שיא חדש: השנה הוכרזו 34 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים ברחבי ישראל. מדובר במספר ההכרזות הגדול ביותר של גנים ושמורות שנחתמו בשנה אחת, מאז שנת 1963, אז נחקק לראשונה חוק גנים לאומיים ושמורות טבע.
השמורות והגנים הלאומיים החדשים הם: שמורת טבע חולות זיקים, שמורת טבע נחל חלילים, גן לאומי עינות תלם, שמורת נחל חצב, שמורת נחל זדים, שמורת חרבת גממה, גן לאומי עובדיה, גן לאומי תל אשדוד, שמורת רמת דלתון, שמורת עינות גיבתון (הרחבה), שמורת נחל עיון (הרחבה), גן לאומי בית שערים (הרחבה), שמורת הר מירון (הרחבה, נחל עמוד), גן לאומי אבל בית מעכה, שמורת מלחת סדום, גן לאומי מלחת סדום, שמורת חמרת רמת הכובש, גן לאומי עין צנובר, שמורת עין צנובר, גן לאומי אביחיל, שמורת חולות יבנה, שמורת טרשי צפת, שמורת מורדות רכס הרי נפתלי, גן לאומי קרן נפתלי, שמורת מרגליות (הרחבה), שמורת טבע שער העמקים, שמורת סחלבים במנרה (הרחבה), שמורת נחל קדש (הרחבה), גן לאומי מצודת כח, שמורת טבע פארק הירדן, שמורת טבע ברניקי, גן לאומי ברניקי, שמורת טבע בתות תנינים רז.
השבוע שרת הפנים איילת שקד חתמה על 13 שמורות וגנים חדשים, שמצטרפים לעוד 21 שמורות וגנים שכבר נחתמו ופורסמו השנה. היקף השטחים הכולל עומד על כ-50 אלף דונם. שבעה מתוכם הם הרחבה של שמורות וגנים קיימים ויש כאלה שאושרו גם כשמורה וגם כגן לאומי.
את שמורות הטבע והגנים הלאומיים מקימים לפי חוק התכנון והבנייה. לאחר שהתוכנית מאושרת, השמורה או הגן הלאומי יוכרזו לפי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע. שר הפנים הוא זה שחותם על האתרים החדשים, ובהמשך גם משרד המשפטים.
מדובר אמנם בשיא של מספר הכרזות לשנה, אך שטח השמורות המוכרזות דווקא הולך ומצטמצם. לדוגמה, בשנת 2021 הוכרזו 19 שמורות וגנים בשטח כולל של 182 אלף דונם. בשנת 2020 לא היו הכרזות בכלל, ואילו בשנת 2019 הוכרזו 20 שמורות וגנים בשטח כולל של 241,600 דונם. בשנים קודמות המספרים היו נמוכים אף יותר. בשנת 2016 הוכרזו 6 שמורות וגנים בשטח כולל של 8,213 דונם, ובשנת 2012 הוכרזו רק 2 שמורות בשטח כולל של 323 דונם.
הסיבה לירידה בהיקף השטחים נובעת מכך ששטחי הגנים הלאומיים קטנים יותר משל שמורות הטבע, וגם כיוון שחלק מההכרזות החדשות הן במרכז ובצפון הארץ, שם מראש השטח הוא קטן יותר.
"מדובר בהישג חסר תקדים", אמרה מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, "ההכרזות הן באזורים בעלי חשיבות אקולוגית, נופית וערכית. הכרזות על שמורות וגנים חשובות עוד יותר לאור לחצי הפיתוח המאיימים על השטחים הפתוחים, ושינויי האקלים המחייבים היערכות של הגורמים הרלוונטיים לשמירת הטבע ונכסי המורשת".
מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, הסביר: "ההכרזה מאפשרת הגנה מרבית על שטחים פתוחים ואיכותיים, בהם נשמרים החי והצומח בארץ על כל גוניהם, ואתרי מורשת ונוף חשובים למעננו ולמען הדורות הבאים".
שורקי הוסיפה כי כעת המשימה של רשות הטבע והגנים לשנים הקרובות היא קידום הכרזות שמורות טבע בים. אחד היעדים הבאים הוא הכרזה על גלישת פלמחים כשמורת טבע, אזור שהוכרז השנה כשטח מוגן ייחודי בלב המים הכלכליים של ישראל.
למרות שבעשור האחרון נוספו מאות אלפי דונמים של שמורות וגנים לאומיים ביבשה, המצב בים הוא שונה - בישראל יש מספר קטן של שמורות ימיות. רק ארבעה אחוזים משטח המים הריבוניים של ישראל מוגנים כשמורת טבע, וברשות מבקשים שהמספר הזה יגיע לעשרה אחוזים לפחות. בשנה שעברה הוכרזה שמורת טבע ים ראש הכרמל בשטח של 46,238 דונם. שמורות ימיות נוספות הן ראש הנקרה־אכזיב, ראש הכרמל, חוף דור ומעגן מיכאל, גדור, אבטח ועוד מספר שמורות ימיות קטנות.
"הים יותר מאתגר עבורנו מאשר היבשה", אמרה שורקי בעבר, "הים הוא של כולם והוא בית גידול מאוים. כולם לוטשים אליו עיניים. האסדות כבר כאן. מדברים על נמל תעופה שיוקם על אי מלאכותי, ואולי בעתיד יקימו יישובים בים. שוכחים שהים הוא משאב טבע".
בין שמורות הטבע המשמעותיות שאושרו השנה נמצאות שמורת טבע חמרת רמת הכובש שנמצאת באזור השרון, מזרחית לקיבוץ רמת הכובש ודרומית לטירה, ושמורת הטבע פארק הירדן, המשתרעת מגשר בנות יעקב ועד צפון הכנרת. זהו הקטע היחיד שבו הירדן נשאר באופיו ובנופו הטבעי, 11 ק"מ של נהר היורד כ־280 מטר בגובה בתוך קניון עמוק.
אחד מהגנים הלאומיים שאושרו הוא גן לאומי עינות תלם, חלק מ"פארק ירושלים", המשמר נופי מעיינות קטנים וטרסות קדומות, ולידו אתר התיישבות מתחילת המאה ה־20. בדרום אושרו שמורת הטבע והגן הלאומי מלחת סדום שבכיכר סדום, המהווים שריד אחרון בישראל לבית גידול ייחודי ויוצא דופן של מלחה גדולה עם מי תהום גבוהים, בזרימה מתמדת מהמעיינות לים המלח.
