אחד הנושאים שעולים לא מעט בעת הזו, היא הזיכרון הקצר מאז אותה מתקפת טרור ב-7 באוקטובר, אז בוצעה אותה תקיפה משולבת ורצחנית ביישובים בדרום הארץ - והתגובות המתגברות נגד ישראל ברחבי העולם. במאמר, שפרסם פרופ' ריצ'רד הורטון, עורך כתב העת הרפואי-מדעי לאנסט, הוא ניתח את המצב והגיע למסקנה שהצדדים צריכים לדבר ביניהם.
במאמר, שפורסם בכתב העת הנחשב, כתב פרופ' הורטון כי "מלאכת הזיהוי מתקדמת לאיטה בשל המצב שבו נתונות גופות הנרצחים. מזיהוי הגופות של יתר הנרצחים, בין אם במסיבה סמוך לרעים ובין בקיבוצי ויישובי העוטף, עלו לא מעט סיפורים מצמררים, שלא הותירו עין אחת יבשה. הורים וילדים נטבחו, אנשים נרצחו בעינויים קשים, אונס ושריפה, ונכון לכתיבת שורות אלו, מוחזקים 239 בני ערובה, 30 מהם ילדים או מתבגרים, בידי ארגון הטרור חמאס, שעושה הכל כדי לשדר מציאות שבה החטופים זוכים ליחס ראוי והומניטרי".
בהמשך הוא תקף את חמאס: "ברור שזה שקר, שכן אין כל הצדקה לפעולות הנתעבות מאז בוקר ה-7 באוקטובר, בייחוד לא כ'התנגדות לגיטימית', לדבריהם של אנשי חמאס. זה היה טרור חמור פי כמה מכל מה שניתן היה לדמיין בתסריטים השחורים ביותר, חמור ואכזרי אף יותר מהשואה".
"מה שקרה ב-7 באוקטובר לא היה עוד אירוע בסכסוך המתמשך בין ישראלים ופלסטינים. זה היה אקט של אלימות ברברית אותו יש לגנות באופן חד משמעי. חמאס ביצע מתקפה אכזרית ואלימה נגד אזרחים, בתוך שטח ישראל", כך נכתב במכתב מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, שנשלח אל ראשי אוניברסיטאות ברחבי העולם.
במאמר ניתח פרופ' הורטון את התגובה מצד ישראל: "אם כן, נשאלות השאלות מדוע אין צעדות הקוראות למיטוט השלטון האלים של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה? למה אין הפגנות מחאה על האלימות האכזרית כלפי ילדים (הצעיר שבהם בן 9 חודשים בלבד), נשים וגברים חפים מפשע ב-7 באוקטובר? א-סימטריה מטרידה זו, ביחס לאותן צעדות תמיכה בתושבי עזה, מפחיתה בחומרתו של המקרה, שכן המוחים ברחבי העולם קוראים להפסקת אש בין ישראל לחמאס, אך שוכחים את הזוועות שאירעו באותה שבת נוראית. אלה שצועדים בבירות מערביות לא מבינים את הטרור שכופים אנשי חמאס על תושבי הרצועה".
הוא תיאר את הערצת הטרוריסטים ברצועת עזה. "במהלך הביקורים שלי, נחשפתי למרפאות שבהן היו תלויים תמונותיהם של יאסר ערפאת, סדאם חוסיין ואוסאמה בן לאדן", הוא כתב. "את הרחובות, עיטרו תמונותיהם של 'שהידים', כשחמושים במקלעים או ברובי סער מביטים על ילדים שהולכים לבית הספר ומסתובבים ברחובות באין מפריע. זו הסביבה אותה יצר חמאס, לתוכה נולד כל דור חדש של ילדים עזתים - סביבה שמטפחת ומפיצה טרור".
למרות כל זאת, פרופ' הורטון מתנגד לפעולה קרקעית רחבה: "חרף תוכניותיה של ישראל להיכנס לפעולה קרקעית רחבה ולפרק את חמאס מהיסוד, הרי שככל שמספר ההרוגים בקרב תושבי הרצועה יגדל, כך יעלה מספר הצעירים העזתים שיהיו מוכנים להקריב את חייהם כנקמה. הקורבנות העיקריים של פעולה קרקעית (כמו גם של תקיפות אוויריות) הם נשים וילדים. ד"ר ח'אמיס אלסי ועמיתיו דיווחו ב-2017 כי הסכסוך ב-2014 בעזה הוביל למותם של 530 ילדים, רבע מסך ההרוגים. רוב הילדים הללו מתו בביתם, בין אם בשנתם ובין אם בזמן ארוחה או ישיבה משפחתית. כמו כן, מלבד ההשפעות הישירות הללו של המלחמה, יש לתת דגש גם על ההשפעות העקיפות. עקירה, שיבוש אספקת מים וחשמל, תת תזונה, תחלואה והידרדרות בבריאות הנפש. בעזה, ההשפעות המזיקות הללו יפגעו באוכלוסייה שגם כך נתונה בעוני ובחולי - אנמיה בקרב ילדים, טיפול הורי לא מיטבי, שירותי בריאות הנפש לקויים, בקרת זיהומים נמוכה ומחסור בחומרים מזינים נחוצים כגון ויטמינים - הכל בשל מערכת בריאות שנמצאת גם כך על סף קריסה".
הוא התייחס גם לרקטה של הג'יהאד האיסלאמי, שפגעה בבית חולים בעזה. "הפיצוץ שאירע ב-17 באוקטובר בבית החולים הערבי אל-אהלי - שפועל בעיר עזה מאז 1882 - מבשר על מה שעתיד לבוא", כתב פרופ' הורטון. "בשנת 2021, כותב בכתב העת הרפואי לאנסט (The Lancet) בשם פרופ' פול וייס ועמיתיו קבעו שלושה עקרונות מלחמה צודקת, שיהוו את הקו המנחה עבור מלחמות עתידיות וימזערו ככל הניתן את הפגיעה במי שמוגדרים כבלתי מעורבים".
בסיום המאמר פרופ' הורטון קורא להגיע דווקא להידברות. "האקדמיות הלאומיות לרפואה ובריאות הציבור, יחד עם רופאים רבים, קוראים גם הם להגן עד כמה שרק אפשר על עובדי מערכת הבריאות ועל האזרחים בעזה ובישראל", הוא כתב. "על פי ועדת לאנסט האחרונה, שהתכנסה בנושאים הללו, עלו ראיות המראות שחברות המעורבות בסכסוך יכולות להגיע לעמק השווה ולשלום מתמשך על ידי הכרה בכבוד ההדדי ובחשיבות של חיי אדם. על כן, אני סבור כי גם לפלסטינים ולישראלים יכולה להיות אלטרנטיבה לסכסוך המתמשך, לחוסר היציבות האזורי ולפגיעה באזרחים. למנהיגים הפוליטיים משני צדי המתרס יש את ההזדמנות, גם בעיצומה של מלחמה, לבחור בדיאלוג במקום באלימות".
