בזמן שפועלים עמלו באתר בנייה גדול ברצועת עזה, הבחין מאבטח באבן מוזרה מבצבצת מהאדמה. בהתחלה הוא חשב שמדובר במנהרה שנחפרה על ידי אנשי חמאס, אולם התברר כי מדובר בנקרופוליס רומי מלפני כ-2,000 שנים.
בעקבות מבצע "שומר החומות" במאי אשתקד, החלה מצרים ביוזמת שיקום בשווי 500 מיליון דולר בעזה. במסגרת פרויקט השיקום בג'באליה, שבצפון הרצועה, חפרו דחפורים באדמה החולית כדי להקים מבני בטון חדשים. באותו הזמן, אותר הממצא שהתגלה כחלק מנקרופוליס קדום שמתוארך לתקופה של לפני 2,000 שנה. "הודעתי למנהלי העבודה על הממצא, והם פנו מיד לרשויות המקומיות וביקשו מהעובדים להפסיק את העבודה", אמר אחמד, פלסטיני שהעדיף שלא למסור את שמו המלא.
ברשתות החברתיות החל להתגלגל הסיפור על תגלית גדולה, בזמן שרשות העתיקות של עזה קראה לקבוצה הצרפתית הלא ממשלתית Premiere Urgence Internationale ולבית הספר הצרפתי למקרא וארכיאולוגיה בירושלים, כדי להעריך את חשיבות האתר ולסמן את האזור. "החפירות הראשונות אפשרו זיהוי של כ-40 קברים מהתקופה הרומית העתיקה בין המאה הראשונה והשנייה לספירה", אמר הארכיאולוג הצרפתי רנה אלטר, שהוביל את הצוות שנשלח לג'באליה. "הנקרופוליס גדול יותר מ-40 הקברים הללו וצריך להכיל בין 80 ל-100 קברים". אחד מאתרי הקבורה שנמצאו עד כה מעוטר בציורים ססגוניים המייצגים כתרים וזרים של עלי דפנה, כמו גם קנקנים למשקה.
ארכיאולוגיה היא נושא פוליטי ביותר בישראל ובשטחים שבשליטת הפלסטינים, ותגליות משמשות להצדקת הטענות הטריטוריאליות של כל עם. "אין הבדל בין מה שניתן למצוא בחפירות על אדמה עזה, לעומת ממצאי החפירות בשטח הישראלי - זו אותה היסטוריה נהדרת. בעזה, הרבה אתרים נעלמו בגלל סכסוך ובנייה, אבל השטח הוא אתר ארכיאולוגי עצום שזקוק לצוותים רבים של מומחים", הוסיף אלטר.
סביב הנקרופוליס הרומי הוקמה גדר, בעוד ששומרים משגיחים על האזור ללא הרף, כאשר מבנים חדשים מוקמים בקרבת מקום. "אנחנו מנסים להילחם בסחר בעתיקות", אמר ג'מאל אבו רידא, מנהל השירות הארכיאולוגי המקומי, שמופקד על הגנת הנקרופוליס ומקווה למצוא משקיעים לחפירה נוספת. "התדמית של עזה מזוהה לעתים קרובות עם אלימות, אבל ההיסטוריה שלה מלאה באוצרות ארכיאולוגיים שצריך להגן עליהם עבור הדורות הבאים", אמר ג'יהאד אבו חסן, מנהל משלחת שפועלת למטרות הומניטריות ברצועה.
עזה היא רצועת זעירה וצפופה שאוכלוסייתה ב-15 שנים עלתה מ-1.4 מיליון ל-2.3 מיליון איש. כתוצאה מכך, בניית הבניינים הואצה. "יש אנשים שנמנעים מלספר לרשויות אם יש תגלית ארכיאולוגית באתר בנייה מתוך חשש שלא יקבלו תגמול על כך או יפגעו ברצף העבודה במקום. לדברי אבו חסן, חל אובדן רציף של אתרים ארכיאולוגיים בכל יום, מה שמראה את הצורך באסטרטגיה להגנה על המורשת ההיסטורית, כולל הכשרת ארכיאולוגים מקומיים. במהלך השנים האחרונות, ארגונו של אבו חסן סייע בחינוך והכשרה של 84 טכנאי שטח, שאמונים על סקר ארכיאולוגי וחפירה, בפיקוחו של חוקר ראשי, מפקח שדה או מנהל צוות. פעולה זו מציעה גם סיכויי תעסוקה, בטריטוריה ענייה שבה אבטלה של צעירים עולה על 60%.
הצלחה נדירה אחת היא שימור המנזר הביזנטי סנט הילריון, שהתגלה בשנת 1999, במרחק של 10 ק"מ דרומים לעיר עזה. מתחם המנזר, ששמו בערבית תל אום עאמר, משתרע על פני כ–20 דונם. הוא נבנה במקום הולדתו המשוער של הילריון הקדוש, נזיר נוצרי שחי במאה הרביעית לספירה ונחשב לאחד ממייסדי הנזירות בארץ הקודש.
באתר ניתן לראות קירות ויסודות של שתי כנסיות, בית קברות, מרחצאות, חדר הטבלה ורצפות פסיפס, כעדות לעידן שבו עזה הייתה צומת דרכים עבור עולי רגל בים התיכון. "אנחנו מקבלים כ-14 אלף מבקרים בשנה, כולל תלמידי בית ספר", אמר הארכיאולוג הפלסטיני פאדל אל-אוטול, בן ה-41, שתשוקתו הרבה להריסות ושרידים עתיקים התפתחה עם הכשרתו בצרפת. בילדותו, במהלך האינתיפאדה הראשונה, אמר אוטול כי אסף אבנים כדי לזרוק לעבר חיילים ישראלים. אולם כיום חל בו שינוי והוא מעיד כי תשוקתו לאבנים נובעת מהצורך להוכיח כי יש בשטח רצועת עזה היסטוריה עשירה. "כולי תקווה שנחפור ונגלה את כל האתרים הארכיאולוגיים של עזה ושהם יהיו נגישים לציבור כדי להציג את ההיסטוריה והתרבות שלנו לעיני כל העולם. אם לא ייעשה דבר, האתרים שלנו ייעלמו לנצח", לדבריו של אל-אוטול.
