עושים עוד צעד לעולם ירוק יותר: ישראל הצטרפה היום (ד') ליוזמה אמריקנית-אירופית למאבק החשוב למיתון ולצמצום השפעות משבר האקלים, ולהפחתה גלובלית של 30% מפליטות המתאן עד לשנת 2030 – גז החממה בעל ההשפעות המזיקות ביותר לאקלים. כך הודיעו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג ושרת האנרגיה, קארין אלהרר לג'ון קרי, השליח המיוחד לנושאי אקלים של ארה"ב בפגישה שהתקיימה בפריז. השרות משתתפות במועצת השרים של ה-OECD במפגשים המתמקדים בנושאי סביבה ואקלים, ובדרכים להגיע לאיפוס פליטות גזי חממה.
דוח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שפורסם באוגוסט, כי כשליש מההתחממות הגלובלית נובעת מפליטות מתאן ובהתאם כי הפחתת פחמן דו-חמצני אינה מספיקה כדי לפתור את משבר האקלים. בהתאם לכך התגבשה יוזמה זו כדי לטפל בדחיפות בבעיה עולמית זו. במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי מקורות הפליטה העיקריים ברמה הגלובלית של מתאן הם: הפקה ושינוע של פחם, נפט וגז טבעי, גידולי אורז ובקר ומטמנות פסולת.
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי בישראל המקור העיקרי של פליטות המתאן (כ-77%) הוא כתוצאה מהטמנה ישירה של פסולת אורגנית ללא טיפול מקדים בה. שאר הפליטות מגיעות מסקטור החקלאות, הטיפול בשפכים והאנרגיה.
על-פי התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה למשק הפסולת, עד שנת 2030 המשרד מתכוון להוביל להפחתה של 47% בפליטות המתאן מסקטור הפסולת. יעד זה של הפחתת פליטות מתאן בישראל גם עוגן באחרונה במסגרת החלטת הממשלה 171 מיולי 2021 - מעבר לכלכלה דלת פחמן.
בהודעת המשרד נכתב כי היוזמה תוצג רשמית במפגש המדינות לאמנת האקלים (COP 26) בגלזגו, שאליה צפויים להגיע ראש הממשלה נפתלי בנט יחד עם השרות זנדברג ואלהרר.
השרה זנדברג אמרה: "חלון ההזדמנויות למאבק במשבר האקלים - האתגר הגלובלי המשמעותי ביותר עבור האנושות - הולך ונסגר. ישראל מצטרפת היום ליוזמה חשובה ביותר שנועדה לייצר מחויבות גלובלית להפחתת פליטות מתאן גז החממה המזיק ביותר. מדיניות זו שלנו בהלימה מלאה גם עם מסקנות דוח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שפורסם לאחרונה וקבע כי כשליש מההתחממות הגלובלית נובעת מפליטות מתאן. גם בישראל עלינו לשים דגש על המתאן בקביעת המדיניות, ולהוביל את המשק כולו להפחתת הפליטות. כחלק מיישום אסטרטגיית הפסולת, בכוונתי לקדם שורה של צעדים שמטרתם צמצום הטמנת הפסולת בכלל, עם דגש על צמצום וטיפול חומר האורגני כדי למנוע את פליטת המתאן, כולל חקיקה שתחייב את הטיפול בפסולת אורגנית לפני הטמנתה, תמיכה בהקמתם של מתקנים לטיפול וקידום ההפרדה במקור של חומר אורגני".
השרה אלהרר הוסיפה: "ההצטרפות של מדינת ישראל לאמנה להפחתת פליטות מתאן היא צעד נוסף במאבק העיקש שלנו במשבר האקלים. רובן המוחלט של פליטות המתאן בישראל מקורן בפסולת ואני מברכת על הנכונות של חברתי השרה להגנת הסביבה להתחיל ולטפל בסוגיה שהוזנחה עד כה".
מוקדם יותר היום השתתפה השרה זנדברג במושב בנושא "בניית עתיד ירוק - לקראת כלכלה מאופסת פחמן", בהובלת ג'ון קרי, כחלק ממפגש שרי מדינות ה-OECD בפריז שבצרפת. הדיון עסק במעבר לכלכלה מאופסת פחמן באמצעות חדשנות טכנולוגית ויצירת הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות לכל שכבות האוכלוסייה. השרים הביעו את מחויבותם ליצירת שיתופי פעולה בין-מדינתיים ובין-מגזריים בדרך לכלכלה עולמית מאופסת פחמן.
זנדברג אמרה: "ישראל, למרות גודלה הקטן, ממלאת תפקיד חשוב במאבק העולמי במשבר האקלים: המיקום הייחודי שלנו בין שלוש יבשות וחמישה אזורי אקלים, תורם לקידום מחקר ופיתוח אקלימיים בעלי רלוונטיות בינלאומית. ישראל היא גם בית למאות חברות סטארט-אפ מתקדמות ומרכזי מחקר מובילים ברמה בינלאומית המתמקדים בסביבות צחיחות. אנחנו מחויבים לקדם שיתופי פעולה חוצי מגזרים וגבולות, באזורנו ומעבר לו, כדי לפתור אתגרים אקלימיים כגון מדבור, פגיעה בקרקע, מחסור במים ואי-בטחון תזונתי".
במקביל, אנשי המשרד להגנת הסביבה מקיימים סדרת אירועים בביתן הישראלי באקספו 2020 בדובאי, איחוד האמירויות, בשיתוף משרד החוץ ועם גורמים נוספים מישראל בהם הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים. האירועים מתקיימים במהלך השבוע של האקספו העוסק באקלים ומגוון ביולוגי, ומוצגים בהם ידע וניסיון שנצברו בישראל בתחומים אלה. במסגרת זו, תוצג יוזמת דזרטק, העוסקת בפתרונות חדשניים לאתגרי שינוי האקלים ולחיים בני-קיימה בסביבה מדברית.
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי אזורים מדבריים (צחיחים וצחיחים למחצה) מהווים כמעט 40% מכלל שטח העולם ובאזורים צחיחים חיים יותר מ-2 מיליארד בני אדם. מספרים אלה צפויים לעלות עקב גידול האוכלוסייה ושינוי האקלים. ההתמודדות עם דרישות המים והמזון היא אחד האתגרים המרכזיים באזורים כאלה, והדבר משפיע ישירות על רווחת האוכלוסיות במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד.
לישראל ניסיון רב-שנים בהתמודדות עם אתגרים הקשורים לאקלים מדברי ופותחו בה טכנולוגיות ופתרונות ניהול חדשניים שיכולים לסייע למאמצי הסתגלות במדינות אחרות, כולל מדינות שאינן מורגלות במציאות החדשה שמוכתבת על ידי משבר האקלים, במיוחד באזורים מדבריים. ישראל מוכרת כמובילה עולמית בתחומים כמו התייעלות ושימוש חוזר במים, גידולים עמידים לבצורת, ייצור ואחסון אנרגיה סולארית, והתמודדות עם ההשפעות הבריאותיות של שינוי אקלים.
לכן יזם המשרד להגנת הסביבה את הקמת מרכז DeserTech - מרכז חדשנות בין-לאומי לשינוי אקלים, המתמקד באזורי מדבר וממוקם ברובע החדשנות בבאר שבע. המרכז יהווה נקודת מפגש למחקר, מדיניות וטכנולוגיה חדשניים של שינויי אקלים. השותפים המייסדים כוללים את המשרד להגנת הסביבה, עיריית באר שבע, קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.
