בעיצומו של חג האורים ולאור חגיגות הכריסטמס, כשהשבוע, ב-21 בדצמבר, ציינו את נקודת ההיפוך החורפית המסמנת בחצי כדור הארץ הצפוני את היום הקצר ביותר בשנה, חשוב לדבר דווקא בשבחו של החושך, ולא במובן של חשוך או אפל - אלא במובן של היעדר אור. כי לחושך יש חשיבות גדולה בטבע לא פחות מלאור, והוא הכרחי לפעילות של מערכות אקולוגיות רבות התומכות בחיינו וגם לבריאות האדם, בעוד שאור מלאכותי מעשה ידי אדם לא פעם משבש את התהליכים הביולוגים ופוגע בצמחים, בבעלי החיים ובנו.
את התועלות הרבות של האור רובנו מכירים, מאספקת אנרגיה וחום על ידי קרני השמש, עבור בגידול של צמחים בתהליך הפוטוסינתזה ועד לתפקוד של מערכות אקולוגיות רבות. אבל גם לחושך יש חשיבות רבה ואין-ספור תועלות, גם אם הן נסתרות מעיינינו. יתרה מכך, השילוב בין אור לחושך והמחזוריות שבין יום ללילה הם חלק מרכזי מהמנגנון הקמאי והטבעי שמפעיל את השעון הביולוגי של כל הצמחים ובעלי החיים בעולם ובכללם גם שלנו.
השעון הביולוגי היומי, המכונה גם שעון צירקדי, שהמחזוריות שלו היא כ-24 שעות, הוא השעון הביולוגי המוכר והחשוב מכולם. מדובר במנגנון פנימי של המינים השונים שמכוון על פי אותות חיצוניים מהסביבה, והוא זה שמאפשר פעילות של מגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים, בתאים השונים ובמערכות השונות, וכן תהליכים התנהגותיים של האורגניזמים כולו. כך, לדוגמה, הוא זה ש"מודיע" ליונקים שונים מתי יש לישון כדי לצבור כוחות, על ידי הפרשת הורמון מסוג מלוטונין, הנקרא גם הורמון השינה, שמתפרק בתגובה לאור. הוא גם זה שמכוון את הזמן בו הצמח מנצל את אנרגיה השמש להפקת חומרי אנרגיה בתהליך הפוטוסינתזה או פותח וסוגר את הפרחים לטובת האבקה.
אבל לשעון הביולוגי היומי יש גם השפעה על שעונים ביולוגיים נוספים, למשל אלו שמושפעים ממחזוריות של עונות השנה: שעונים שקובעים את זמני הנדידה של ציפורים, למשל, או את זמני הצמיחה של צמחים שונים. במקרה זה, השעון הביולוגי היומי "חש" את השינוי בזמני האור והחושך ובהתאם מכוון את הצמח או את בעל החיים לפעולות אלו ואחרות. בד בבד, גם שינויי טמפרטורה או שינויים בכמות המשקעים משפיעים על השעון היומי והעונתי.
בשונה מאיתנו, בעלי חיים רבים וצמחים שונים פעילים דווקא בלילה. לדוגמה, עטלפים ונברנים אוספים מזון בשעות הלילה, צבות ים מטילות את ביציהן על החוף בחסות החשכה, ומנגנון הרבייה של אלמוגים מסונכרן על פי אור הירח. לכן, שינוי בעוצמת האור והפרעה לחושך עלולים להשפיע לרעה על חיות הבר, על המערכות האקולוגיות בטבע על השירותים שהן מספקות וגם על בני האדם. זאת ועוד, חשיפת לאור מלאכותי בלילה, המכונה "זיהום אור" - בשל העובדה שהאור הוא גורם זר שלא צריך להיות באותו המקום באותו הזמן, בעייתית במיוחד.
זיהום אור נוצר לרוב משימוש יתר בתאורה מלאכותית או בתאורה שאינה ממוקדת וגורמת להפצת אור מיותר לסביבה, והתופעה רחבה מאוד באזורים מיושבים. הוא גורם לתופעה שנקראת "זֹהַר שָׁמַיִם" ולמצב שבו אי אפשר לראות את רוב גרמי השמים, מצב המכונה "הֶסְתֵּר כּוֹכָבים", אך בעיקר מוביל לכך שחיות לילה רבות מתקשות להשיג אוכל או להתגונן מפני טורפים וכתוצאה מכך נדחקות משטחי המחייה שלהן. זיהום אור הופך בשנים האחרונות גם לגורם שמשפיע יותר ויותר על בריאות הציבור, ובעיקר בשל החשיפה המתמדת שלנו לתאורה בבית וכתוצאה משימוש באין-ספור מסכים. לצד הפרעות שינה, שהפכו לתופעה מאוד שכיחה בעשורים האחרונים, ואיתן השפעות פיזיולוגיות והתנהגויות שונות, לאחרונה יש יותר ויותר מחקרים המצביעים על הקשר בין החושך להשפעות בריאות והתנהגותיות שונות, מהשמנה והפרעות התנהגות ועד תחלואה בסרטן.
מחקרים אחרים מראים שחושך יכול לעזור בטיפול והפחתה של בעיות ראייה, למשל במצב של עין עצלה בה הראייה נפגמת בשל ליקוי בקשרים בין העין למוח. גם טיפול בסרטן יכול להפיק תועלת מחושך מוחלט. מחקר שנערך לאחרונה בניסוי בעכברים הראה כיצד חשיפה לאור מגבירה את העמידות של תאים סרטניים שונים לטיפול בתרופות, ואפילו במקרה של חשיפה ברמות נמוכות של אור שחודר תחת הדלת מהמסדרון. כך גם חקר חילף החומרים בתקופה של תרדמת של בעלי חיים שונים, מצביע על המשמעות של החושך לוויסות חילוף החומרים ומעבר משריפת גלוקוז לשריפת שומן.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןלפעילות האנושית יש השפעה מרחיקת לכת על הסביבה הטבעית ועל הפעילות של מערכות אקולוגיות ושל מינים שונים ממגוון המינים בטבע. פעילות זו גם משפיעה באופן ישיר ועקיף על הסביבה האנושית ועל בריאות הציבור. בשונה מזיהום אוויר, קרקע ומקורות מים ואפילו זיהום רעש, המודעות של רובנו לזיהום אור היא נמוכה, כאשר דווקא זיהום זה הוא אחד מגורמי הזיהום המרכזיים בסביבה הביתית והאנושית.
כמו תמיד, גם במקרה זה הפחתה במקור, אם בכיבוי של תאורה שאין בה צורך ואם בהפחתת העוצמה שלה, ושימוש בחלופות ידידותיות יותר לסביבה, מתאורה עם אורכי גל מתאימים ועד לטכנולוגיות שמאפשרות ויסות של עוצמת האור בהתאם לשימוש, הן הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם התופעה מבחינה סביבתית, בריאותית וגם כלכלית.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
