בשל משבר האקלים, יש מחסור במים בכמה אזורים בעולם והמצב עוד צפוי להחמיר. היינו מצפים שמדינת ישראל, הנמצאת בנקודה חמה שבה הטמפרטורה עלתה יותר מאשר הממוצע העולמי מאז המהפכה התעשייתית, תהיה מהראשונות להיפגע. אבל המצב הוא הפוך לגמרי, בזכות מתקני ההתפלה. בריאיון בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" התייחס דודי בלסר, מנהל החדשנות בחברת מקורות, למצב הטוב של משק המים בישראל.
אז למה אנחנו במצב טוב? בלסר אמר כי צריך לומר תודה גם למייסדי המדינה. "הקרדיט הוא עוד מימי קום המדינה - דוד בן גוריון, לוי אשכול, פנחס ספיר ושמחה בלאס (ממייסדי מקורות)", הוא אמר. "הם השכילו להקים את המוביל הארצי ולשנע מים מהצפון לדרום, מה שנראה מאוד טריוויאלי. עד היום זה פרויקט הנדסי מאוד מרשים, שמחזיק עד עכשיו. יש להוסיף לזה גם חקיקה של חוק המים, שאומר שכל המים במדינת ישראל שייכים לציבור, שייך לריבון. כך שאין מים פרטיים, אין בעלים פרטיים כמו בארצות הברית, אז אפשר לנהל את משק המים בצורה אינטגרטיבית".
הוא הזכיר את מהפכת ההתפלה, שישראל חלוצה בתחום. "בישראל השכילו להקים את מתקני ההתפלה, זאת אומרת שאנחנו היום במשק המים, אנחנו בערך עשר שנים אם לא יותר מתקדמים מאשר מדינות אחרות באירופה. ככה כששמנו את מתקני ההתפלה, ניתקנו את עצמנו מהתלות במזג האוויר, במשקעים. והיום אנחנו משק מים מאוד עמיד".
בלסר אמר כי נציגים ממדינות אירופה, שסבלו מגל חום בקיץ שעבר, באו לישראל ללמוד כיצד לנהל את משק המים. "בקיץ האחרון הם התמודדו עם בצורת, המצב הכי קשה זה 500 שנה. גם השנה לא נראית טוב מבחינתם, והם פתאום אומרים 'אוקיי, טוב איך מדינת ישראל, מדינה קטנה ומדברית, הצליחה להגיע למאזן מים חיובי?'. אז הם באים להבין", הוא אמר. "למזלנו אנחנו מדינה יחסית קטנה ומאוד מרושתת. אנחנו יכולים לשנע מים מכל נקודה לכל נקודה, זה נותן הרבה מאוד גמישות בתפעול המערכת. תוסיפי לזה שחברת מקורות היא חברה טובה, אז משק המים מנוהל טוב. לראייה, ביום שישי דיברו פה על השרב ונפל החשמל - אבל הייתה אספקה סדירה של מים. מים לא היה חסר. אז יש משהו שמתבצע פה מאוד טוב במים".
למרות המצב הטוב יחסית, בחברת מקורות מנסים להשתפר ולמצוא עוד סטארט-אפים, שיוכלו לתרום ליציבות משק המים. "אנחנו מנסים להיות 'לפני העקומה', ולמצוא פתרונות לבעיות המחר", הוא אמר. "אנחנו מנסים למנף את ה-start-up nation, את היזמים הטובים שיש פה, את האקדמיה שיש כאן כדי למצוא פתרונות בתחומי המים".
בלסר אמר כי מדובר בנושא לא פשוט: "מים זה מאוד מורכב, זה הרבה מדעי החיים, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, מיקרו-ביולוגיה. יש הרבה דברים כאלה, אבל יש גם הרבה דברים הנדסיים ויש כמובן גם את הטכנולוגיה, את כל עניין ה-AL והמכונות שלומדות וה-BIG DATA. גם זה עניין שנכנס, המים הדיגיטלי. כלומר, לנהל את מערכת משק המים בצורה רחבה יותר. אנחנו משקיעים בכל האזורים האלה. יש לנו שלושה מרכזי RND, אחד פה לא רחוק, דווקא מאחורינו בשפדן ומרכז המחקר ופיתוח המוביל כמעט בעולם בתחומים של שפכים ומיחזור השפכים למים מושבים. יש לנו אחד בצפון למים, מי שתייה, ויש לנו אחד באילת למים מותפלים. אנחנו כל הזמן עובדים עם האקדמיה ועם היזמים כדי לייצר פה אקו-סיסטם, שיהיו פה הרבה שחקנים מכל הגדלים, מכל הסוגים ושכולם יעבדו על פתרונות בתחומי המים".
אז האם נראה בעתיד תשדירים נוספים של "ישראל מתייבשת"? בלסר נזהר בתשובה: "אי אפשר לדעת, אבל באמת היום ישראל במאזן מים חיובי. כמו שאמרנו - יש לנו את מתקני ההתפלה שמייצרים לדעתי כבר קרוב ל-80% ממי השתייה שאנחנו משתמשים בהם. יש לנו את השפכים, שמייצרים כמעט 70% מהמים שצריכים לחקלאות. אז ככה שיש לנו שני מקורות מים מאוד דרמטיים, שמאזנים את הצריכה במדינת ישראל. מעבר לזה יש לנו את האקוויפריום, הקידוחים, את הכינרת, ככה שסך הכול המצב נראה סביר ביותר".
בסיום הריאיון אמר בלסר כי המים הם הזדמנות גדולה לשיתופי פעולה עם מדינות באזור. "ראינו בהסכמי אברהם ש'מקורות' הייתה החברה הראשונה שפעלה בבחריין. זאת אומרת דבר ראשון שולחים את המים, שזה אחלה כי זה זכויות אדם וזה הבסיס של הבסיס. אנחנו היינו בבחריין ועשינו שם פרויקט גדול ואנחנו פעילים עכשיו גם במרוקו, ומים ללא ספק זה גשר משמעותי ביותר באזור. מהסכמי אוסלו אנחנו מספקים לירדנים מים מהכינרת, זה התחיל מ-50 מיליון קוב בשנה, זה עבר ל-100 מיליון קוב, זה גם יגיע כנראה ל-200 מיליון קוב. זה לא ממש מופרך לחשוב על מים בצינורות במקום נפט, ולהעביר מים מההתפלה של ישראל כל הדרך לממלכת ירדן, אולי גם ללבנון, אולי מצרים, אולי מעבר".