קבוצה של פלאונטולוגים מרחבי העולם גילתה עדויות חדשות ומרשימות לכך שפטרוזאורים, קרובי משפחה מעופפים של הדינוזאורים, הצליחו לשלוט על צבע הנוצות שלהם באמצעות פיגמנט מלנין. בנוסף החוקרים הוכיחו שוב שלפטרוזאורים היו נוצות.
את המחקר פורץ הדרך, שפורסם הערב (יום ד') בכתב העת Nature, הובילו הפלאונטולוגים ד"ר אואד סינקוטה, פרופ' מריה מקנמרה מאוניברסיטת קורק באירלנד, וד"ר פסקל גודפרויט מהמכון המלכותי הבלגי למדעי הטבע. יחד איתם השתתפו במחקר מדענים מבלגיה ומברזיל.
המחקר החדש מבוסס על בדיקה של כרבולת של פטרוזאור שחי לפני כ-115 מיליון שנה, באזור שבו נמצאת כיום ברזיל. פטרוזאורים חיו עם דינוזאורים זה לצד זה, מלפני 230 מיליון שנה ועד הכחדתם לפני כ-66 מיליון שנה.
המין שנבדק, טופנדקטילוס, ידוע בזכות הכרבולת הענקית והמוזרה שהייתה על ראשו. צוות החוקרים גילה כי בחלק התחתון של הכרבולת יש נוצות קצרות דמויות שיער ונוצות מסועפות ורכות. "לא ציפינו לראות דבר כזה בכלל", אמרה ד"ר סינקוטה. "במשך עשרות שנים פלאונטולוגים התווכחו אם לפטרוזאורים היו נוצות. הנוצות בדגימה שלנו מסיימות את הוויכוח הזה סופית, מכיוון שהנוצות נמצאו בצורה ברורה".
לאחר מכן צוות החוקרים בדק את הנוצות באמצעות מיקרוסקופים אלקטרונים בעלי עוצמה גבוהה ומצא גרגירים של הפיגמנט מלנין. "בציפורים כיום, צבע הנוצות קשור מאוד לצורת המלנוזומים", אמרה פרופ' מקנמרה. "מכיוון שלסוגי נוצות הפטרוזאורים היו צורות מלנוזומים שונות, לבעלי חיים אלה בוודאי היה מנגנון גנטי שבאמצעותו הם יכלו לשלוט על צבעי הנוצות שלהם. תכונה זו חיונית לדפוסי צבע, ומראה שצבע היה מאפיין קריטי אפילו של הנוצות הקדומות ביותר".
הודות למאמצים המשותפים של המדענים והרשויות בבלגיה ובברזיל, הדגימה שנלקחה מהפטרוזאור הוחזרה לברזיל. "זה כל כך חשוב שמאובנים חשובים מבחינה מדעית, כמו זה שנבדק, יוחזרו לארצות המוצא שלהם ויישמרו בבטחה לדורות הבאים", אמר ד"ר גודפרויט. מאובנים אלה יכולים להיות זמינים למדענים למחקר נוסף ויכולים לעורר השראה לדור נוסף של מדענים באמצעות תערוכות ציבוריות".
