בראש השנה וביום הכיפורים נוהגים לתקוע בשופר, שלרוב עשוי מקרן של בעל חיים. בעזרת ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, אספנו לכם מידע על חיות בר המתקיימות בישראל עם קרניים, ושאלנו מדוע הן (הקרניים) בכלל קיימות.
"בשפה העברית קרניים הוא שם כללי לבליטות שונות החורגות מגופם של בעלי חיים שונים. באנגלית מבחינים בין קרן אמיתית לקרן מדומה. בעוד שליעל, לצבי ולראם הלבן, כמו גם לפרה לכבש ולעז, יש קרניים 'אמיתיות', לאיילים למיניהם כמו היחמור הפרסי בישראל יש קרניים שהן למעשה עצם שגדלה בכל שנה ונושרת", אמר רותם.
הקרן ה"אמיתית" היא למעשה ציפוי מחומר הנקרא "קרטין", והוא מצפה עצמות המחוברות לגולגולת של בעל החיים. כאשר בעל החיים מת, ניתן להשיל את הציפוי הקרני ולהפוך אותו לשופר המוכר לנו.
ניתן לשער את גיל בעל החיים על פי גודל קרניו ועל פי מספר הרכסים שעל הקרן. במקרה זה, גם לנקבות יש קרניים שברוב המקרים הן קצרות יותר. בקרב האיילים, רק הזכרים נושאים קרניים לראשם, שהם כאמור אלו גידולים של עצם הנושרים כל שנה. הם מספיק קשים ודחוסים שבעבר הם שמשו כמעין פטיש (מקבת) לעיבוד של אבני צור ולעבודות אחרות. גם כאן - ככל שבעל החיים גדל הקרניים בכל שנה עוקבת יהיו גדולות יותר לפעמים אף מפוצלות יותר.
הקרניים משמשות את הזכרים להבלטת עוצמתם בעטייה נמשכות אליהם הנקבות. ברוב המקרים הקרניים מופנות לאחור ולכן בעת ההתנגחות אין פגיעה הגורמת לפציעת היריב אלא בעיקר לחבטה המעידה לכל הצדדים מי יותר חזק.
האקולוג הוסיף כי בקרב יעלים וכבשי הבר (שאותם אין בישראל), עוצמת הניגוח היא חזקה, ומבנה הגולגולת של בעלי החיים הללו מאפשרת להם לספוג את המכה ולא לסיים את עונת החיזור עם זעזוע מוח. באיילים לעומת זאת הקרניים משתלבות זו בזו והזכרים דוחפים אחד את השני עד שאחד הפרטים מותש ועוזב את הזירה. גם כאן אין פגיעה העלולה לגרום לפציעה אלא מפגן כוח בלבד.
לנקבות של הפריים (בעלי הקרניים ה'אמיתיות') יש קרניים קצרות לפעמים אף מחודדות כמו בצבי ובראם, והן יכולות לעשות בהן שימוש הגנתי נגד טורפים פוטנציאליים המאיימים על הצאצאים. בקרב האיילים, מטרת הקרניים היא בעיקר לראווה ולחיזור, ולנקבות אין קרניים כלל.
מצגי חיזור
ד"ר רותם הוסיף כי סוף הקיץ והסתיו הן העונות שבהן נערכים מצגי החיזור המפורסמים. למבקרים בשמורת עין גדי, הגן הלאומי בעין עבדת ובמקומות אחרים שבהם חיים יעלים ניתן לראות, אך בעיקר לשמוע, את ההתנגחויות של הזכרים הנשמעות למרחק רב.
למטילים ברמת הגולן בגמלא וביהודיה או בסביבת כוכב הירדן יתכן ויזדמן לראות צבאים זכרים מתנגחים ומכריזים על הטריטוריה שלהם. יתרה מזאת, למבקרים בחי-בר כרמל זו הזדמנות לראות את זכרי היחמורים בשיא תפארתם כאשר הם עוטים על גופם צבעי חיזור כהים והקרניים שלהם נישאות מעלה. למטילים בנחל כזיב בצפון או בגן הלאומי של הרי יהודה תיתכן פגישה מקרית עם יחמורים ששוחררו שם לטבע.
