קיפודי ים מתים ברחבי האיים הקריביים בקצב מואץ ומעוררים את דאגתם של מדענים, שטוענים כי קצב התמותה הנוכחי עלול להידמות למצב שהיה ב-1983 ובכך להרוס עוד יותר את שוניות האלמוגים בכלל ואלו שבאיים, הנמצאים צפונית לדרום אמריקה, בפרט.
בכמה מקומות באיים הקריביים דיווחו לראשונה על מקרי המוות בפברואר. צוללים דיווחו על כך קיפודי ים מתים באנטיגואה, סנט לוסיה, דומיניקה, ג'מייקה, סנט וינסנט, האי סאבא (רשות שנמנית על האיים הקאריביים ההולנדיים), איי הבתולה של ארצות הברית וכן האי קוזומל בחוף המזרחי של מקסיקו. "זה מאוד מדאיג, במיוחד מכיוון שזה קורה כל כך מהר", אמרה פטרישיה קרמר, ביולוגית ימית ומנהלת תוכנית של הערכת השונית האטלנטית והמפרץ - שיתוף פעולה מדעי לשיפור תנאי השונית באזור.
בתחילה, אירוע התמותה היה קשור רק לקיפודי ים שחורים (Diadema antillarum), אשר ניתן לזהות על ידי עמוד השדרה הארוך והדק שלהם. אלא שמאז, נפגעו עוד שני מינים אחרים, הנפוצים בים הקריבי. מקרי המוות מדאיגים את קרמר ומדענים אחרים כמו דנה ווסיניץ'-מנדז, ראש צוות אטלנטי-קריבי בתוכנית לשימור שוניות האלמוגים של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארצות הברית, שאמרה כי אובדן קיפודי הים יהיה לא פחות מהרסני. "לקיפודי הים יש תפקיד מפתח בכך שהם מסייעים בסילוק הצמחים, כדי לאפשר לבעלי חיים מקבוצות אחרות (כגון אלמוגים, אצטלניים וצדפות) להיצמד למצע. בכך, הם סוג של הגיבורים הבלתי מוכרים של השוניות, כי הם עושים כל כך הרבה דברים טובים למענן", אמרה קרמר.
בעוד שאצות מאקרו מהוות מקור חשוב למזון ומחסה לדגים מסוימים, יותר מדי מהן עלולות לפגוע בשוניות אלמוגים שנפגעות גם כך מהטמפרטורות החמות מהממוצע שנמדדו במימי האוקיינוס האטלנטי וממה שמכונה "מחלת אובדן רקמות האלמוגים" - אשר בשל התפשטותה המהירה ושיעור התמותה הגבוה של אלמוגים שהלבינו, היא נחשבה למחלת האלמוגים הקטלנית ביותר שתועדה אי פעם, עם השלכות רחבות טווח על המגוון הביולוגי של שוניות האלמוגים הקריביים. "דיג יתר ברחבי הקריביים כבר הוביל לשפע גדול יותר של אצות מאקרו, שלא סולקו נוכח תמותתם של קיפודי הים", אמר שאמאל קונל, קצין בשירות הדיג של סנט וינסנט והגרנדינים, המפקח על המחקר. "לכן זה מאוד דחוף שנמצא פתרון".
קרמר ציינה כי מעט מאוד מאוכלוסיות קיפודי הים השחורים התאוששו מהאירוע של 1983, שהחל באוקיינוס האטלנטי ליד תעלת פנמה והתפשט צפונה ולאחר מכן מזרחה במהלך 13 החודשים הבאים. במהלך הזמן הזה, רק קיפוד הים השחור נפגע, כאשר 90% או יותר מהאוכלוסייה מתו, אם כי בקצב איטי בהרבה מהאירוע הנוכחי. "מצער שגל התמותה מתרחש דווקא כשאנחנו מגיעים לנקודה שבה הם מתאוששים", אמרה קרמר.
סנט תומאס (מחוז באיי הבתולה של ארצות הברית) היה הראשון שדיווח על מקרי המוות שנרשמו מאז פברואר האחרון, אם כי לא ברור אם שם התחיל האירוע. באמצע מרץ דיווח האי הקריבי סאבא על מקרי מוות דומים, וציין כי 50% מאוכלוסיית קיפודי הים בנמל שלו מתה בחלוף שבוע - מה שהוביל לאיסוף מידע על אירוע התמותה החדש ומתן טיפול אנטיביוטי שבקיפודי הים, שעשויה לרפא אותם או למנוע מהם מחלות.
מוניק קלדרון, ביולוגית דיג בממשלת סנט לוסיה, אמרה כי מדענים באי המזרחי של האי הקריבי שוקלים לקיים סקר משלהם כדי לקבל פרטים נוספים על היכן קיפודי הים מתים ומדוע. "כשהמוות האחרון התרחש בשנות ה-80, הדגימה שבוצעה לא הייתה מספיק חזקה כדי לקבוע מה בדיוק הייתה הבעיה ומה עלול היה לגרום לה", אמרה קלדרון. לדבריה, חנויות צלילה בסנט לוסיה ובאיים קריביים אחרים דיווחו על כך שקרקעית האוקיינוס זרועה בקוצי קיפוד ים או על קיפודי ים שצפים במים. בנוסף, צוללים מצאו גם קיפודי ים גוססים עם קוצים נפולים. "אנחנו חוששים שמתפתח משבר אמיתי בקריביים", נקבע בדו"ח שנערך לאחרונה אודות אובדן קיפודי הים.
