חוקרים, שניתחו את מהירותם של 85% מתוך כ-217 אלף קרחונים שפזורים על פני כדור הארץ, גילו שקרחונים סמוכים להרי געש פעילים נעו במהירות גבוהה יותר מקרחונים אחרים, שמרוחקים מהרי הגעש - בשיעור של 46%. את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת אברדין, אוניברסיטת ברמינגהם והאוניברסיטה המטרופוליטנית של מנצ'סטר. המחקר פורסם בכתב העת Communications Earth & Environment.
בין הקרחונים שנבדקו במחקר ניתן למצוא כאלה שסמוכים לכמה מהרי הגעש האייקוניים והידועים לשמצה בעולם, בין היתר הר ריינייר (Rainier) בוושינגטון שנחשב להר הגבוה ביותר ברכס הקסקייד (מתנשא לגובה 4,392 מטר) עם שני לועות געשיים בפסגתו, הר רידאוט (Redoubt) באלסקה שממוקם באזור מועד לרעידות אדמה והתפרצויות געשיות, ואייאפיאטלאייקוטל (Eyjafjallajökull) באיסלנד שהתפרצותו בשנת 2010 סגרה את המרחב האווירי באירופה והשפיעה על פי ההערכות על 10 מיליון נוסעים.
התפרצות הר הגעש באיסלנד במאי
(צילום: רויטרס)
הניתוח של הקרחונים במחקר הצביע על כך שחום גיאותרמי גבוה מפעילות געשית סמוכה, מגיע לבסיס הקרחונים ומגביר את המסתם. ההמסה המוגברת מפחיתה את החיכוך בין הקרחון לסלע שבבסיסו, מה שמוביל בסופו של דבר לתנועה מהירה יותר, ביחס לקרחונים שמרוחקים מאזורי פעילים געשית.
הממצאים עשויים לאפשר לוולקנולוגים לפתח מערכת התרעה מוקדמת חדשה להתפרצויות פוטנציאליות באתרים פעילים, בדגש על איסלנד. איסלנד חוותה לא מעט התפרצויות געשיות לאחרונה. החוקרים מקויים שעל ידי מעקב אחר שינויים במהירויות הקרחונים, הם יצליחו לאסוף מידע על עלייה בפעילות געשית מספר חודשים לפני ההתפרצות עצמה.
"למחקר שלנו יש השלכות משמעותיות על הפחתת מפגעים געשיים. הרי געש מכוסי קרח הם מהמסוכנים בעולם מכיוון שמי המסת קרחונים עלולים לגרום לשיטפונות בזק שיסכנו אזורים מיושבים סמוכים, זאת בנוסף לסכנה הברורה של האזורים הללו בעת התפרצות געשית", אמר ד"ר ג'וזף מאלליו מבית הספר לגיאוגרפיה, מדעי כדור הארץ וסביבה באוניברסיטת ברמינגהם, שנמנה על צוות המחקר.
לדבריו, למרות שמחקרים אחרונים הראו שגודלם, צורתם וגובהם של הקרחונים מושפעים מפעילות געשית, הרי שהקשר בין געשיות ותנועתם של הקרחונים לא נבחן כראוי. כעת, הודות לממצאי המחקר, התגלה כי מהירות הקרחונים שסמוכים להרי הגעש הפכה לטכניקה חדשה וחשובה לניטור פעילות געשית ולחיזוי התפרצויות עתידיות.
"השימוש במהירות תנועת הקרחונים כמבשר מקדים של התפרצות געשית, יעזור במיקוד מאמצי ניטור של הרי געש שעלולים להתפרץ, מה שבתורו יסייע בתכנון מקדים ויסודי של פינוי מקום מיושב סמוך או בהגבלת מרחב אווירי לטיסות, זאת מבלי שהרשויות ייאלצו להסתמך על החלטות של הרגע האחרון. בנוסף לכך, ההתרעה המוקדמת תסייע לאוכלוסייה המקומית להתכונן זמן רב מראש לעתיד לבוא", הסביר פרופ' מתאו ספניולו מבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת אברדין, שנמנה על צוות מחברי המחקר.
"הפוטנציאל של ניטור קרחונים לחיזוי התפרצויות געשיות הוא חשוב ומרגש. במהלך השנים הקרובות, אנו מקווים לנצל את הפוטנציאל הזה על יותר ויותר הרי געש מכוסי קרחונים ברחבי העולם - מה שיסייע בהתמודדות עם תופעת הטבע הזו, שההיסטוריה והתקופה המודרנית מלמדות שעלולה להיות הרסנית מאוד", הוסיף ד"ר יסטין בר, חוקר קרחונים מהמחלקה למדעי הטבע של האוניברסיטה המטרופוליטנית של מנצ'סטר, שהיה חלק מצוות המחקר.
