30 חוקרים צעירים מישראל קיבלו מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית (ERC). המענק נועד לסייע למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.
האיחוד האירופי העניק 494 מענקים לחוקרים מ-24 מדינות. 98 מהחוקרים הם מגרמניה, 51 מהולנד, 50 מבריטניה, 49 מצרפת, 41 מאיטליה, 33 מספרד וישראל במקום השביעי עם 30 חוקרים שקיבלו את המענק היוקרתי. אחרי ישראל נמצאות אוסטריה (24), בלגיה (22) ושבדיה (22). סוגרות את הרשימה טורקיה, איסלנד וקרואטיה - שבכל אחת מהמדינות קיבל את המענק חוקר אחד בלבד.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יסמין מרוז, ביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים, והמרכז לפיזיקה וכימיה של מערכות ביולוגיות
פרופ' מרוז היא פיזיקאית אשר מחקרה מתמקד ב"התנהגות" צמחים והתאמתם לתנאי סביבה משתנים. לצמחים אין מוח או מערכת עצבים, ועם זאת הם יודעים לגדול בצורה אסטרטגית בהתאם לגירויים משתנים מהסביבה, כגון אור. המחקר שעליו פרופ' מרוז קיבלה את המענק מנסה להבין איך צמחים מבצעים חישובים מורכבים בצורה מבוזרת, כצמח שלם החל מרמת הרקמה, וכיצד הם משתמשים ביכולות החישוב הללו לניווט בסביבה לא מוכרת שמשתנה עם הזמן.
ד"ר נדב כהן, ביה"ס למדעי המחשב
ד"ר כהן הוא חוקר מדעי המחשב המתמקד בפיתוח בסיס מתמטי לרשתות נוירונים מלאכותיות. מודלים אלו מספקים ביצועים פורצי דרך במגוון מתארי למידת מכונה: החל מהמתאר הבסיסי של למידה מפוקחת, ועד למתאר העשיר והמאתגר של בקרה (הידוע גם בשם למידה מחיזוקים). ההצלחה של רשתות נוירונים מלאכותיות הובילה לעניין עצום בפיתוח תיאוריות מתמטיות שעומדות מאחוריהן.
בשנים האחרונות תיאוריות של רשתות נוירונים מלאכותיות בלמידה מפוקחת הגיעו לתוצאות פורצות דרך. מאידך, מנקודת מבט תיאורטית, הידע על רשתות נוירונים מלאכותיות בבקרה הרבה יותר מוגבל. כתוצאה מכך, הטמעת רשתות נוירונים מלאכותיות בבקרה היא בעיקר היוריסטיות (במידה רבה יותר מאשר בלמידה מפוקחת), וזה מגביל את ההטמעה בתחומי יישום שבהם בטיחות, חוסן ואמינות הם בעלי חשיבות עליונה, לדוגמה תעשייה, בריאות ותעופה. מטרת העל של המחקר היא לפתח תיאוריה מתמטית של רשתות נוירונים מלאכותיות בבקרה, אשר תסביר תופעות אמפיריות מסתוריות, ותניב טכניקות מעשיות פורצות דרך המקדמות בטיחות, חוסן ואמינות.
ד"ר תומר שנהר, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
ד"ר שנהר חוקר פיזיקה אסטרונומיה בביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סקאלר. כיום, ידוע שכוכבים כבדים בגלקסיית שביל החלב - כאלה שקורסים לחורים שחורים וכוכבי נויטרונים בסוף חייהם - נוטים לחיות את חייהם בזוגות, דבר שמשפיע על ההתפתחות שלהם בצורה דרמטית.
המחקר של ד"ר שנהר חותר לבדוק לראשונה האם עובדה זו נכונה גם ביקום הקדום והרחוק, שעומד עכשיו בחזית חקר החלל. אמנם היקום הקדום רחוק מדי מכדי לצפות בכוכבים כבדים בו, אך ניתן לנתח כוכבים כבדים בגלקסיות שכנות שהתנאים בהם מדמים את אלו של היקום הקדום. במחקרו, שעליו קיבל את המענק, ד"ר שנהר מציע לבדוק זאת, על ידי שימוש בכמה מהטלסקופים הגדולים ומשוכללים בכדור הארץ ובחלל.
ד"ר ליאור מדינה, ביה"ס להנדסה מכנית, הפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן
ד"ר מדינה מתמקד במחקרו בסוג חדש של מבנים חכמים, המכונים "מיקרו-מטא-מבנים". אותם מבנים מאופיינים ביכולות חדשות כגון ריבוי מצבי שיווי משקל, יכולת תכנות מחדש ואי נדיפות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות בכלל, וכניסתן של הבינה המלאכותית ויישומי "האינטרנט של הדברים" בפרט, קלט מחיישנים צפוי להתגבר. מה שיכול להוות נטל על המעבד. עקב כך, הצורך בהגברת היעילות והאוטונומיות של מערכות חישה יהיה גורם קריטי בעתיד.
המחקר של ד"ר מדינה מכוון להציג, לחקור, ולאפיין סוג חדש של מיקרו-מבנים אשר יוכלו לעמוד ביעד זה, תוך לקיחת מערכות ממוזערות בכלל וחיישנים מכאניים בפרט אל הדור הבא. אכן, מחקרים אחרונים הראו כי מטא-מבנים יכולים להיות מרובי מצבים יציבים, אך זה היה רק הצעד הראשון בחשיפת הפוטנציאל שלהם, שכן ריבוי מספר מצבים יציבים יכול לקדם מגוון של יישומים חדשים, החל מזיכרונות מכאניים לא-נדיפים מרובי מצבים יציבים, לחיישנים שיוכלו לחוש מספר ערכים בחיישן אחד ועד להטמעה של שערים לוגיים בחיישנים עצמם. יכולות אלו יכולות לעשות מהפכה בתחום המערכות הממוזערות, אשר יאפשרו להן לבצע חישובים בסיסיים באופן עצמאי, ללא מעבד, וכך לקדם חישוב מקבילי ומבוזר, מחשוב הפיך, המשך מזעור, הפחתת איבודי מתח, ועוד.
ד"ר אלדמע שש-חן, בית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן ע"ש שמוניס
ד"ר שש-חן היא ביולוגית מביה"ס שמוניס בפקולטה למדעי החיים. מחקרה מתמקד בחקר תפקידן של מולקולות RNA בבקרת ביטוי גנים כתגובה לתנאי סביבה משתנים וכחלק מהתפתחות סרטן. ענף עיקרי בעבודתה עוסק באפיון הרכבו ובהבנת דרכי פעולתו של הריבוזום, אשר אחראי על ייצור כל החלבונים בתא. המחקר שעליו קיבלה את המענק מתמקד במעורבותו של הריבוזום בבקרת תהליך התפתחות גרורות סרטניות. המחקר יעסוק במיפוי השונות הקיימת בהרכב הריבוזומים בשלביו השונים של התהליך הסרטני ויזהה דפוסים ייחודיים בהרכב הריבוזום אשר תורמים ליצירת גרורות באיברים שונים. מחקר זה צפוי לענות על שאלות מרכזיות הנוגעות לתפקודו הכללי של הריבוזום וכן לספק תובנות קליניות לגבי מעורבות דפוסי הריבוזום השונים בהתפתחות מחלת הסרטן.
ד"ר רועי ברקן, ביה"ס פורטר ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ
מחקרו של ד"ר רועי ברקן עוסק בתחום האוקיינוגרפיה הפיזיקלית והמחקר הזוכה מתמקד בשכבת הערבוב האוקיינית. שכבת הערבוב האוקיינית היא שכבת המים העליונה אשר באה במגע מתמיד עם האטמוספירה. בשל כך זוהי השכבה שמכתיבה את מעבר החום והפחמן הדו חמצני בין האטמוספירה לים העמוק. כיום התהליכים הפיזיקליים בשכבה זו אינם ברורים ומכומתים מספיק, דבר שגורם לאחת מאי הוודאויות הגדולות ביותר בתחזיות האקלים (climate uncertainty). המחקר עוסק במידול מפורט ובמדידות בשדה של שלל התהליכים הפיזיקליים שמכתיבים את עומק שכבת הערבוב האוקיינית ואת מעבר החומרים בתחתיתה, במטרה לפתח תיאוריות חדשות לשיפור ייצוג תהליכים אלו במודלי האקלים, ובשל כך לשפר את התחזיות.
ד"ר ארסניי פינקלשטיין, הפקולטה לרפואה, ביה"ס סגול למדעי המוח
ד"ר ארסניי פינקלשטיין חוקר מדעי המוח אשר מתמקד במחקרו בתחום יצירת הזיכרונות. כיצד נוצרים זיכרונות? השערה מרכזית במדעי המוח גורסת ששינויים בתבניות הקשרים בין נוירונים מאפשרים למוח ללמוד מניסיון וליצור זיכרונות חדשים. כדי לבחון השערה זו, נשתמש בשיטות אופטיות חדשניות המאפשרות לנו "לקרוא" שינויים בקישוריות ובפעילות העצבית לאורך זמן במוח הלומד - בקנה מידה חסר תקדים, הכולל עשרות אלפי נוירונים בודדים. כמו כן, נבחן את המגבלות הבסיסיות של היווצרות זיכרון באמצעות יצירת זיכרונות מלאכותיים על ידי "כתיבה" ישירה של מידע חדש למוח. מחקר זה צפוי לענות על שאלות מרכזיות הנוגעות לבסיס הפיזי של אחסון מידע במוח ולחשוף את אבני הבניין החיוניות של תהליכי למידה והזיכרון.
ד"ר שני דניאלי, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
ד״ר שני דניאלי היא אסטרופיזיקאית המתמחה בתחום הקוסמולוגיה והאסטרופיזיקה התצפיתית. עבודתה מתמקדת בחקר תכונותיהן של גלקסיות על מנת להבין מגוון רחב של תופעות פיזיקליות ביקום. במסגרת המחקר עליו זכתה במענק ה-ERC, תתמקד ד״ר דניאלי בגלקסיות חיוורות ובעלות מסה נמוכה, אשר גילוין כמעט בלתי אפשרי באמצעות טלסקופים ושיטות מסורתיות.
גלקסיות אלו חשובות במיוחד לחקר החומר האפל, חומר מסתורי המהווה מעל ל-80% מהחומר ביקום אך מהותו ותכונותיו אינן ידועות לנו. ד״ר דניאלי תעסוק בגילוי ובחקר גלקסיות חיוורות מעבר לגלקסיית שביל החלב, תוך שימוש בטלסקופים מתקדמים על פני כדור הארץ ובחלל, ובביצוע תצפיות חדשניות. מחקר זה יספק תשובות לשאלות קריטיות כמו: כמה נפוצות הן גלקסיות בעלות מסה נמוכה מחוץ לשביל החלב? מהו הרכבן ומהם התהליכים הפיזיקליים האחראים להיווצרותן ולהתפתחותן? ומהם היחסים בין החומר האפל לחומר הנראה בגלקסיות? תשובות לשאלות אלו עשויות לשפוך אור על טבעו של החומר האפל, השפעתו על היווצרות גלקסיות ועל התפתחות היקום.
ד״ר אילה למפל, בית ספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן
ד״ר אילה למפל היא ביוטכנולוגית מבית הספר שמוניס בפקולטה למדעי החיים על שם ווייס. בפרויקט המחקר הנוכחי אשר זכה במענק ה-ERC, היא מפתחת כלים לשליטה בקטליזה בתוך ׳מיקרו-מפעלים׳, מבנים זעירים שנוצרים בתהליך של הפרדת פאזות. שאלת המחקר העיקרית בפרויקט היא כיצד התכונות הכימיות והפיזיקליות של אותם מבנים משפיעות על קצב של תגובות ועל הריאקטיביות של מולקולות. הפרויקט צפוי להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשות של כימיה ירוקה הכוללות כלים לשליטה בתגובות אורגניות, וסינתזה של תרופות ללא ממסים אורגניים מזהמים. החזון ארוך-הטווח של הפרויקט הוא לפתח מיקרו-מפעלים לסינתזה מוכוונת-מטרה של תרופות ברקמות ספציפיות.
ד"ר רועי לוי, ביה"ס לכלכלה
ד"ר רועי לוי הוא כלכלן אשר חוקר את ההשפעה של רשתות חברתיות, צריכת חדשות ושינויים פוליטיים, כגון קיטוב ועליית הפופוליזם. במחקר עליו קיבל את המענק, ד"ר לוי חוקר את ההטיה של חדשות. מחקרים קודמים אמדו את ההטיה של אתרי חדשות (למשל האתר של ניו יורק טיימס מול פוקס ניוז), אולם היום צרכנים כבר לא מקבלים את כל התוכן שלהם מאתר אחד או שניים, אלא נחשפים ברשתות חברתיות לכתבות רבות ממגוון אתרים.
ד"ר לוי ושותפיו יכוונו מודל שפה גדול כדי לאמוד את ההטיה של כל כתבה וכתבה, וכך יוכלו לבחון האם אנשים נחשפים וצורכים כתבות שתואמות את הדעות שלהם. כלומר, המחקר יבחן האם בעידן של רשתות חברתיות אנשים נמצאים בתיבות תהודה (echo chambers) ומה משפיע על תיבות התהודה: הבחירה של צרכנים להימנע מתוכן שהם לא מסכימים איתו, אלגוריתמים של רשתות חברתיות, או נטייה של אתרי חדשות להפיק יותר תוכן מוטה.
ד"ר דומיניק מקסימיליאן ג'וראשק, ביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה
ד"ר דומיניק מקסימיליאן ג'וראשק הוא חוקר פיזיקה ואסטרונומיה בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה, בפקולטה למדעים מדויקים של ריימונד ובוורלי סאקלר. הוא חוקר מצבים נסתרים של חומר שניתן להשרות בחומרים קוונטיים באמצעות תהליכים דינמיים מושרי אור ובפרט מצבי רטט (פונוני).
המחקר הנוכחי שלו מתמקד בפונוניקה כיראלית: זרם חשמלי הזורם דרך סליל מוליך מייצר שדה מגנטי, השפעה שנמצאת בלב האינדוקציה האלקטרומגנטית. באופן דומה, תנועת הרטט המעגלית של אטומים במוצק, הנקראת גם פונון כיראלי, יכולה לייצר זרמים מיקרוסקופיים הפועלים כסלילים אלקטרומגנטיים אטומיים ומייצרים שדות מגנטיים יעילים. הפרויקט עליו קיבל את המענק הנוכחי חוקר כיצד ניתן לנצל את המנגנון הזה כדי לשלוט בתכונות הפונקציונליות של חומרים, במטרה לפתח מתגים מהירים במיוחד למאפיינים מגנטיים וטופולוגיים שעשויים להוות בסיס לדור חדש של אלקטרוניקה.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב, אמר: "אוניברסיטת תל אביב גאה מאוד בחוקרים ובחוקרות שלה העומדים בחזית המדע העולמית ותורמים לפיתוח וקידום המחקר ופיתוח טכנולוגיות יישומיות ומסחורן בשלל תחומי מחקר שונים ומגוונים. זה מרגש ומשמח לראות חוקרים וחוקרות רבים כל כך ברשימת הזוכים השנה, כמו גם את מגוון תחומי המחקר הרחב. משמח מאוד לראות את ההכרה לה זוכים החוקרים והחוקרות של האוניברסיטה".
מכון ויצמן למדע
ד"ר יובל רונן - המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה
ד"ר יובל רונן קיבל את מענק בזכות מחקר פורץ דרך ביצירת חלקיקים חדשים בעלי תכונות ייחודיות שאינן קיימות בצורה טבעית. בניגוד לחלקיקים האלמנטריים המוכרים לנו, החלפת המיקום בין חלקיקים אלו משנה באופן מהותי את תיאור המערכת. גילוי חלקיקים אלו צפוי לתרום תרומה משמעותית הן למדע הבסיסי והן בהשלכותיו המעשיות בתחום המחשוב הקוונטי.
ד"ר אלכסנדרה טייר - המחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית
ד"ר אלכסנדרה טייר קיבלה מענק ERC על מחקר חדשני בתחום הפיזיקה של חומר רך. באמצעות הוצאת חלבונים מהתא ושיחזור הפעילות של מכונות מולקולריות אלה מחוץ לתא ניתן להרכיב חומרים חדשניים שיכולים לבנות את עצמם, לשנות את צורתם ולהחלים מפציעות מכאניות. היכולות המיוחדות של מערכות אלו יספקו הבנה לגבי מנגנונים שמאפשרים למולקולות קטנות לקבוע את הסדר והסימטריה של מערכות גדולות, ויאפשרו להנדס קטגוריה חדשה בדור הבא של החומרים החכמים.
ד"ר אלירן סובג - המחלקה למתמטיקה
מודלים של זכוכית-ספין הם מודלים מתמטיים למערכות מגנטיות מורכבות שבהן אי-סדר מאופיין על-ידי אקראיות. לאחרונה פותחו אלגוריתמים יעילים לאופטימיזציה של פונקציית האנרגיה האקראית של מודלים מסוימים של זכוכית-ספין, ומנגד הוכחו חסמים תיאורטיים לאופטימיזציה במודלים אחרים. הפרויקט של ד״ר אלירן סובג שזכה במענק ERC יעסוק ביישום והרחבת שיטות אלו עבור שאלה אלגוריתמית אחרת: פתרון של מערכות משוואות פולינומיאליות אקראיות במספר רב של משתנים, ובפרט הבעיה ה-17 של סטיב סמייל מעל המספרים הממשיים.
ד"ר מרק שוסטרמן - המחלקה למתמטיקה
המחקר של ד"ר מרק שוסטרמן שזכה במענק ERC מוקדש לפיתוח תובנות על כמות המספרים הראשוניים בסדרות שונות של מספרים שלמים תוך שימוש בשיטות מגאומטריה וטופולוגיה אלגברית כדי לפתור בעיות מקבילות עבור פולינומים במשתנה אחד עם מקדמים בשדות סופיים.
ד"ר רנית קדמי - המחלקה לאימונולוגיה מערכתית
ד"ר רנית קדמי חוקרת כיצד נוצרות תגובות חיסוניות שונות במעי. מלבד הגנה מפני חיידקים מחוללי מחלה, המערכת החיסונית יוצרת גם תגובות טולרנטיות, המונעות דלקת ומאפשרות דו-קיום עם חיידקי המעי וסבילות למזון. פגמים בתגובות האלו מובילים לדלקות כרוניות במעי, לרגישויות למזון ולהתפתחות אלרגיות.
ההצעה שזכתה במענק ERC מתארת פיתוח שיטות חדשניות שיאפשרו זיהוי מערכתי של רשת התאים המשתתפים בתגובה החיסונית ופענוח שיטתי של התקשורת ביניהם הנדרשת ליצירת סבילות לאוכל ולחיידקי מעי. הממצאים צפויים לשמש כר פורה לפיתוח תרופות חדשות וממוקדות לטיפול באלרגיות ודלקות מעי כרוניות.
ד"ר סאמר גנאים - המחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע חומרים
הודות לתכונותיו הייחודיות, היסוד הכימי בורון משחק תפקיד מרכזי בבנייה של תרופות וחומרים חדשניים. המחקר של ד"ר סאמר גנאים שזכה במענק ERC נועד לפתח תגובות כימיות חדשות ופורצות גבולות, שיאפשרו התקנה והכנסה של בורון למולקולות אורגניות בצורה סלקטיבית, דבר שנחשב כיום ללא-מעשי. פיתוחים אלה צפויים לאפשר לגלות חומרים פונקציונליים ייחודיים, שלא ניתן לדמיין כיום.
ד"ר טל אירם - המחלקה לנוירוביולוגיה מולקולרית
ד״ר טל אירם חוקרת כיצד להאט את קצב הזדקנות המוח. הצעת המחקר שזכתה במענק ERC עוסקת במיאלין, החומר העוטף את החלק של ה"כבל" בתא העצב והתאים שמייצרים אותו הנקראים אוליגודנדרוציטים. בניגוד לדעה הרווחת כי מיאלין הוא חומר מבודד פאסיבי, מטרת המחקר היא לחשוף מנגנונים דינאמיים אשר מתרחשים במהלך למידה וכיצד כשל בהם עלול להוביל לאיבוד זיכרון בהזדקנות. המחקר ישתמש בשיטות חדשות לסימון דינאמי של חלבונים שנוצרים באוליגודנדרוציטים בזמן למידה כדי לאפשר פיתוח של שיטות לשימור המיאלין והזיכרון במהלך ההזדקנות.
ד"ר צליל אסט - המחלקה למדעים ביומולקולריים
ד"ר צליל אסט חוקרת את המיטוכונדריה - אברון תוך-תאי קטן ומיוחד שעוזר לפרק את המזון שאנו אוכלים, מייצר אנרגיה לכלל התא, ומהווה שחקן עיקרי במטבוליזם של ברזל. מחקרה של ד"ר אסט מתמקד במחלה המיטוכונדריאלית המונוגנית הנפוצה ביותר בעולם - אטקסיה על-שם פרידריך. המעבדה של ד"ר אסט מפענחת מה משתבש בתא במחלה זו, אשר נובעת ממוטציה הקשורה למטבוליזם של ברזל, וכיצד ניתן לרפאה.
האוניברסיטה העברית
ד"ר כרמה בן יוחנן, החוג למדע הדתות
ד"ר בן יוחנן זכתה במענק בזכות מחקרה "כריסטושמיות: אנטי-אנטישמיות נוצרית באירופה בין 1945 ל-2020״, העוסק בהתנגדות הנוצרית לאנטישמיות לאחר מלחמת העולם השנייה, התנגדות המתבטאת בשינויים מוסדיים, ליטורגיים ותיאולוגיים נרחבים. המחקר מנתח את המאבק הנוצרי באנטישמיות על רקע עיצובה של הנצרות המערבית מחדש, לאור תהליכי חילון, דה-קולוניזציה, ומעבר מרכז הכובד של הנצרות מן המערב אל הדרום הגלובלי.
ד"ר נעם ליפשיץ, מכון איינשטיין למתמטיקה
ד"ר ליפשיץ זכה במענק בזכות מחקרו העוסק בניתוח פונקציות בוליאניות - פונקציות מתמטיות שמקבלות סדרת מספרים של אפסים ואחדים כקלט ומחזירות אפס או אחד כתוצאה, ומשמשות לניתוח בעיות במדעי המחשב, במתמטיקה ובתורת הבחירה החברתית. תחום זה עוסק בלימוד הפונקציות באמצעות כלים מתורת פורייה, ואחד הכלים המרכזיים בו הוא "היפר-קונטרקטיביות". מחקר זה מציע שימוש בהיפר-קונטרקטיביות כדי לחקור תחומים שונים כמו תורת החבורות ותורת ההצגות, שעוסקות בחקר של סימטריות במתמטיקה.
ד"ר גדעון מאמו, הפקולטה לרפואה
ד"ר מאמו זכה במענק בזכות מחקרו על מבנה מעטפת החיידק ותפקידה בהגנה מפני אנטיביוטיקה. מחקרו מתמקד במעטפת הרב-שכבתית המגינה על תא החיידק ומסייעת לו להתמודד עם טיפולים אנטיביוטיים. למרות שזוהו רכיבים רבים במעטפת זו, ההבנה של יחסי הגומלין ביניהם עדיין מוגבלת. פרופ' מאמו שואף להעמיק את הידע על האופן בו התא מתאם את בניית כלל רכיבי המעטפת ולחשוף אינטראקציות במעטפת התורמות להתמודדות עם חומרים אנטיבקטריאליים.
ד"ר מורן פרנקל פינטר, המכון לכימיה
ד"ר פרנקל-פינטר זכתה במענק בזכות מחקרה על כיצד כימיה הובילה לביולוגיה, כאשר היא שואפת לגשר על הפער בין הביוכימיה של ימינו לעקרונות הכימיים שהובילו לראשית החיים על פני כדור הארץ. במחקרה היא שואפת לאפיין כיצד סוכרים פשוטים, שהיו זמינים בכדור הארץ הקדמון, מתחברים ליצירת פולימרים פונקציונליים בעלי יכולת הרכבה עצמית, וכן חוקרת את תפקידם של סוכרים אלו ביצירה של רשתות קטליטיות הדדיות.
ד"ר אילן קומרגודסקי, בית הספר להנדסה ומדעי המחשב
ד"ר קומרגודסקי זכה במענק בזכות מחקרו על פרוטוקוליי תקשורת מהירים ובטוחים. מחקרו מתמקד ביסודות הקריפטוגרפיה בדגש על גילוי של פרוטוקולי תקשורת מבוזרים בעלי תכונות בטיחות ופרטיות מוכחות המגנים על המשתמשים מפני דליפה של מידע. מחקרו על פרוטוקולים כאלו ברשתות תקשורת ענקיות הינו תחום חדש בעל אפליקציות פוטנציאליות פורצות דרך. ד״ר קומרגודסקי שואף להעמיק את הידע הקיים ולגלות שיטוח חדשות לחישוב בטוח המערב המוני משתתפים והמון מידע, תחום שהינו יחסית חדש וההבנה שלנו לגבי היישומיות שלו עדיין מוגבלת.
הטכניון
ד"ר יונתן בלינקוב מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב
ד"ר בלינקוב הצטרף לסגל הטכניון באוקטובר 2020, לאחר שהשלים דוקטורט ב-MIT ופוסט-דוקטורט בהרווארד וב-MIT. קבוצת המחקר שלו מבקשת "לפתוח את הקופסה השחורה" של הבינה המלאכותית ולהבין כיצד נקבעות התנהגויות תקינות, כמו גם מזיקות, במערכות בינה מלאכותית. הקבוצה פועלת לצמצום הפער בין האדם והמכונה באמצעות כלים חדשים למיפוי, הערכה ושליטה בעיבוד במידע במודלי שפה גדולים - כלים שישמשו בין השאר להתמודדות עם אתגרים של הטיות, מידע מוטעה ופגיעה בפרטיות. הוא קיבל את המענק כדי לפתח שיטות להבנת המנגנונים הפנימיים של מודלי שפה גדולים ולאפשר שליטה באופן הפעולה שלהם לטובת שימוש יותר מועיל, בטוח והוגן.
ד"ר ארי גלסנר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
ד"ר גלסנר הצטרפה לאחרונה לטכניון לאחר דוקטורט באוניברסיטה העברית ופוסט-דוקטורט במכון סלואן קטרינג. היא חוקרת את מערכת החיסון, ומתמקדת ביחסי הגומלין בין תאי מערכת החיסון למיקרו-סביבת הגידול. המענק ישמש למיפוי נרחב של אינטראקציות בין תאי מערכת החיסון לתאים השונים הדרים ברקמה הסרטנית במטרה להבין מה משמעותו של כל תא להתפתחות הגידול. הממצאים יסללו דרך לזיהוי יעדים טיפוליים חדשים ואסטרטגיות טיפוליות חדשות. ד"ר גלסנר זכתה במלגה מטעם תוכנית עמיתי צוקרמן לקליטת חברי סגל בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.
ד"ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית
ד"ר רוטנברג השלים את כל תאריו באוניברסיטת בן גוריון והמשיך לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. הוא מפתח שיטות לגירוי מדויק של תאים ורקמות, ובשנת 2022 פרסם טכנולוגיה חדשה שפיתח לשיקום רקמות עצב פגועות ולקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. המענק ישמש אותו לפיתוח ממשק אלקטרו-מכני לטובת הנדסת רקמות מוח. ממשק זה ישלב רכיבים אלקטרוניים, אופטיים ומכניים ויאפשר לחוקרים להפעיל כוחות חשמליים ומכניים ברמת דיוק גבוהה על חלקים שונים של התא.
ד"ר יניב רומנו מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי ומהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב
ד"ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון וחזר אליו כחבר סגל לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ובלמידה חישובית ומפתח טכנולוגיה המבטיחה את אמינותן של מערכות לומדות, את מהימנותן ואת יציבותן. הכלים שפיתח לשערוך אי-ודאות שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020. הוא קיבל את המענק כדי לפתח מערכות הגנה שישפרו את בטיחותן של מערכות ללמידה חישובית.
אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר אילון יוגב מהמחלקה למדעי המחשב
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות מהירה בתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל, אשר מציבה בפנינו אתגרים חדשים ומורכבים. אחד התחומים המרתקים ביותר הוא היכולת להוכיח את נכונותם של חישובים מסובכים בצורה שתאפשר לכל אדם לאמת את ההוכחה באמצעות מספר קטן בלבד של ביטים. מערכת זו לא רק שהיא פותחת דלתות למגוון רחב של יישומים - כגון טכנולוגיות בלוקצ'יין, אימון מודלים של אינטליגנציה מלאכותית, אבטחת מידע ופרטיות - אלא גם משנה את כללי המשחק בתחום.
מערכות הוכחה קריפטוגרפיות הן פרוטוקולים המאפשרים למוכיח בעל יכולות חישוביות גבוהות לשכנע מאמת בעל משאבים פחותים בנכונותה של טענה חישובית. המאמת, שאינו מחזיק במשאבים הדרושים לביצוע החישוב במלואו, יוצא בסיום הפרוטוקול משוכנע בנכונות התוצאה. הביקוש ההולך וגדל לחישובים נרחבים וליישומים מתקדמים יוצרים דרישות חדשות למערכות אלו. ד"ר יוגב וצוותו פיתחו שיטות מתמטיות חדשות שיכולות לשדרג את היעילות של מערכות ההוכחה ולהביאן לשימושים חדשניים בתחומים שבהם לא היו זמינות עד כה.
העולם הדיגיטלי ממתין כעת לתוצאות המהפכניות של חידושים אלו, שיכולים לשנות את הדרך שבה אנו מתמודדים עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים ולשפר את אבטחת המידע והפרטיות שלנו.
אוניברסיטת בן-גוריון
ד"ר ניר שלזינגר, מבית הספר לחשמל ומחשבים
ד"ר ניר שלזינגר חוקר את הקשר בין למידת מכונה, עיבוד אותות ותקשורת אלחוטית. הגישה המסורתית בתחומים אלו התבססה על ידע של המתכנת, שהועבר לסט של פקודות מחשב. אולם לאחרונה, למידת מכונה, ובפרט למידה עמוקה, שינתה את כללי המשחק על ידי יצירת מערכות שאינן מתוכננות מראש לביצוע פעולה ספציפית, אלא לומדות לבד לקבל החלטות על בסיס דוגמאות. שילוב למידת מכונה במערכות תקשורת יוצר אתגרים משמעותיים, עקב הדינאמיוות ומגבלות החומרה של רכיבי תקשורת ניידים. מחקרו של ד"ר שלזינגר יאפשר לחבר בין הגישה המסורתית ללמידה עמוקה, במטרה להפיק את המרב משני העולמות.
המחקר מתמקד בחידוש כולל של עמודי התווך בבינה מלאכותית - הארכיטקטורה, האלגוריתם והנתונים עליהם מתבצע הלמידה. בהתאם לכך, תעוצב מחדש הארכיטקטורה המכתיבה את המיפויים שנלמדים, תוקם תבנית למידה חדשה המתבססת על למידה מתמשכת כמערכת דינמית ויילמדו טכניקות לצבירת מערכי נתונים מקוונים מותאמים.
המחקר שזכה כעת במענק ERC Starting Grant נקרא "בינה מלאכותית קלה וגמישה עבור מקלטי תקשורת" ומטרתו להביא את הבינה המלאכותית (AI) לתחום התקשורת האלחוטית. התקשורת האלחוטית דינאמית וגורמת לשינויים מתמשכים בהתפלגות הנתונים, יחד עם משאבים מוגבלים של כוח חישוב. אתגרים אלה פוגעים באלגוריתם הבינה המלאכותית המסורתי ומכאן עלה הצורך במחקר הנוכחי.
