דגימות דם שנאספו מ-116 כלבים משוטטים, שחיים באזור ההדרה של צ'רנוביל (CEZ), הובילו לגילוי שתי אוכלוסיות בעלות שונות גנטית בהשוואה לכלבים שמרוחקים מאזור האסון. הממצאים מצביעים על שינויים גנטיים שעברו הכלבים, מה שסייע להם לפתח עמידות בחשיפה ארוכת טווח לסביבה רעילה. התגלית, שפורסמה בכתב העת Canine Medicine and Genetics, עשויה לשפוך אור על ההשפעות לא רק בקרב כלבים אלא גם בקרב בני אדם.
אסון צ'רנוביל, שהתרחש באפריל 1986 בצפון אוקראינה, נחשב לתאונה הגרעינית ולאסון האקולוגי מהחמורים בהיסטוריה העולמית. פיצוץ באחד מכורי תחנת הכוח הגרעינית הוביל לשחרור הגדול ביותר של חומר רדיואקטיבי לסביבה בהיסטוריה האנושית.
בעקבות האירוע הטראגי, בני אדם פונו מהאזור, מה שהפך את אתר האסון הגרעיני לשממה רדיואקטיבית. על פי ההערכות, חיים באזור כ-900 כלבים משוטטים, רובי צאצאי הכלבים שנותרו מאחור בעקבות הפינוי ההמוני.
כאמור, האסון הגרעיני גרם לכלבים לפתח מוטציות גנטיות שעברו מדור לדור, מה שבסופו של דבר תרם להסתגלותם לתנאים הסביבתיים הקשים.
שריפת יער באזור צ'רנוביל ב-2020
ב-daily mail הבריטי דווח כי מדובר במקרה חוזר, לאחר שבינואר התגלו בצ'רנוביל זאבים מוטנטים שפיתחו עמידות לסרטן, בעוד שבמאי התגלה שעורן של צפרדעים באזור נעשה כהה יותר, מה שהגדיל את סיכוייהן לשרוד את הקרינה.
אז האם אזור האסון חזר להיות ראוי למגורי אדם? "בחינת ההשפעות הגנטיות והבריאותיות על הכלבים תחזק את ההבנה הרחבה יותר לגבי האופן שבו מפגעים סביבתיים יכולים להשפיע על בני האדם, זאת בנוסף למענה על השאלה כיצד ניתן להפחית את הסיכונים הבריאותיים בצורה הטובה ביותר", סיכם ד"ר נורמן קליימן, מהמחלקה למדעי בריאות הסביבה באוניברסיטת קולומביה, שהוביל את צוות המחקר.
