מקוק רזוס הבריא הראשון שובט בהצלחה על ידי מדענים סינים, באמצעות תיקון התהליך שבסופו שובטה הכבשה דולי. מדובר בהתקדמות משמעותית בניסיונות השנויים במחלוקת לשבט פרימטים.
פרימטים התגלו כקשים במיוחד לשיבוט, אולם כעת נראה כי לאחר שנים של כישלון נמצא פתרון הודות להחלפת התאים המשובטים שיהפכו לשלייה בתאים מעובר תקין. תקוותם של החוקרים היא שהטכניקה החדשה תוביל ליצירת קופים זהים ממין מקוק רזוס (Macaca mulatta), שבהם ניתן יהיה להשתמש בניסויים לצורכי מחקרים רפואיים.
3 צפייה בגלריה
רטרו, קוף מקוק הרזוס בן השנתיים, אשר שובט בהצלחה על ידי מדעני האקדמיה הסינית למדעים
(צילום: AFP)
יחד עם זאת, ישנם מומחים שהזהירו כי שיעור ההצלחה של השיטה החדשה עדיין נמוך מאוד, תוך שהם מציפים את הפן האתי בתהליך.
השיבוט ההיסטורי של הכבשה דולי בשנת 1996 בוצע בטכניקת שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer - SCNT), שבה מאחים תא ביצה שגרעינו הוסר עם תא סומטי. מאז, נוצרו יותר מ-20 שיבוטי בעלי חיים שונים באמצעות שיטה זו, בין היתר של כלבים, חתולים, חזירים ובקר.
עם זאת, רק בחלוף שני עשורים הצליחו מדענים לשבט את הפרימטים הראשונים באמצעות שיטה זו. זוג קופי מקוק הסרטנים (Macaca fascicularis) - מין הנפוץ בדרום-מזרח אסיה - נוצרו באמצעות טכניקת ה-SCNT בשנת 2018 על ידי חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים.
אבל פריצת הדרך הזו, בהובלת פרופ' סאן צ'יאנג, הביאה ללידות מוצלחות רק בפחות מ-2% מהניסיונות. פרופ' צ'יאנג נמנה גם על מחברי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Nature Communications, בניסיון להתגבר על כישלונות העבר, שבהם קוף אחד מתוך 35 עוברים שהושתלו נולד בחיים, אך הוא מת תוך פחות מיממה.
פרופ' צ'יאנג אמר שאחת הבעיות העיקריות היא שהשליות של עוברים משובטים הראו חריגות בהשוואה לאלו מהפריה חוץ גופית, מה שהוביל את צוות המחקר להחליף את הטרופובלסט (Trophoblast) - שכבת התאים החיצונית של הביצית המופרית שמתפתחת לשליה - באלה של עובר בריא ולא משובט.
תאי הטרופובלסט מספקים חומרי הזנה לעובר, והופכים לשליה המספקת חמצן וסיוע קריטי לחיי העובר. "הטכניקה שיפרה מאוד את שיעור ההצלחה של הליך השיבוט על ידי טכניקת ה-SCNT, מה שהוביל ללידתו של קוף הרזוס רטרו (Retro) לפני שנתיים", אמר פרופ' צ'יאנג לסוכנות הידיעות הצרפתית.
אמנם שיעורי ההצלחה ותוחלת החיים של קופי מקוק משובטים השתפרו עם השנים, אך זה קורה לעיתים רחוקות - מה שעורר את הדיון האתי בנושא ברמה בינלאומית. מדעני האקדמיה הסינית למדעים טוענים כי הם פועלים לפי הנחיות אתיות בינלאומיות, אך נדרש להישג אליו הגיעו כעת לא מעט ניסוי וטעיה.
3 צפייה בגלריה
רטרו, קוף מקוק הרזוס בן השנתיים, אשר שובט בהצלחה על ידי מדעני האקדמיה הסינית למדעים
(צילום: AFP)
ד"ר ליואיס מונטוליו, מדען במרכז הספרדי הלאומי לביוטכנולוגיה, שלא היה מעורב במחקר, ציין שרק אחד מתוך 113 עוברים ראשוניים שרד, כלומר שנרשם שיעור הצלחה של פחות מ-1%. החשש הגדול מבחינה אתית של מחקרי השיבוט למיניהם, זאת אם בני אדם יהיו משובטים אי פעם, גרם לכך שכל מיני פרימטים אחרים שובטו תחילה. "עד כה, היעילות הירודה של המאמצים הללו אישרה את המובן מאליו: לא רק ששיבוט אנושי הוא מיותר ושנוי במחלוקת, אלא שאם ננסה, זה יהיה קשה בצורה יוצאת דופן - ובלתי מוצדק מבחינה אתית", אמר ד"ר מונטוליו ל-AFP.
קוף רזוס בשם טטרה (Tetra) שובט ב-1999 בטכניקה אחרת שנקראת "פיצול עוברים" (Embryo splitting), תהליך שמתחיל בהפריה חוץ-גופית (IVF) ליצירת ביצית מופרית (זיגוטה). הטכניקה הזו מייצרת ארבעה תאים זהים, שמופרדים ומתפתחים לבלסטוציסטים נפרדים, אך זהים, אותם ניתן להשתיל ברחם.
לעומת זאת, בטכניקת ה-SCNT, שנקראת גם "החלפת גרעין", ניתן ליצור הרבה יותר שיבוטים, במטרה ליצור קופים זהים לטובת חקר מגוון מחלות וביצוע בדיקת תרופות, מה שהפך אותה למועדפת על החוקרים. כמה מומחים הזהירו שמחקר מסוג זה מעמיד את העולם במדרון חלקלק, שבו אפילו בעלי החיים האינטליגנטים ביותר הופכים ללא יותר מחפצים עבור בני האדם, ללא כל שיקול דעת מוסרי. למרות זאת, מדענים באקדמיה הסינית למדעים ממשיכים בדרכם, בין אם הקהילה המדעית תאהב זאת או לא.
