גילוי המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס ייצור מטבוליטים משניים מהצומח (הידועים כחומרי טבע) ותפקידם של מולקולות אלה ביחסי הגומלין בין צמחים עם אורגניזמים אחרים. מעבדתו משלבת מטבולומיקה מתקדמת עם גנטיקה מולקולרית, ביוכימיה וביולוגיה חישובית כדי ללמוד מטבוליזם משני בהתפתחות הצמח ובתגובה לגורמי עקה (stress). יתר על כן, צוותו של אהרוני עוסק בפרויקטים מורכבים של הנדסה מטבולית שלחלקם ייתכנו יישומים מסחריים חדשניים בהתבסס על חומרים מהצמח.
פרופ' ניר גוב - המחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית
קבוצת המחקר של פרופ' ניר גוב חוקרת בין היתר כיצד תאים בגופנו שולטים בצורתם באמצעות שלד פנימי הבנוי מרשת חלבונים היוצרים סיבים; סיבים אלו מאפשרים לתאים לנוע בתוך רקמות הגוף, למשל תאים של מערכת החיסון או בשלבי התפתחות העובר, וגם במצבי מחלה כמו סרטן.
כיצד סיבים אלו נבנים באזורים מוגדרים בתא הינה שאלה פתוחה וחשובה שכן מיקום הסיבים בתא קובע את צורת התא וכיוון תנועתו. במחקר תאורטי קודם הראה פרופ' גוב שחלבונים שנמצאים על פני הממברנה של התא, והם בעלי עקמומיות מוגדרת, יכולים לכוון את גדילת סיבי השלד של התא. מנגנון זה יוצר מערכת שמסתדרת מעצמה בצורה ספונטנית, ומסביר באמצעות עקרונות פיסיקליים מגוון גדול של דינמיקה תאית. מחקר תאורטי זה נותן הסבר לתצפיות ניסיוניות ממגוון גדול של תאים ומספק הבנה בסיסית של התהליכים שמניעים אותם.
בנוסף התקבלה ל-EMBO פרופ' רות נוסינוב, פרופסור אמריטוס בגנטיקה מולקולרית של אדם וביוכימיה באוניברסיטת תל אביב.
