שיטפונות קטלניים בקרן אפריקה, שריפות בחודשי הקיץ שכילו את יערות קנדה ושיאי טמפרטורה גלובליים שהפכו לחסרי תקדים בהיסטוריה של האנושות. כל אלו מהווים רק דוגמה קטנה להשפעות משבר האקלים העולמי, כך שכבר אין ספק בדבר נחיצות פעולה קולקטיבית דחופה כדי למנוע את הפיכת כדור הארץ למקום שאיננו ראוי למחייה.
ועידת האומות המאוחדות לשינויי אקלים (COP28) תתכנס בדובאי החל מהיום (ה') ועד ה-12 בדצמבר, כשמטרת השיחות תהיה קידום של אסטרטגיות התמודדות עם המצב האקלימי העגום, שנגרם בעיקר נוכח פעולות של בני האדם. הצעד הראשון בדרך לעולם "נקי" יותר יהיה באמצעות מעבר מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת - צעד חיוני ומתבקש לשם הגבלת ההתחממות ארוכת הטווח ל-1.5 מעלות צלזיוס (מאז העידן הטרום-תעשייתי), כפי שנקבע בהסכם פריז בשנת 2015.
בוועידת האקלים של האו"ם אשר נערכה בגלזגו בשנת 2021 (COP26) הסכימו נציגי המדינות להפחית את השימוש בפחם. מאז, נוצר מומנטום בקרב ממשלות ופעילים סביבתיים שמטרתו הרחבת הצמצום הזה גם בכל הנוגע לתעשיית הנפט והגז. יחד עם זאת, נוצר דיסוננס בין המילים למעשים בפועל, שכן דוחות שהופקו בנושא זה לאחרונה, הצביעו על כך שמנהיגי המדינות - בעיקר הגדולות שנחשבות למזהמות ביותר - לא עושות מספיק על מנת להתמודד עם המשבר הסביבתי שנוצר, חרף ההצהרות בדבר החשיבות של הגדלת האנרגיה המתחדשת עוד בעשור הנוכחי.
פריצת דרך גדולה שהושגה בוועידת האקלים אשתקד (COP27), אשר נערכה בשארם א-שייח, הייתה הסכם עקרוני שנועד להעניק פיצוי למדינות פגיעות אקלימית, שאחראיות הכי פחות לפליטת גזי חממה ומתמודדות עם השפעות מזג אוויר קשות. למרות שעל הנייר המטרה נראית מבורכת, הרי שגם כאן היישום התגלה כמורכב, שכן המשא ומתן בנושא נמשך כבר יותר משנה, בין היתר בשל מחלוקות בפן הכלכלי הן בנוגע לזהות המדינות שיתמכו בקרן סיוע עבור המדינות הנפגעות והן בנוגע למדינות שיזכו לאותו סיוע כספי. הסכם מעורער הושג בתחילת נובמבר, כשנשיא ועידת COP28, ד"ר סולטאן אל-ג'אבר, אמר ל-AFP בריאיון שנערך לאחרונה כי הוא מקווה שהחלטות בנושא יתקבלו בשלב מוקדם של הוועידה בראשה הוא עומד.
בהמשך לפן הכלכלי, קבוצות מומחים מאמינות שהעולם זקוק ליותר מ-3 טריליון דולר בתזרים שנתי עבור נושאי אקלים עד שנת 2030 על מנת להצליח לעמוד ביעדי האקלים שהוצבו לפני שמונה שנים בפריז. ב-2009, מדינות עשירות יותר הבטיחו להגיע למימון של 100 מיליארד דולר בשנה עבור סדרי העדיפויות הללו עד 2020 - יעד שהושג לבסוף אשתקד, לפי דוח שפורסם מטעם ה-OECD החודש.
רף המימון הזה צפוי להיות מונח על שולחן הדיונים גם בוועידה שתתכנס החל מהיום, במה שעושיה להיות הזדמנות טובה להגדיר ולממש טוב יותר את סעיף 2.1(ג) בהסכם פריז, שקורא להפוך את התזרים הכלכלי לעקבי, במקביל לפליטות נמוכות של גזי חממה ופיתוח בר-קיימא.
מתאן אטמוספרי הוא התורם השני בגודלו לשינויי האקלים, אך זכה לתשומת לב מועטה יחסית בהשוואה לפחמן דו-חמצני, למרות השפעתו החזקה לרעה על ההתחממות הגלובלית. סין, ארצות הברית ואיחוד האמירויות הערביות אמורות לקיים במשותף ועידת מתאן וגזי חממה שאינם פחמן דו-חמצני, זאת כחלק מהשיחות בדובאי, שבה צפויים המשתתפים לקבוע מתווה לפיו יופחתו הפליטות ב-30% עד 2030.
ועידת COP28 תהיה גם הוועידה הראשונה מסוגה, שתתמקד במערכות מזון, האחראיות לשליש מגזי החממה מעשה ידי אדם, כשמזג אוויר קשה ובצורת מאיימים גם כן על ייצור מזון ותחבורה. יחד עם זאת, יש דגש רב על השתתפותם של אזרחי העולם במאבק האקלים, זאת מפאת העובדה שהמדינאים לא עושים די בנושא.
בימים שבהם תרחישי הקיצון חוזים עתיד שלא מבשר טובות בפן האקלימי, עד כדי כך שבמרוצת השנים יורחבו האזורים על כדור הארץ שיהפכו בלתי אפשריים למחייה, על כתפי האזרחים מוטלת החובה לפעול בנושא, להשמיע את קולם ולתרום למאמץ שמטרתו הבטחת העתיד העולמי.
