לפני יותר מ-215 מיליון שנים חי במישור הצפה - אזור מישורי, המשתרע סביב שני עבריו של נחל או נהר - בשטח שהוא כיום דרום-מערב פולין, מין דו-חי גדול שנקרא Metoposaurus krasiejowensis. הודות למחקר של מדענים פולנים ואמריקנים, שעבדו בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בון שבגרמניה, התגלו לראשונה עדויות לסרטן עצמות על אחד מהמאובנים של היצור הקדום.
עקבות של מחלות שנמצאות מדי פעם בעצמות של בעלי חיים פרהיסטוריים הן עדות למוצאן הקדום של מחלות מסוימות. כעת, צוות מחקר בינתחומי ובינלאומי בראשות ד"ר דוד סורמיק מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת שלזיה בקטוביץ' שבפולין, הפיק ראיה חשובה נוספת לתחלואה בסרטן בעבר הרחוק של כדור הארץ. במחקר שפורסם בכתב העת BMC Ecology and Evolution, הציגו המדענים את ממצאי הבדיקה שביצעו לחוליה שמקורה בטריאס העליון (החלה לפני כ-235 מיליון שנים והסתיימה לפני כ-201.3 מיליון שנים), אותה שייכו החוקרים לדו-חי נכחד מסדרת הטמנוספונדילים, שנקרא Metoposaurus krasiejowensis - יצור דמוי-סלמנדרה, אם כי גדול בהרבה, שחי בביצות והיה מטורפי העל של אירופה באותה העת. המאובן שלו התגלה באתר שהתפרסם בשל שרידים רבים של חולייתנים מאובנים שנמצאים בשטחו, קראסייוב (Krasiejów) שמו, שנמצא ליד אופולה (Opole), עיר הממוקמת על גדות נהר אודר בדרום-מערב פולין.
החוקרים הבחינו במסת עצם שצמחה יתר על המידה, אשר כיסתה חלק גדול מהחולייה שנבחנה, השייכת לאוסף המדעי של המכון לפלאוביולוגיה של האקדמיה הפולנית למדעים בוורשה. בעבודה משותפת עם מעבדת הפקולטה למיקרו-טומוגרפיה ממוחשבת של אוניברסיטת שלזיה, השתמשו החוקרים בקרני רנטגן כדי לבחון את המבנה הפנימי של המאובן הזה. הסריקות הראו שהרקמה החולה לא רק גדלה מסביב לחוליה מבחוץ, אלא גם חדרה עמוק אל תוך חלקה הפנימי.
"על סמך נתונים אלה התברר שהגורם לצמיחת היתר הוא גידול ממאיר", אמר ד"ר סורמיק. ניתוח נוסף של הסריקות העלה שחלק גדול מהמבנה המקורי של החולייה נהרס על ידי צמיחת רקמה פתולוגית סרטנית. החוקרים חתכו את הדגימה ודגמו שכבה דקה ושקופה שניתן היה לצפות בה באמצעות מיקרוסקופ אור - בדומה לדגימות סרטן מודרניות שנבדקות במעבדות רפואיות.
את הניתוחים ההיסטולוגיים והשחזור התלת ממדי של החוליה, ביצעו הפליאונטולוג סודיפטה קאליטה, והפליאונטולוגיות אלזבייטה מ. טשנר וד"ר דורוטה קונייצקו-מאייר מהמכון למדעי הגיאוגרפיה באוניברסיטת בון. "הנתונים האלה עזרו לנו לעשות סוג של אבחנה רפואית. הוכחנו שרקמת העצם עברה מסלול לא טיפוסי והצלחנו לתאר את התפתחות הגידול הספציפית ולשחזר את דינמיקת הגדילה האונטוגנטית שלו, ובכך להבין איך הגידול התפתח במהלך חיי היצורים הקדומים. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה שבה תוארה דינמיקת הגדילה הזו עבור חיה שנכחדה", אמרה ד"ר קונייצקו-מאייר.
3 צפייה בגלריה
שחזור ההתפשטות והפלישה של הגידול הסרטני אל החוליה של המטופוזאורוס
(צילום: Jakub Zalewski)
דגימת החוליה המנותחת חשפה מידע רב על המבנה ההיסטולוגי של הרקמה הפתולוגית, במיוחד על המגע בין החלק הסרטני לבריא. בהתבסס על תצפיות אלה, צוות המחקר הגיע למסקנה שהסרטן שפגע בדו-החי המאובן הוא אוסטאוסרקומה (Osteosarcoma) - גידול ממאיר, מהנפוצים ביותר בקרב בני אדם, של עצם שמקורו בתאים המייצרים עצם ומאופיין על ידי יצירת חומר הנקרא אוסטאואיד, שהוא שלב ראשון של יצירת עצם. "הגידול הממאיר הזה במטופוזאורוס הוא כיום אחת הדוגמאות העתיקות ביותר לסרטן בתיעוד המאובנים והיחידה הקשורה לדו-חיים מאובנים. זוהי גם הראיה שמתועדת בצורה הטובה ביותר של סרטן בבעל חיים פרהיסטורי, שכן היא נסמכת על תוצאות מוצקות ממחקרים מיקרו-סטרוקטורליים", הסביר ד"ר סורמיק.
