בזמן שבהודו חוגגים את הנחיתה המוצלחת של החללית צ'נדריאן 3 על אדמת הירח, ברוסיה חוקרים את נסיבות התרסקותה של החללית לונה 25, שהייתה אמורה לנחות בקוטב הדרומי של הירח ביום שני, אך הקשר עמה אבד במהלך תמרון. בסופו של דבר הפכה הודו למדינה הראשונה בעולם שמצליחה להנחית בהצלחה חללית בקוטב הדרומי של הירח, אזור שמעולם לא נחקר.
בסוכנות החלל הרוסית אמרו כי מנוע הדחף של החללית פעל במשך 127 שניות, במקום 84 שניות כמתוכנן במהלך תמרון ביום שבת, דבר שגרם להתרסקות החללית על אדמת הירח. ברוסיה הודיעו כי ועדה ממשלתית תחקור את נסיבות ההתרסקות.
נתן אייסמונט, חוקר בכיר במכון לחקר החלל במוסקבה, אמר לסוכנות הידיעות הממשלתית RIA Novosti כי התקבלו סימנים מלונה 25 לבעיות בציוד עוד לפני ההתרסקות, אך בכירי סוכנות החלל הרוסית ביקשו להמשיך במשימה כמתוכנן ולנחות על אדמת הירח.
ויטלי אגורוב, בלוגר חלל רוסי פופולרי, אמר כי ייתכן שסוכנות החלל הרוסית התעלמה מהאזהרות שקיבלה. לדבריו, הרוסים ניסות לנחות לפני החללית ההודית על הקוטב הדרומי של הירח, ובכך להיות המדינה הראשונה שמנחיתה חללית באזור הזה. "נראה שהדברים לא התנהלו לפי התוכנית, אבל הם החליטו שלא לשנות את לוח הזמנים על מנת למנוע מההודים להגיע ראשונים", הוא העריך.
הכנות אחרונות לשיגור החללית לונה 25 לירח
(צילום: רויטרס)
ראש סוכנות החלל הרוסית Roscosmos, יורי בוריסוב, ייחס את הכישלון לחוסר המומחיות של ארצו, בשל ההפסקה הארוכה במחקר הירח. המשימה הקודמת, לונה 24, שוגרה לירח באוגוסט 1976 בזמן שרוסיה הייתה חלק מברית המועצות. כלומר, במשך 47 שנים סוכנות החלל הרוסית לא שיגרה חלליות לירח. "הניסיון שלא יסולא בפז, שצברו קודמינו בשנות ה-70-60, אבד למעשה", אמר בוריסוב. "הקשר בין הדורות נותק".
ברוסיה דווח כי מיכאיל מרוב, מדען בן 90 שמילא תפקיד בולט בתכנון משימות הירח המוקדמות יותר בתקופת ברית המועצות, ועבד גם על פרויקט לונה 25, אושפז לאחר כישלון הנחיתה. "זה היה מאוד קשה. זהו פרויקט חיי", אמר מרוב לתקשורת הרוסית. "עבורי, זו הייתה ההזדמנות האחרונה לראות את התחייה של תוכנית הירח שלנו".
גורם מרכזי שהחריף את מצוקות סוכנות החלל של רוסיה, הן הסנקציות המערביות על מוסקבה בשל המלחמה באוקראינה. הסנקציות הללו חסמו יבוא של שבבים ורכיבים מערביים מרכזיים אחרים והגבילו חילופי ידע מדעיים עם מדענים במערב.
בזמן העבודה על פרויקט לונה-25, סוכנות החלל הרוסית שיתפה פעולה עם סוכנות החלל האירופית, שאמורה הייתה לספק מצלמה על מנת לסייע בתהליך הנחיתה. אך סוכנות החלל האירופית עצרה את השותפות עם הרוסים זמן קצר לאחר הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. האירופים ביקשו גם מהרוסים להסיר את המצלמה מהחללית.
כמה שנים קודם לכן, רוסיה קיוותה לקנות את מכשיר הניווט הראשי למשימת הירח מחברת איירבוס, אך לא יכלה לעשות זאת בשל מגבלות שחסמו את העברת הטכנולוגיה. בסופו של דבר, היא פיתחה ציוד משלה שעיכב את הפרויקט ושקל פי שניים מזה של איירבוס, דבר שהפחית את משקל המטען המדעי של לונה 25, ששקלה 1,750 קילוגרם.
אבל יש כאלו ברוסיה שאומרים שההתרסקות היא לא כישלון או לפחות מנסים לשדר שכך הם פני הדברים. הטלוויזיה הממלכתית הרוסית הכתירה את החללית לונה 25 ככניסה המחודשת של המדינה למירוץ ירח חדש, אך מאז ההתרסקות ניסו גופי השידור במדינה להמעיט בדיווחים על אובדן החללית. היו שטענו שהמשימה לא הייתה כישלון מוחלט, כיוון שהיא שלחה בחזרה לכדור הארץ תמונות של פני הירח ונתונים אחרים.
הישגי הירח של ברית המועצות
בעוד שברית המועצות הפסידה במירוץ לארצות הברית בהנחתת בני אדם על הירח, לתוכנית הירח הסובייטית היו יותר מ-12 משימות מוצלחות, שחלקן כללו רוברים ירחיים וגם חלליות החזירו דגימות קרקע - אם כי הרבה פחות מהאמריקנים - לכדור הארץ. היסטוריית החלל הסובייטית הגאה כוללת את שיגור הלוויין הראשון לחלל ב-1957 ואת שיגור האדם הראשון לחלל ב-1961.
ברית המועצות הייתה גם הראשונה להגיע לירח בספטמבר 1959 כשהחללית לונה 2 הפכה לעצם הראשון מעשה ידי אדם, שפגע בגרם שמימי אחר, לאחר שהתרסקה על אדמת הירח במכוון. בינואר 1966 לונה 9 הפכה לגשושית הראשונה שנחתה בהצלחה על הירח, ובכלל על גרם שמיים שאינו כדור הארץ, והראשונה ששידרה מידע, כולל תצלומים, מפני הירח לכדור הארץ. אבל בקרב האמיתי ניצחו האמריקנים שביולי 1969 הנחיתו את שני בני האדם הראשונים על אדמת הירח במסגרת תוכנית אפולו. בסך הכול הנחיתו האמריקנית 12 בני אדם על אדמת הירח, בעוד שמספר הקוסמונאוטים הרוסים שהגיעו לשם הוא אפס.
