מי שיסבול יותר מההשלכות הקשות של משבר האקלים הם הילדים ובני הנוער, שיאלצו להתמודד בעתיד עם התוצאות של התחממות כדור הארץ. לכן, הצטרפו היום (ג') כמה נערים ממחאת האקלים לדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה של עמותת "צלול" נגד הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה בנוגע לביטול מסמך המדיניות למרחב הימי, בשל התעלמות ממשבר האקלים.
בני נוער ממחאת האקלים מחוץ לבית המשפט (צילום: באדיבות "צלול")
במרץ אשתקד עתרו עמותת "צלול" ומחאת הנוער למען האקלים לבית המשפט. העתירה הוגשה באמצעות באמצעות עורכי הדין חיה ארז וחגי קלעי, המייצגים את עמותת "צלול", ועו"ד ערן צין מהקליניקה לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. העתירה נשענת על שתי טענות עיקריות: הראשונה חוסר סמכות של הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) לאשר מסמך מדיניות להסדרת השימושים במרחב הימי. והשנייה, והתקדימית במהותה, היא דרישתם לבטל את מסמך המדיניות מכיוון שהוא מתעלם ממשבר האקלים ומחויבות ישראל להפחתת פליטות גזי חממה, באופן בלתי קיצוני ובלתי סביר.
מסמך המדיניות למרחב הימי פורסם במאי 2020 לאור לחצי פיתוח ושימוש שונים המופעלים על המרחב הימי, החל מדיג וספנות וכלה בחיפוש והפקה של גז ונפט. לטענת העותרים, מסמך המדיניות נכשל במיתון הלחצים על הים ונותן עדיפות למאמצי הפיתוח, ובראשם דלקים מאובנים - גז ונפט.
נציגי פרקליטות המדינה, שמייצגת את הוועדה והמועצה, טענו כי העתירה מוקדמת מדי ואף תיאורטית ויש לדחות אותה על הסף. בדיון בבית המשפט נשאל נציג המדינה, עו"ד רועי כהן, האם יש כוונה לעדכן את המסמך מבחינה אקלימית. "אני אומר שלא כרגע", הוא הודה. "ככל שיעדכנו את המסמך אני מניח שייכלל גם עדכון אקלימי".
השופט רם וינוגרד אמר כי למסמך "חשיבות לעתיד מדינת ישראל". לכן, המדינה התבקשה להבהיר לבית המשפט אילו חלקים ממסמך המדיניות מהווים הנחיות פנימיות, והאם ומתי בכוונת הולחו"ף לבצע עדכון אקלימי, ובאיזה אופן קיים ממשק בין הוועדה לבין מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים.
לדיון היום הגיעו מספר בני נוער ממחאת הנוער למען האקלים. גוני בן שלום (18), תושבת קדימה, החתומה על העתירה יחד עם שלושה בני נוער נוספים, אמרה כי "העתירה הוגשה כשאני הייתי בכיתה י"ב וכיום אני בשנת שירות. לא רק שלפיתוח תשתיות דלקים פוסיליים ולקידוחים יש סכנה לזיהום, הדבר סותר לחלוטין את המחויבות של המדינה להפחתת פליטות גזי חממה בשנים הקרובות. ההתחייבות של המדינה הן גם כך נמוכות ממה שצריך. 'צלול' פנו אל מחאת הנוער והציעו לנו להצטרף לעתירה. כדי להשמיע את הקול של בני הנוער, ולנו היה חשוב להצטרף כי מסמך המדיניות התייחס ל-20 השנים הקרובות. זה תכנון לטווח הארוך. זה משהו שישפיע על העתיד שלי ושל הדורות הבאים במדינה. ההמלצות כרגע משפיעות לרעה על העתיד שלנו. זה הפקרה של העתיד שלנו ואנחנו רוצים להילחם עליו".
בן שלום אמרה כי זו הפעם הראשונה שהיא מגיעה לדיון בבית משפט. "היה מרגש להיות שם", היא אמרה. "התרשמתי מאוד מהשופט, שניכר שהיה בקיא בחומר של העתירה. אני יוצאת מפה עם תקווה. כי זה לא נגמר פה. הפתרון מגיע משילוב של האפיק המשפטי, החינוכי ועוד".
אלון נמליך (18), תושב עפולה, סיפר כי "הדיון היום היה מאוד תקדימי בהתייחסות של בית המשפט למשבר האקלים, ואיך המדינה והממשלה קובעים מדיניות בנושא. "היה חשוב לי להגיע כל הדרך מעפולה כי הרגשתי חיבור אישי לעתירה הזו. אני לא רוצה לדמיין את עצמי חי במדינת ישראל בצורה כזו. אני רוצה לראות את המדיניות הזו משתנה".
דפנה זיוון (15), תושבת ירושלים, הגיעה אף היא לדיון. "הדיון הזה קריטי לכל מה שקורה בים ומשפיע באופן ישיר על העתיד שלי והחיים שלי. היה מעניין לראות את התהליך המשפטי ולהיות נוכחת בדיון. אני הבנתי באיזשהו שלב שיש פה סכנה ממשית על העתיד והחיים שלי, אפילו בעוד 10 שנים. לא משנה מה מעניין אותי. אני רוצה לחיות ורוצה שיהיו לי ילדים, אז אני חייבת לפעול בנושא".
תנועת מחאת הנוער למען האקלים, ובשמה הנוסף (Strike For Future Israel) היא הסניף הישראלי של שביתת בתי הספר למען האקלים (Fridays For Future). אשר הקימה מנהיגת האקלים העולמית, גרטה טונברג. את המחאה מארגנים ומובילים בני נוער המוחים בשל אי ההתמודדות של הממשלה עם משבר האקלים. בתנועה חברים כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.
בעתירה נסמכו עמותת צלול ומחאת הנוער למען האקלים על חוות דעתה של ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. לטענת העותרים, על מחברי מסמך המדיניות היה אמור לשקלל היבטים הקשורים למשבר האקלים ולבחון את השפעתם על קביעות שנעשו במסמך המדיניות. המסמך היה חייב להביא בחשבון את הממצאים העולים מניטור הים התיכון, לרבות עליית הטמפרטורות ועליית מפלס המים. בנוסף, טוענים העותרים כי ישנה סתירה בין המדיניות המוצעת לבין התחייבויותיה של מדינת ישראל בנושא. "ישראל ממשיכה לקדם חיפושי גז ונפט מזהמים שגם מסכנים את הים וגם רעים מאד להתמודדות הקשה שלנו מול מדבר האקלים" אומר מור גלבוע מנכ"ל צלול.
