עשרות מכינות קדם צבאיות פועלות בישראל, אך רק אחת מהן עוסקת בתחום ייחודי - מדע. מכינת אופקים למדע הוקמה על ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי ומכון ויצמן למדע, מתוך רצון משותף להקים מיזם חלוצי-ציוני-מדעי שיהווה בית בעולם המכינות הקדם צבאיות לאוהבות ואוהבי מדע, שזהו תחום עיסוק מרכזי עבורם.
אז מה זו מכינה קדם צבאית? באתר המכינות נכתב מכינה קדם צבאית היא תוכנית של 10 חודשים לפני צבא, המורכבת משילוב ייחודי בין לימודים, עבודה קהילתית וחיי קבוצה. מטרת שנת המכינה היא לעזור בעיצוב הזהות האישית של כל אחד ואחת שמגיע למכינה ופיתוח תפיסת עולם שמבוססת על חשיפה לעולמות תוכן רבים.
מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר ליאת בן דוד, התייחסה לחשיבות בפעילות של מכינה בתחום המדע: "חיוני שתהיה מכינה כזו. המכינות האחרות עוסקות בעיקר בתחומים חברתיים-הומניסטיים. מכיוון שאין לנו ספק שתחומי המדעים הם מרכיב מרכזי וחיוני בקידום חוסנה של החברה בישראל, על כל מרכיביה ובכל האזורים הגיאוגרפיים שלה, מכינה קדם צבאית מדעית היא פלטפורמה מצוינת להעמקת המדע כנכס משמעותי של כל אדם בישראל. הבנו שמדובר בפער וצורך אמיתיים והחלטנו להקים את המכינה הקדם-צבאית מדעית הראשונה (והיחידה עד כה) בארץ".
ד"ר בן דוד התייחסה לתרומה של המכינה למתגייסים: "באמצעות טובי המומחים בתחום ממכון דוידסון וממכון ויצמן למדע - המכינה מטפחת את הידע והתובנות של החניכים בתחומי המדעים, ובכך מצמיחה אותם כדור הבא של המדענים והמהנדסים בישראל, תחומים שהם מנועי צמיחה מרכזיים וקריטיים לחוסן הכלכלי, בטחוני וחברתי שלה".
לדבריה, המכינה יכולה לסגור פערים בתחום החינוך המדעי. "בתקופה זו, במיוחד, למכינה יש תפקיד ייחודיי הנובע ממצב החינוך המדעי במערכת החינוך, הנמצא בתקופה הקשה ביותר בתולדותיו", אמרה ד"ר בן דוד. "איכות לימודי המדעים היא מהירודות ביותר שידענו. בבתי הספר היסודיים אין בכלל מורי מדעים, אין ציוד, אין מעבדות. בחטיבות הביניים והתיכונים המצב לא הרבה יותר טוב. חלק ארי מהמורים המלמדים היום מדעים, כלל לא הוכשרו לכך. היעדר מורים במקצועות האחרים מביא לכך שגם אלה שכבר הוכשרו ללמד מדעים, מלמדים לעיתים קרובות מקצועות אחרים. התוצאה היא לא פחות מקטסטרופה. איך נוכל להמשיך לקיים מדינה המבקשת להיות מובילה בעולם, כשהמערכת החינוכית שלנו נותרה כה הרחק מאחור? ספק אם הילדים של היום, שגדלים בחסר גדל והולך של חינוך מדעי ראוי לשמו, יצליחו להדביק את הפערים של המיומנויות והידע הנדרשים כדי ליטול את מושכות הובלת המשק, הביטחון והחברה מתוך הצמיחה שיותר משהם מייחלים לה, כולנו זקוקים לה נואשות כמדינה".
ובמכינה, לדברי ד"ר בן דוד, הפער מצטמצם. "במצב כזה, המכינה המדעית שלנו היא בשורה של הצלחה עצומה בחינוך מדעי. החניכים - המקבלים מאתנו ליווי ותמיכה מלאים בחינוך מדעי מצטיין ועדכני - נכנסים לבתי ספר, מפעילים חוגים, העשרות, אירועים קהילתיים ועוד, ובכך מנגישים לקהילה היכרות והתנסות במדע איכותי, עדכני ועשיר, כזה שללא המכינה - הקהילה לא היתה נחשפת אליו", היא אמרה. "אין לנו ספק שגם בקרב קהילות הפריפריה הגיאוגרפית של ישראל ישנם צעירים מוכשרים, שיוכלו להיות חלק ממנוע הצמיחה והחוסן של ישראל. הם לא יוכלו לעשות זאת בתנאים הקיימים, הרגילים, של מערכת החינוך, פשוט משום שזה לא מונגש להם. המכינה ממלאה את הפער הזה, במקומות שבהם היא פועלת".
מכשירים את דור העתיד של המדענים
מכינת "אופקים למדע" פועלת זו השנה השלישית. במכון דוידסון ציינו כי "תהליך הערכה מעצבת, המלווה את המכינה מאז הקמתה, מוכיח כי השפעת המכינה על החניכים והקהילה כאחד היא משמעותית, ובעלת השלכות לטווח ארוך. המכינה מכשירה את דור העתיד של המדענים והמנהיגים בקרב צעירי ישראל, ומסייעת להם לבנות את זהותם כאנשים ערכיים, ציונים, המחוברים לארץ, ורוצים לתרום לחברה; והמהווים מודל לחיקוי לצעירים אחרים בקהילה בה הם פעילים ומעצימים את התפיסה של המדע והטכנולוגיה כמנוע צמיחה רלוונטי וחיוני לחברה כולה".
אלי עמדי, העומד בראש המכינה, סיפר כי בשנה הקרובה ילמדו במכינה 44 צעירים. על תוכנית הלימודים, הוא פירט: "תוכנית הלימודים במכינה כוללת כמה אשכולות: באשכול המדעי, המכינה מגיעה פעם בשבוע למכון דוידסון, וחניכי המכינה מקבלים שיעור בנושא פילוסופיה ואתיקה של מדע, הם מקיימים 'בית מדרש מדעי' ביחד עם דוקטורנטים ממכון ויצמן, בו הם רוכשים מיומנויות קריאה והבנה של ידע מדעי מתקדם, ונפגשים עם חוקרים שונים ממכון ויצמן, ומומחי פדגוגיה מדעית ממכון דוידסון. כמו כן, לומדים עם הרכז המדעי של המכינה עוד קורסים מדעיים כגון סוגיות מדעיות חברתיות ועוד".
עמדי הוסיף: "באשכול חברה/רוח, יש לנו קורסים בהגות יהודית, דמוקרטיה ישראלית, חברה ישראלית, תולדות הציונות, מגדר, כלכלה ופוליטיקה. כך אנו מרחיבים את הידע והחיבור של החניכים למדינה ולחברה, ונותנים להם כלים להיות אזרחים מודעים ומשפיעים. באשכול ההתנדבות - חניכי המכינה מתנדבים כ-12 שעות בשבוע, ובהתנדבותם הם מפעילים תוכניות מדעיות של מכון דוידסון בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי באופקים. לשם כך הם מקבלים הכשרה וליווי על ידי מומחי מכון דוידסון וצוות המכינה. באשכול ההכנה לצה"ל - אנו מקיימים אימוני כושר פעמיים בשבוע, וכן שיעורי הכנה לצה"ל עם צוות המכינה ועם מרצים חיצוניים. באשכול ההעצמה האישית והקבוצתית - ישנן שתי רצועות שיעורי בחירה בהם היצע הקורסים כולל יוגה, מיינדפולנס, סלסה, ועוד. כמו כן, יש דינאמיקה קבוצתית, וכן פעילות חברתית בהעברת הצוות החינוכי".
עמדי סיפר כי ההתחלה לא הייתה קלה: "האגף החברתי ביטחוני במשרד הביטחון התייחס לנושא בסקפטיות בהתחלה, אך כשהם הבינו שגופים רציניים כמו מכון דוידסון לחינוך מדעי ומכון ויצמן למדע מעורבים ומעוניינים להקים את הפרויקט ממניעים של ציונות ותרומה למדינה, דעתם הפכה לחיובית. נוצרה ההבנה שבעזרת המכינה שלנו יוכלו החניכים להתגייס עם מוטיבציה לשירות משמעותי וגם עם כלים כמו יכולות חברתיות, ביטחון עצמי ויכולת הובלה משמעותית, בנוסף לכל האיכויות שכבר יש לחניכים מראש".
על התפקידים אותם ממלאים בוגרי המכינה בצבא, סיפר עמדי: "המכינה מלווה באופן אישי את החניכים לקראת הגיוס, עוזרת להם לקראת מיונים, כולל הכשרות לקראת ראיון ועוד. אנו מנסים להוביל את חניכי המכינה לקראת שירות משמעותי בצה"ל, לפי העדפות החניכים וצרכי הצבא. יש לנו חניכים בהרבה מקומות בצבא, הן בשירות קרבי והן במודיעין ועוד. מאוחר יותר היעד שלנו הוא בוגרים שעוסקים במדע ובחינוך מדעי, וממשיכים לפעול לאור ערכי המכינה ולתרום לחברה".
ולמרות שהמכינה פועלת זמן קצר, יש כבר סיפורי הצלחה. עמדי: "בשנה זו הבוגרות הראשונות שלנו משתחררות מהצבא. בוגרת ראשונה שלנו חזרה למכינה כמדריכה חינוכית! כמו כן, יש לנו כבר בוגר קצין, בוגרים בקורס טייס, והרבה בוגרים ובוגרות בשירות משמעותי בצבא, ביחידות מגוונות".
משתלבים ב"בית מדרש מדעי"
ומה אומרים תלמידי המכינה? יעל קליוקינה, שעלתה מרוסיה בפרויקט נעל"ה לפני כארבע שנים, סיפרה על הלימודים: "במכינה לומדים על סוגיות מרכזיות בחברה ישראלית, עברנו קורסים בציונות, דמוקרטיה, הגות יהודית ומגדר. התעסקנו גם הרבה במדע. הרכז המדעי שלנו העביר קורס בשם 'מהו מדע', שבו דיברנו על הפילוסופיה של המדע, מדע ואתיקה וראינו את נקודות המפגש בין מדע לחברה. השיעור שהכי אהבתי הוא חזון ציוני. למדתי בו על הוגי ציונות הגדולים, קראתי טקסטים של אחד העם, ז׳בוטינסקי, הרצל…".
על ההתנדבות בזמן המכינה, סיפרה קליוקינה: "אנחנו מתנדבים יחסית הרבה. פעמים בשבוע אנו מגיעים לבתי ספר שונים בעיר כדי להעביר להם פעילויות מדעיות של מכון דוידסון. אני התנדבתי בישיבת אופקים - העברתי תוכנית לתלמידי כיתה ז׳. מאוד נהנתי, למרות שלפעמים היה קשה. בנוסף התנדבתי גם במועדונית עם כיתות א׳ עד ד׳ פעם בשבוע. היינו משחקים איתם, עוזרים להכין שיעורי בית ומידי פעם העברנו פעילויות מדעיות".
היא סיפרה על הקשר בין תלמידי המכינה לעיר המארחת - אופקים. "הקשר של המכינה עם תושבי העיר מתבטא ביוזמות ואירועים משותפים, לדוגמה: מדע על הבר - ערב שאירגנו בבר מקומי, שבו מדען ממכון ויצמן העביר הרצאה לחניכי המכינה ותושבי אופקים; פסטיבל מדרום שלקחנו בו חלק, הפנינג פורים, פרויקט קשר יהודי שמטרתו הכרות עם האוכלוסיה החרדית בעיר ועוד הרבה פרויקטים שהרמנו ולקחנו בהם חלק במהלך השנה".
קליוקינה, שסיימה את המכינה, סיפרה רגע לפני הגיוס לצה"ל, על התוכניות שלה לעתיד: "בינתיים אני לא יודעת מה בדיוק ארצה לעשות אחרי השחרור, אבל יש מצב שאמשיך להתעסק במדע ואלך ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה, כי זה מאוד מעניין אותי".
בוגר נוסף של המכינה הוא שגיא שמיר. על התרומה של המכינה, הוא סיפר טרם גיוסו לצה"ל: "לאורך השנה העברנו תכנים מדעיים בתוך המכינה אחד לשני, שמענו הרצאות מרתקות מפי מדענים שונים במכון ויצמן - בייחוד עניינו אותי אלו שעסקו בפיזיקה ואסטרונומיה, חלק מזה נבע מההתעניינות הקודמת שלי בנושאים אלו. אך מכל התכנים המדעיים הכי זכור לי לטובה 'בית המדרש המדעי', שליווה אותנו לאורך השנה: כל כמה חודשים התחלקנו לקבוצות מתוך חניכי המכינה הצטוותנו לדוקטורנט ממכון וייצמן. החוקר הציג לנו את התחום שבו הוא עוסק, לימד אותנו מעט חומר רקע והביא לפנינו מאמר מדעי מהנושא שבו הוא עוסק. אני למשל למדתי על ריבוזומים חסרי מבנה, אפגינטיקה והיסטונים. אהבתי זאת במיוחד משום שזו התקלות אמיתית עם החוויה של סטודנט וחוקר, שבעזרת תיווך של הדוקטורנט הצלחנו להבין קצת במה חוקרים עוסקים במכון וככלל במדע".
שמיר הוסיף: "לקראת סוף השנה בחרנו נושא בצורה עצמאית יותר, קראנו מחקרים בנוגע אליו והכנו מצגת שאותה הצגנו בתיקון ליל שבועות המדעי שלנו. הקבוצה שלי עסקה באמרגנטיות (Emergence) - כאשר לגוף או מערכת יש תכונות שונות מהחלקים המרכיבים אותה - למדנו את הנושא בכלליות ואז התמקדנו בתופעה בשוקולד, מה שהיה מפתיע, משעשע ומסקרן כאחד. עשינו זאת בהנחיית טל בר והתלהבנו כל כך מההסברים שלו שאף ביקשנו שלימד אותנו מעט מהפיזיקה שקשורה לכך - דבר שהיה מרתק. בנוסף להצגות שלנו בתיקון ליל שבועות, שכנענו את טל להגיע להרצות גם כן ויחד עם חוקרים אחרים וחברי המכינה יצרנו ערב מיוחד מלא בתוכן מדעי ואווירה טובה עד אור הבוקר - חוויה מיוחדת במינה".
הוא סיפר כיצד המכינה סייעה לו לקראת הגיוס: "המכינה עזרה בפן המנטלי: להסתדר עם מעט שעות שינה, לדעת לעמוד בלו"ז אינטנסיבי ובעומס של משימות, לעזור ולהיות אכפתי וסולידרי לסובבים אותי ולדעת להינות מהדרך. בנוסף נפגשנו עם מרצים שהיו ועדיין חלק ממערכת הביטחון, שנתנו לנו פרספקטיבה נוספת על העשייה בצה"ל ועל החשיבות של מעשינו. יצרנו קשר ארוך טווח עם יחידת יהל"ם כאשר הם ליוו אותנו בניווטים, ביקרו אותנו במכינה ואנחנו אותם בבסיס - הם חשפו אותנו לתפקידים שונים ונתנו לנו טיפים לקראת הגיוס - בתקווה שבשנה הבאה הקשר כבר יהיה מבוסס וחניכי המכינה יוכלו להשפיע על השירות שלהם בהתאם לתפקידים שהם יפגשו שם".
שמיר סיפר כיצד הגיב כששמע שיש מכינה מדעית: "למען האמת הופתעתי מעט מפני שכשהתחלתי לקרוא על המכינות באתר של מועצת המכינות. רובן נשמעו דומות אחת לשנייה ולקרוא על מכינה שהיא שונה בדגשי הלימוד שלה, בהחלט משך את תשומת ליבי. עניין אותי איך המדע יבוא לידי ביטוי במכינה - שכן רוב המכינות לומדות בעיקר על הארץ, הפוליטיקה, ההיסטוריה, הצבא, הדת ועוד. שמחתי לשמוע שהנושא בא לידי ביטוי בהתנדבות ובפיתוח הפריפריה דרך המדע, אני סבור שזו בחירה מצויינת ואידיאולוגיה ששמחתי לעמוד מאחוריה".
במכון דוידסון סיכמו ואמרו כי "הניסיון וההצלחה המוכחת של המכינה, כמו גם הביקוש הרב להקמת מכינות נוספות כאלה - הן בקרב צעירים המעוניינים להשתתף בה כחניכים והן בקרב רשויות וקהילות שונות – מוכיחה, כי מכינת 'אופקים למדע' צפויה להיות בעל השפעה משמעותית וארוכת טווח על קידום המדע והטכנולוגיה כמנועי צמיחה וחוסן חברתיים-כלכליים של החברה בישראל, על כל מגזריה, ללא הבדלים גיאוגרפיים או של מעמד סוציו-אקונומי".
