חוקרים חשפו את מקור מטבעות הכסף באירופה בתקופת ימי הביניים המוקדמים, וגם שפכו אור על ההתפתחות הכלכלית והפוליטית של אירופה באותה העת. ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת Antiquity. את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת אוקספורד והאוניברסיטה החופשית של אמסטרדם.
אוצר קדום שנמצא בישראל
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
המקור של מטבעות הכסף נותר עד כה בגדר תעלומה, אולם בעזרת ניתוח משולב של איזוטופ עופרת ויסודות קורט של 49 מטבעות מהאוסף של מוזיאון פיצ'וויליאם בקיימברידג' (מתוארכים לשנים 820-660 לספירה) - מאנגליה, פריזיה (אזור המשתרע לאורך החוף הדרום מזרחי של הים הצפוני בהולנד מזרחה לכיוון דנמרק) ופרנקיה שנשלטה על ידי האימפריה הפרנקית - סופקו תובנות חדשות בנושא.
בניגוד להשערות קודמות, הניתוח חשף שני מקורות ברורים של מטבעות הכסף. המטבעות המוקדמים יותר, 29 מתוך 49 המטבעות שנבדקו, אשר מתוארכים לשנים 750-660 לספירה, נקשרו לאימפריה הביזנטית - תגלית שמערערת על הנחות קודמות ומדגישה את קשרי הסחר הבינלאומיים של אותה תקופה.
5 צפייה בגלריה
כמה מהמטבעות של מוזיאון פיצ'וויליאם, כולל מטבעות עם דמותם של קרל הגדול ואופה, מלך מרסיה
(צילום: The Fitzwilliam Museum, University of Cambridge)
לפי החוקרים, הכסף הביזנטי הגיע למערב אירופה עשרות שנים לפני שהוא הותך, מכיוון שסוף המאה ה-7 הייתה נקודת שפל במגעים מסחריים ודיפלומטיים. "זו הייתה תגלית מרגשת כל כך. לפני עשור הנחתי שמדובר במקורות ביזנטיים אבל לא הצלחתי להוכיח זאת. כעת, ניתנה החותמת לכך שכסף ביזנטי היה המקור הדומיננטי מאחורי הזינוק הגדול של המאה ה-7 בהטבעת מטבעות ובמסחר מסביב לים הצפוני", אמר פרופ' רורי נייסמית' מאוניברסיטת קיימברידג'.
"המטבעות הללו הם בין הסימנים הראשונים לתחייה מחודשת בכלכלת צפון אירופה מאז תום האימפריה הרומית. הם מראים קשרי סחר בינלאומיים עמוקים באזור שבו שוכנות כיום צרפת, הולנד ואנגליה", הוסיפה ד"ר ג'יין קרשו מאוניברסיטת אוקספורד. "אליטות באנגליה ובפרנקיה כבר החזיקו בכסף הזה באותה העת בוודאות כמעט מוחלטת, בהסתמך על קערות הכסף שהתגלו באתר הארכאולוגי סאטון הו (Sutton Hoo) וחפצי הכסף המעוטרים במטמון סטפורדשייר (Staffordshire Hoard)", הסביר פרופ' נייסמית'.
למעשה, רק משקלם של חפצי הכסף הביזנטיים של סאטון הוא קצת יותר מ-10 ק"ג, כך שהתכתם הינה שוות ערך לכ-10,000 מטבעות. "חפצי היוקרה הותכו רק כאשר מלך או אדון היו במצוקה כלכלית. ייתכן כי מדובר בשילוב של מסחר, תשלומים דיפלומטיים ושכירי חרב אנגלו-סקסים ששירתו בצבא הביזנטי", הוסיפה ד"ר קרשו.
20 המטבעות הנוספים תוארכו לשנים 820-750 לספירה, כשבמקרה הזה גילו החוקרים ממצאים שונים לגמרי. מקור הכסף השתנה ונקשר למכרה בעיירה מלה שבמערב צרפת. החוקרים ידעו שהמכרה במלה היה בעל חשיבות, אבל לא היה ברור באיזו מהירות האתר הפך לשחקן כה מרכזי בתפוקת הכסף ממנו הוטבעו המטבעות. "לאחר שהשושלת הקרולינגית - משפחת מלוכה פרנקית שמוצאה בשבטי פפין וארנולף - עלתה לשלטון בשנת 751, הפכה העיירה מלה לכוח מרכזי ברחבי פרנקיה ובהמשך גם באנגליה", אמר פרופ' נייסמית'.
על פי ממצאי המחקר נראה כי קרל הגדול, שהיה מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים, הניע את הזינוק הפתאומי והגדול הזה בכסף ממכרותיה של מלה, כאשר השתלט על המיקום והאופן שבו הוטבעו המטבעות בממלכתו. תיעוד מפורט משנות ה-60 של המאה ה-9 מצביע על כך שנכדו של קרל הגדול, קרל השני "הקירח", הוסיף למטבעות כמות רבה יותר של כסף, מה שעולה בקנה אחד עם שינויים אחרים שהכניסו קרל הגדול, בנו ונכדו, כולל שינוי גודל ועובי המטבעות והוספת שמם או דמותם על המטבעות. "כעת יש ביכולתנו להצביע על הנסיבות שבהן יוצרו המטבעות הללו והאופן בו הופץ הכסף בתוך האימפריה של קרל הגדול ומחוצה לה", אמר פרופ' נייסמית'.
המחקר הדגיש גם את התלות של אנגליה, במיוחד של ממלכת מרסיה, בכסף צרפתי, תוך חשיפת היחסים הדיפלומטיים והכלכליים באותה תקופה בין קרל הגדול ואופה, מלך מרסיה - אחת משבע הממלכות שהתקיימו באנגליה בין סוף השלטון הרומאי במאה ה-5 ועד לאיחודה של הארץ לממלכה אחת תחת כתר אחד במאה ה-10. כמו קרל הגדול, אופה לקח תפקיד פעיל בסחר בכסף ובניהול מטבעות, כששני המלכים ראו במסחר ובפוליטיקה מקשה אחת. "ממלכתו של אופה הייתה קטנה יותר מאשר של קרל הגדול, כוחו היה מועט יותר וכמות הכסף בה החזיק הייתה דלה יותר. יחד עם זאת, הוא נותר אחת הדמויות החזקות ביותר באירופה, באזורים שלא היו בשליטתו של קרל הגדול", אמר פרופ' נייסמית'.
