למרות שהזיהום נמשך חודשים, איש לא מונע את הפגיעה הקשה בטבע: שמורת נחל קנה היא השמורה הגדולה ביותר במערב השומרון. מדובר באתר טבע מדהים ביופיו, עם מעיינות וצמחיה עשירה. אלא שהשמורה, המשתרעת על כ-14,300 דונם, משמשת גם כאתר לשפיכת הביוב של הכפר בידיא ונחל קנה מזוהם על ידי מפעל בטון פלסטיני הממוקם לא רחוק משם. למרות הפניות לרשויות, אומרים בתנועת רגבים, הזיהום נמשך. צפו בתיעוד מהזיהום מנחל קנה:
זיהום בנחל קנה
(צילום: תנועת רגבים)
בתנועת רגבים פנו למנהל האזרחי, משרד הביטחון ורשות הטבע והגנים בדרישה לטפל בזיהום. "בחודשים האחרונים ישנו זיהום נוראי בערוץ הנחל, שמקורו ממערכת הביוב של הכפר בידיא, הנמצא במרחק של כ-4 ק"מ מהנחל, המוזרמת באופן חופשי לערוץ הנחל", כתבו עורכי הדין יעל סינמון ואבי סגל. "וכן ממפעל בטון הנמצא בסמוך אף הוא ואשר שופך סיד/כימיקלים לערוץ הנחל, תוך גרימת הרס בלתי הפיך לשמורת הטבע והנחל".
עוד ביקשו בתנועת רגבים כי הרשויות ידאגו לעצירת הזיהום ויפתחו בחקירה פלילית נגד המזהמים. בתיעוד מהאוויר נראה הנחל מלא בחומר לבן, שמקורו ככל הנראה ממפעל הבטון.
לזיהום יכולה להיות השפעה הרסנית על שמורת הטבע. ד"ר בעז שחם מהאוניברסיטה העברית, שערך באזור סקר טבע עירוני, סיפר כי "יש שפע גדול מאוד של חיות בר באזור. במדרונות של נחל קנה אחד הדברים מהם ניתן להתרשם הוא נוף הקדומים של האזור. זה נראה כמו נוף תנ"כי. וניתן לראות שם גם חיות בר כמו צבי, תן, שועל, ארנבות וחזירי בר. מפני שיש באזורים אלה רגישות גבוהה מבחינה פוליטית, כשיש זיהום תמיד שני הצדדים מאשימים אחד את השני. הצד הישראלי יאשים את הרשות הפלסטינית, והצד השני יאשים את הישראלי. ואף אחד לא האבא והאמא של הזיהום. מי שסובל זה הטבע והציבור, הישראלי והפלסטיני, שרוצה ליהנות מהמשאבים האלה. וזה נופל בין הכיסאות. במקומות אחרים בלי סוגיות של ישראלים-פלסטיניים זה נופל על סיבות אחרות. פה יש קלות בלתי נסבלת של לזהם ולא לטפל בזיהום. וזה נורא עצוב".
עו"ד יעל סינמון מתנועת רגבים אמרה כי הזיהום נמשך כבר כמה חודשים: "מדובר בזיהום נוראי כתוצאה ממערכת הביוב של כפר בידיא הסמוך, שמוזרם באופן חופשי לנחל משך חודשים. מפעל הבטון בסמוך לכפר שופך אף הוא את הפסולת שלו לנחל. פנינו לרשויות האכיפה לפני כעשרה ימים וטרם נעשה דבר. בפועל, לא מדובר בזיהום חדש. הביוב וחומרי המפעל נשפכים לנחל כי יודעים שאיש לא ישלם את המחיר, הם לא יענשו ולא יוגשו נגדם כתבי אישום והם לא ייאלצו לשקם את הנחל. לצערי זה לא דבר חדש. המנהל האזרחי הוא המפקח, אבל ככל הנראה יש חוסר במוטיבציה לאכיפה וחוסר במשאבים. אוהבים להסביר ולומר לנו שאלה סדרי עדיפויות. כנראה שהטבע הוא לא בראש סדרי העדיפויות".
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "המנהל האזרחי רואה חשיבות רבה במיגור מפגעים סביבתיים באזור יהודה ושומרון, ואף משקיע משאבים רבים בכך, כל זאת במסגרת הסמכויות ובכפוף לדין האזור. המקרה המדובר מוכר לגורמי האכיפה במנהל האזרחי ומטופל על ידם באמצעות כלי האכיפה המוכרים לחוק".
