אם יצא לכם לצלול בחופי הארץ, או שהסתובבתם בין הסירות בנמל יפו או בקישון למשל, ייתכן שהבחנתם ביצור קטן, חייזרי למראה שנקרא "אצטלן", ולא ידעם שאתם והחייזר הקטן הזה - קרובים יותר ממה שנראה לעין. על אף היותם נפוצים מאוד, האצטלנים הם אחת מקבוצות בעלי החיים הימיים הפחות מוכרות. אך על דאגה, אחרי שתכירו אותם, לא תפסיקו למצוא אותם. האמת המדהימה היא שמבחינה אבולוציונית הם חסרי החוליות הקרובים ביותר לבני האדם!
ליאון נובק, מנהל מעבדת מחקר בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומנהל אוסף האצטלנים במוזיאון הטבע מסביר כי גם אם אתם לא יודעים מה הוא אצטלן, סיכוי לא רע שראיתם את בעל החיים הזה על שלל מופעיו. דייגים מנוסים מכירים אותו בתור יצור קטן שנדבק לחבלי הסירה ומשפריץ עליהם מים כששולפים אותו החוצה.
אצטלנים הם חסרי חוליות צמודי-מצע, הנפוצים בכל הימים, כולל באזורי הקטבים. מרבית המינים חיים במים רדודים יחסית ואף סמוך מאד לפני המים, אך יש מינים שנתגלו גם בעומק של 1,000 מטר לערך. כיום ידועים כ-3,000 מינים, אך מעריכים כי המספר כפול לפחות. את מזונם הם מקבלים מעמודת המים על-ידי סינון, ומכאן גם יכולת התזת המים בעוצמה, הרחק מהגוף, שזיכתה אותם בכינוי Sea Squirts.
מקור השם אצטלן מגיע מהמילה אצטלה, או הגלימה, המקיפה את גופם. באנגלית הם מכונים Tunicates, מלשון טוניקה.
קירבתנו לאצטלנים מפתיעה לאור חוסר הדמיון המובהק במראה החיצוני. קל יותר לדמיין את היותנו קרובים לתמנון המתבונן בנו בסקרנות אינטליגנטית מאשר ליצור ימי מוזר. אבל אם נסיר את הטוניקה המקיפה אותו, נקבל בעל-חיים עם מערכות רבות המוכרות לנו מהגוף שלנו. לאצטלן שני סיפונים או פתחים - לכניסה ויציאה. שרירים הממוקמים ליד סיפון הכניסה ולאורך קיר הגוף אחראים על שאיבת מים פנימה, משם הם מועברים אל סל סינון, שם נלכדים חלקיקי המזון ומועברים למערכת העיכול על מרכיביה הידועים לנו: וושט, קיבה ומעי. שרירים המתכווצים בעוצמה דואגים להשפריץ את המים וחומרי הפסולת הרחק מהגוף לבל ישאבו שוב פנימה.
אצטלנים הם פולשים ימיים מוצלחים מאוד היודעים להתבסס במהירות בסביבות חדשות ואף מזוהמות. טרמפ על תחתית של סירה או בין מדחפים של כלי שיט אינו זר להם, וניתן לאתר אותם בנמלים למשל. משם דילוג לסביבה הטבעית הופך קל לביצוע, מה שיכול להוביל לדחיקת מינים מקומיים. הם שורדים בתנאים שונים של מליחות וקור, אם כי יש להם העדפות תלויות סוג ומין. חיבתם למצעים מלאכותיים ידועה והם מעוררים עניין ודאגה בפרט בארה"ב ובאוסטרליה, שם הם גורמים לנזקים כלכליים גדולים בשל התישבותם על מתקני גידול של צדפות מאכל והרג הצדפות כתוצאה מתחרות על מזון.
ומה ה"תועלת" שאצטלנים מביאים לאדם?
מחקר שנערך באוניברסיטת ת"א הדגים כיצד האצטלן Polycarpa mytiligera, הנפוץ במפרץ אילת, מסוגל לחדש מערכות גוף שלמות בעקבות חיתוך למספר חלקים.
מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת חיפה, הראה כיצד מושבה של המין בוטריל פרחוני (Botryllus schlosseri) עוברת מחזורים של הזדקנות והצערה בתהליך מעגלי. במסגרת החיפוש אחר חומרי טבע מהים, חומרים המיוצרים ביצורים ימיים ויכולים לשמש בתעשיית התרופות, התגלה חומר בעל פעילות אנטי-סרטנית באצטלן המושבתי Ecteinascidia turbinate מאזור הקריביים. חומר זה מיוצר על-ידי חיידק סימביונטי ומשמש כיום תרופה מסחרית לטיפול כימותרפי.
כבר 60 שנה שרשות הטבע והגנים שומרת על הטבע, הנוף, חיות הבר ואתרי המורשת. בחודש שמירת טבע, שמתקיים מדי שנה באביב, ניתן לציבור הצצה למאמצי שמירת הטבע בארץ. רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור לצאת לשמורות הטבע והגנים הלאומיים ולראות את העבודה שנעשית, וגם ליהנות מהטבע הישראלי בתפארתו.
רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור הרחב להצטרף למגזין "בויה", שבו ניתן לקבל חדשות מהים:
