כל העולם מדבר על משבר האקלים, ובצדק. אירועי האקלים הקיצוניים שמתרחשים ממחישים את גודל המשבר, ומציירים תמונת "סוף העולם". גל החום הקיצוני בצפון אמריקה שלא תועד כמוהו מעולם, גרם למותם של מאות אנשים; ושריפות יער כילו עיירות שלמות. אירוע אקלים קיצוני רודף אירוע ומאות אנשים ברחבי העולם מאבדים בן-רגע את כל עולמם. התמונה ברורה: זהו צו השעה לפעול לפני שנעמוד בפני קריסת אקלים.
אבל יש עוד משבר גלובלי עצום ממדים שלא מקבל את אותה תהודה תקשורתית. זהו המשבר האקולוגי. מומחים קוראים לו גם "משבר המגוון הביולוגי" והוא מתרחש ממש לנגד עינינו. לפי דוח מצב הטבע העולמי של האו"ם שפורסם לפני שנתיים, כמיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית.
קצב ההכחדה של מיני בעלי החיים והצמחים הוא המהיר ביותר מאז תחילתה של האנושות וגם המערכות האקולוגיות נמצאות בסיכון גובר: רוב המערכות האקולוגיות היבשתיות עברו "התמרה" וכבר אינן טבעיות; כשני שליש מהאוקיינוסים נתונים תחת השפעת הולכת וגוברת של האדם; איבדנו 50% משוניות יוצרי האלמוגים; ונותרה רק שישית מבתי הגידול הלחים (כגון נחלים, מעיינות וביצות). הטבע מספק לנו חמצן, מים נקיים, האבקה ועוד מגוון שירותי מערכת אקולוגית, החיוניים להמשך קיומנו על פני כדור הארץ. ללא שירותים אלו, איכות חיינו תמשיך להיפגע ובטווח הרחוק, האנושות כולה נמצאת בסכנת קיומית.
שינוי האקלים הוא רק אחד מחמשת הגורמים המשפיעים עם משבר המגוון הביולוגי. הפורום הכלכלי הגלובלי פרסם במאי את דוח הסיכונים ודירג את משבר המגוון הביולוגי ומשבר האקולוגי כמשברים נפרדים, אך קרובים מאוד מבחינת הסיכון וההשפעה. אמנם, ככל ששינוי האקלים מתגברים, כך מתגבר הלחץ על המינים ועל בתי הגידול השונים. אבל גם אם נוציא לרגע את שינוי האקלים מרשימת האיומים על המגוון הביולוגי - נותרו עם ארבעה איומים משמעותיים הגורמים להידרדרות המגוון הביולוגי ולסיכון האדם: אובדן השטחים הטבעיים, הזיהומים, ניצול יתר של משאבי הטבע ותופעת המינים הפולשים.
שעון החול הולך ואוזל למגוון הביולוגי - גם בישראל. ברמת המדינה, נדרשת השקעה במשאבים חדשים לשמירה ושיקום המערכות האקולוגיות הטבעיות בים וביבשה, הסרת סובסידיות מזיקות, חקיקה שמונעת פגיעה במגוון הביולוגי ותמיכה ברשויות המקומיות באמצעות פתרונות מבוססי טבע. גם המגזר הכלכלי צריך להיתרם בכל הכוח באמצעות הטמעת שיקולים אקולוגיים בניהול העסקי, חובת דיווח ואחריות תאגידית, מעבר לצריכה בת קיימה, יצירת מנופי צמיחה ומקומות עבודה ירוקים ועוד, כל אלו יתרמו למניעת המשך ההידרדרות בישראל ובעולם.
מאז פרוץ מגפת הקורונה, מתגברים הקולות הדורשים להעלות הילוך להתמודדות עם המשבר האקולוגי ועם הסיכונים הנובעים מהרס הטבע. קולות אלו נשמעים יותר במדינות המפותחות עם דגש על האחריות של המגזר הפיננסי.
יש קווים מקבילים בין משבר המגוון הביולוגי ומשבר האקלים והם גם משפיעים אחד על השני. אך ככל שהמגוון הביולוגי ימשיך להידרדר, סיכוני הטבע יתגברו מהר ויעמדו ראש בראש עם סיכוני האקלים. חלק גדול מכלי המדיניות והרגולציה, גם אלה שהמשרד להגנת הסביבה עושה בהם שימוש, ישמשו לצמצום השפעות שינוי האקלים ולמניעת המשך הידרדרות המגוון הביולוגי. כשרואים את התמונה המלאה, גובר הצורך להסיט גם תקציבים ממשלתיים וגם את הזרמת ההון במערכת הכלכלית הגלובלית מפעילות בעלת השפעה שלילית על הטבע (ושגם משפיעה על משבר האקלים) וליצירת תמריצים התומכים בטבע. לשם כן, מכין המשרד להגנת הסביבה בימים אלו תוכנית פעולה לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, הכוללת גם את מיפוי הפערים העיקריים בתחום זה, וגם בניית כלים כלכליים וכלי מדיניות ורגולציה לכיווני הפעולה הנדרשים. המשרד גם מוביל תהליכי תכנון בר קיימה והטמעת שיקולים אקולוגיים בתהליכי התכנון על מנת לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים, שהם משאב במחסור חמור בישראל.
2 צפייה בגלריה
תמר רביב, מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מבחינת הפתרונות לשני המשברים – התשובה ברורה. צמצום ההשפעות השליליות על המגוון הביולוגי, שמירה על השטחים הפתוחים ושיקומם, הטמעת שיקולים סביבתיים ואקולוגיים בתהליכי קבלת ההחלטות ובפעילות של המגזר הציבורי והפרטי והירתמות של העסקים לסביבה – כל אלו יניבו תועלות מצטברות - והם יבטיחו את המשך קיומו של הטבע ושירותי המערכת האקולוגית החיוניים לרווחתנו ואיכות חיינו, ויסייעו בצמצום השפעות משבר השינוי האקלים.
הכותבת היא מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
