התרבות הפלישתית, שפרחה במהלך תקופת הברזל (בערך 1200-604 לפני הספירה), השפיעה באופן משמעותי על ההיסטוריה התרבותית, החקלאות והתזונה של אזור דרום הלבנט. למעלה מרבע מאה של חפירות מאומצות בתל צפית, המזוהה כגת הפלשתית וביתו של גוליית המקראי, שופכים אור חדש על העולם של תרבות ייחודית זו. בפרויקט החפירות שהתמקד באזור המקדש בעיר התחתית של גת, צוות מאוניברסיטת בר-אילן, בהובלת פרופ' אהרון מאיר (ארכיאולוגיה) ופרופ' אהוד ויס (בוטניקה ארכיאולוגית), חקר את מגוון הצמחים שהיו בשימוש בטקסי הפולחן הפלישתי.
בעוד שהשפעתם מתועדת היטב, פרטי טקסי הפולחן וזיהוי האלים הפלשתיים נשארו אפופים במסתורין לאורך זמן רב. המחקר של ד"ר פרומין ושותפיו, בנושא "צמחים בגת המקראית בהקשר לריטואלים דתיים של הפלישתים", שפורסם בכתב העת Scientific Reports , מציג נתונים חדשים וחשובים להבנתנו את הנושא. עם גילוי צמחים במקדשים שנחשפו באתר, החוקרים חשפו מידע חסר תקדים לגבי טקסים ומנהגים דתיים והאמונות של הפלשתים כמו מרכיבי המזון במקדש שלהם, תזמון הטקסים והצמחים לקישוט.
ד"ר סימביקה פרומין, בהנחיית פרופ' אהוד ויס, חקרה את השימוש של הפלישתים בצמחים בטקסים הדתיים שלהם. ביחד עם ד"ר עמית דגן, מריה ינוחינה, ופרופ' אהרון מאיר, הם התמקדו בממצא הבוטני שנמצא בשטחי המקדשים, שמעיד על חשיבותם של מיני צמחים שונים במקדש. דרך בדיקה מקיפה וניתוח כמותני ואיכותני של מיני הצמחים שנמצאו, הזמנים שבהם נקטפו, הדרך שבה הועלו כקורבן והסמליות שלהם, החוקרים הרכיבו תמונה ברורה יותר של טקסי הפולחן שנהגו במקדש הפלשתי.
ד"ר פרומין, מנהלת המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית באוניברסיטת בר-אילן ומובילת המחקר, אמרה: "אחד הממצאים המשמעותיים ביותר הוא הזיהוי הקדום ביותר של מספר צמחים ים תיכוניים, כגון שיח אברהם מצוי (Vitex agnus-castus), חרצית עטורה (Glebionis coronaria), ותגית קיצית (Lomelosia argentea) - במרחב טקסי. צמחים אלו מקשרים את הפלשתים לטקסיות ומיתולוגיה הקשורים לאלים יוונים קדמוניים, כמו הרה - אלת הנישואין והלידה, ארטמיס - אלת הציד, דמטר - אלת החקלאות והתבואה ואסקלפיוס - אל הרפואה".
היא הוסיפה כי "הנוכחות של צמחים עם מרכיבים פסיכואקטיביים במקדשים מגלה את השימוש שנעשה בהם בפעילויות טקסיות. המחקר חשף כי הדת הפלשתית התבססה על הקסם והכוח של הטבע, כמו מי נחלים ועונות השנה, כגורמים המשפיעים על הבריאות והחיים האנושיים".
בנוסף, ניתוח הזרעים והפירות במקדשים סיפק תובנות יקרות ערך לגבי תזמון הטקסים - תחילת האביב היה תאריך ריטואלי חשוב לאורך הדורות. כמו כן, התפילות האחרונות במקדשים - וההרס שלהם על ידי חזאל מלך ארם - התרחשו בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו. התזמון העונתי של טקסי הפולחן הפלשתיים מדגיש את הקשר העמוק שלהם לעולמות הטבע ולמחזורי החקלאות.
פרופ' אהוד ויס, ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית באוניברסיטת בר-אילן ומוביל המחקר, אמר: “ממצאינו מעידים על טקסי הפולחן של הפלשתים ומוסיף הבנות חדשות על הקשרים בין התרבות הפלשתית לבין מסורות דתיות באיי יוון".
המחקר גם מציע הקבלה מעניינת בין הפרקטיקות הטקסיות של הפלשתים לבין אלו של תרבויות האיים האגאיים. בנוסף, ריכוז של משקולות לנולי טוויה (שבהם אורגים בדים) בתוך המקדשים הפלישתים, פעילות הנפוצה בבתי מקדש המשויכים להרה באיים האגאיים, מחזק את ההשערה על הקשר התרבותי בין שני האזורים.
"ממצאים אלה פותחים דלתות חדשות למחקר על האינטראקציות התרבותיות והדתיות בין הפלשתים והאזורים השכנים", הוסיף פרופ' אהרון מאיר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, האחראי לחפירות בתל צפית/גת מזה למעלה מ-25 שנה ושותף לכתיבת המחקר. "באמצעות שילוב היבטים כמותיים ואיכותיים מתקדמים בניתוח הממצא הצמחי, אנו מקווים להעמיק את ההבנה שלנו בפרקטיקות טקסיות עתיקות וחשיבותם באזור הים תיכון הרחב".
ד"ר פרומין סיכמה: "הנתונים החדשים מצביעים על הבנה מושכלת של אנשי הדת במקדשים בשימוש בצמחים המשפיעים על מצב הרוח. שיטות המחקר שהפעלנו במחקר זה, עשויות להיות רלוונטיות ביותר לניתוח טקסים עתיקים נוספים ולחקר ההיסטוריה התרבותית והטקסית של האזור ומעבר לו".
