לפני כ-800 עד 900 שנה התנהל קרב ימי בין צלבנים למוסלמים מול אחד החופים, דרומית לחיפה. במהלך הקרב נפלה חרב של לוחם צלבני לים. לפני קצת פחות משנתיים מצאו השחיינים רפי בהלול ושלומי קצין, וד"ר אודי גלילי מאוניברסיטת חיפה את החרב המרשימה, שזכתה לעניין עצום בארץ ובעולם. עתה מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Atiqot חושף מידע חדש על החרב, בזכות בדיקת רנטגן שנערכה במרכז למחקר גרעיני שורק.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי החרב התכסתה בצמידה ימית עבה של חול וקונכיות לאורך מאות שנים שבהם הייתה בים - דבר שהקשה מאוד על הפרדה של המתכת מהצמידה מבלי לפגוע בה. "לכאורה, מצער שלא ניתן לראות את החרב כפי שהיא", אמרו החוקרים. "מצד שני, הצמידה היא זו שאפשרה האטה של הבליה, ואת השתמרות החרב בשלמותה. אחרת, הברזל היה מחליד ומתפרק במים".
עתה, שיתוף פעולה בין החוקרים ד"ר יופה חושקר ,יעקב שרביט וד"ר יותם אשר מרשות העתיקות, לאיציק הרשקו ודן ברייטמן מהמרכז למחקר גרעיני שורק, איפשר לחקור את החרב העתיקה מבלי להסיר את מעטה החול והקונכיות. טכנולוגיית הרנטגן החדישה, איפשרה למעשה חדירה ויזואלית דרך שכבות הצמידה הימית, והצצה למתאר המקורי של החרב.
5 צפייה בגלריה
תמונות הרנטגן המשולבות, המציגות את החרב כולה
(צילום: יצחק הרשקו, המרכז למחקר גרעיני שורק)
"החרב היתה בשימוש לוחם מהחילות הפרנקים (הצלבנים) שהתישבו בארץ אחרי מסע הצלב הראשון והקימו את ממלכת ירושלים, ב-1099", אמר שרביט. "על רקע הקרבות עקובי הדם שהתרחשו בארץ בין הצלבנים לבין המוסלמים ומוכרים לנו מהמקורות ההסטוריים, היינו מצפים למצוא יותר חרבות כאלה. בפועל, אנחנו מוצאים מעט מאוד חרבות, בעיקר שברים. עד כה, נמצאו שבע חרבות מהתקופה הזו בארץ, כאשר רובן התגלו בים. אמנם בדרך כלל, החרבות לא נזרקו, אבל בחלוף השנים, כשכבר לא היה בהן שימוש, מיחזרו את המתכת לשימושים אחרים".
המחקר העלה, שאורך הלהב של החרב שנמצאה דרומית לחיפה הוא 88 ס"מ ורוחבו 4.6 ס"מ. החרב הייתה קלת משקל. נראה, כי בסבירות גבוהה, היא שימשה בקרב ימי. בדיקת הרנטגן הראתה בבירור כי הקצה המחודד שלה מכופף.
"החרב הייתה חלק מהציוד האישי של אביר או לוחם. זה היה כלי הנשק העיקרי בקרב פנים אל פנים אז", אמר ד"ר יופה חושקר. "החרבות דרשו הרבה ברזל איכותי, ולכן היו יקרות באותם ימים. בנוסף על כך, קרב חרבות דרש הכשרה ואימון, ובשל כך, רק האצולה וחיילים מקצועיים לחמה עם חרבות".
החוקרים מעריכים, כי החרב נפלה לים במהלך קרב - אולי בין כלי שיט. "בהיותה כלי יקר ערך, בדרך כלל החרב מתגלה בתוך נדן. במקרה זה, התגלתה רק החרב. מכאן ניתן להסיק שאו שהיא נשמטה לים במהלך קרב על כלי שיט, או שהלוחם נפל לים גם הוא, וטבע. בסריקות שערכנו במקום לא מצאנו שרידים נוספים, אבל מי יודע - ייתכן שהלוחם עדיין נמצא במצולות, ויתגלה יום אחד עם נדידת החולות", אמרו החוקרים.
5 צפייה בגלריה
החרב מצולמת תחת מכשיר הרנטגן המתקדם במרכז למחקר גרעיני שורק
(צילום: יופה חושקר, רשות העתיקות )
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לחשיבות של חקר פריטים עתיקים. "כל ממצא שנאסף במהלך מחקר ארכיאולוגי או באקראיות, מוסיף נדבך לידע על התקופה בארץ, ומכאן החשיבות הגדולה של החרב שנמצאה על ידי שחיינים וצוללים שדיווחו על גילוי החרב לרשות העתיקות, ועל כך הענקנו להם תעודות הוקרה", הוא אמר. "לאורך חופה של ארץ ישראל מצויים ממצאים עתיקים רבים הקבורים בחול ונחשפים לעיתים לתקופות קצרות. בתהליך זה, או שנגרם להם הרס והם אובדים לעד, או שהם מתכסים בחול עד לפעם הבאה. מכאן, החשיבות הגדולה באיתורם תיעודם והוצאתם מהים על ידי ארכיאולוגים מוסמכים ומורשים לכך".
