אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנספה באסון החללית קולומביה ב-2003 אמר במהלך תצפיתו מהחלל, "כדור הארץ שלנו הוא יפהפה, אבל מה שיותר מעניין שהאטמוספירה היא דקיקה, אנחנו צריכים לשמור עליה כעל בבת עינינו".
בחלוף כ-20 שנה מאמירה זו ולרגל יום כדור הארץ החל מחר (יום ב') וחג הפסח המוכר גם כחג האביב, שבו הבריאה מתחדשת והטבע פורח, אנו נדרשים להרהר באמירתו של אילן רמון שוב, במיוחד לאור הנתונים ההולכים ומקצינים של משבר האקלים: שנת 2023 נרשמה כשנה החמה ביותר המתועדת בהיסטוריה. הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת הגיעה ל-1.49 מעלות צלזיוס, מעל לממוצע העולמי שהיה ערב המהפכה התעשייתית. גבוה ב-0.17 מעלות לעומת 2016, שהייתה החמה ביותר עד כה.
התחממות כדור הארץ 1880 עד 2020
(צילום: נאס"א)
המשך התחממות נרשם גם בטמפרטורת המים באוקיינוסים, שרשמה שיא היסטורי מאז שהחלו בתיעוד טמפרטורת הים. הפשרת הקרחונים באנטרקטיקה ובגרינלנד נמשכת בקצב מואץ ועימם עלייה ממוצעת של פני הים בקצב שנתי של כחצי סנטימטר. הצפי ששנת 2024 תהיה חמה אף יותר. זאת, בנוסף לריכוז גזי החממה העיקריים באטמוספרה שהמשיך לעלות.
כל אלו הובילו לשנת שיא באירועי קיצון ואסונות טבע ברחבי העולם, דוגמת סופות עזות, שריפות יער נרחבות במדינות הים התיכון, שיטפונות, גלי חום בצפון אמריקה, אירופה ועוד. ישראל לא הייתה חריגה ממגמה זו ואם נביא דוגמה אחת, הרי ששנת 2023 רשמה שיא מבחינת נזקים מפגעי טבע לחקלאות בישראל שהגיעו ל 390 מיליון שקל, גידול של 13% בהשוואה לשנת 2022.
אז מה ניתן לעשות?
ברמה האישית כל אחד מאיתנו יכול לחשוב כיצד ביכולתו האישית להפחית השפעה שלילית על הסביבה, דוגמת הפסקת השימוש בכלים חד פעמיים, מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל במקום ברכב פרטי, מעבר לתפריט המבוסס יותר על מזון מן הצומח, התקנת אנרגיה סולרית (ככל שניתן בבתים), הפחתת הצריכה, מחזור ושימוש חוזר ועוד. ניתן גם לנטוע עצים, לצרוך מזון ומוצרים מקומיים ולהגן על הטבע היקר שלנו.
ברמה הלאומית חשוב המעבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית, אגירת אנרגיה, הגנה על השטחים הפתוחים ועוד, זאת בכדי לצמצם פליטות. יש כמובן צורך לרכז מאמץ גם בבניית חוסן ובהסתגלות ולהכין את עצמנו למשבר האקלימי שכבר החל, ובדוח מבקר המדינה קיימת התייחסות רחבה לנושא.
ניתן לעשות רבות גם במקום העבודה, לקדם מודעות ברמת הארגון המעודדת חיסכון במשאבים, כמו חשמל ומים, לעשות שימוש בחומרי ניקיון ידידותיים לסביבה ולהכניס עקרונות רכש ירוק בכל מכרז או קנייה גדולה.
לדוגמה, אנו במשרד החוץ, מבצעים ומקדמים פרויקט "משרד חוץ ירוק", שהוביל להתייעלות בשיעור של 50% בצריכה החשמל למשך 8 השנים האחרונות והתייעלות בכ-40% בצריכת המים במטה המשרד בירושלים. עבור נציגויותינו בחו"ל, משרד החוץ יזם תקן חדשני של "תו תקן ירוק", הכולל מגוון רחב של פעילויות בתחומי הקיימות, מחזור, התייעלות אנרגטית והגנת הסביבה, כלל הפעילויות משוקללות לניקוד המקנה תעודת עמידה בתקן של 1 עד 5 כוכבים. פעילות זו מקטינה את ההשפעה השלילית על הסביבה וכן מקדמת שיתופי פעולה סביבתיים-אקלימיים במדינות השירות.
גדעון בכר, השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימותבאדיבות השגרירמגזר החדשנות האקלימית הישראלית מתפתח במהירות ועל פי נתוני רשות החדשנות וקהילת פלנטק, אחד מכל 6 סטרטאפים שהוקמו בישראל בשנת 2022 עסק בתחום זה, שבו קיימים כבר כ-800 סטרטאפים ישראלים. במאמץ והשקעה נוספים במחקר ופיתוח הממשלתי וחיזוק המחקר האקדמאי והמעשי ישראל צריכה ויכולה לעמוד בחזית החדשנות האקלימית העולמית, ולהביא לחיזוק משמעותי של המשק והיצוא הישראלים, לשיפור תדמיתנו בעולם, וכמובן, לתרום לצמצום השלכות משבר האקלים העולמי. במשרד החוץ, ועם שותפים נוספים בממשלה ובסקטור הפרטי והאזרחי, אנו משקיעים רבות בחשיפת היכולות הישראליות פורצות הדרך האלו בחו"ל.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות ואחראי על תחום דיפלומטיית האקלים במשרד החוץ
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
