קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF) הכריזה החודש על תמיכתה ב-11 הצעות מחקר ישראליות שהוגשו בשנת 2022 במסגרת תוכנית GIF Nexus. שישה מהמחקרים הם בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית.
מענקי התוכנית, שכוללים מימון בשווי 800 אלף אירו למשך כארבע שנים, תומכים בשיתופי פעולה בין מדענים ישראלים וגרמנים, במטרה לקדם מחקר מדעי אזרחי ומיזמי פיתוח בכל תחומי המחקר המדעי. הזוכים נבחרו בקפידה על ידי חבר נאמנים, המורכב ממספר שווה של מדענים ישראלים וגרמנים.
במסגרת תוכנית GIF Nexus הייחודית למחקרים מדעיים, חמש הצעות מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית נבחרו למסלול ארוך הטווח.
רשימת הזוכים: ד"ר נדב קשטן, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה - מדען אקלים שיחקור את התפקידים של אירוסולים אטמוספריים ואת האופן בו הם תומכים בחיי חיידקים על משטחי עלי צמחים. פרופ' אורנה אמסטר-חודר, מהפקולטה לרפואה תמשיך את מחקרה על הצימוד בין שעתוק לתרגום בחיידקים. פרופ' עפרי פינס מהפקולטה לרפואה, יחקור את המיקוד הכפול של החלבונים במיטוכונדריה כקובע לגורל התא. פרופ' איגור שפירו מהמכון לכימיה, יזהה ויאפיין במחקרו חלבונים חדשים של פיגמנטים ברשתית העין, החיוניים לראייה באור כהה. פרופ' אלון הראל, מהפקולטה למשפטים, מומחה בתחומי התאוריה של המשפט, האתיקה, הכלכלה והתיאוריה הפוליטית. המענק החדש יסייע לו במחקרו בתחום הפופוליזם המשפטי.
מחקר נוסף, בהובלת ד"ר נופר אבני מהמחלקה לגאוגרפיה, נבחר במסגרת המסלול למדענים צעירים ויזכה למימון של 24 אלף אירו לשנה אחת. מחקרה יתמקד בתחום התכנון, הבנייה הבלתי פורמלית והמאבק על הזכות לדיור במזרח ירושלים מאז 1967.
מענק יוקרתי לחוקר מהטכניון
ד"ר יונתן בלינקוב מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש הנרי ומרילין טאוב זכה במענק מחקר מטעם Open Philanthropy - ארגון העוסק בזיהוי הזדמנויות יוצאות דופן לתרומה, מקצה מענקים, עוקב אחר התוצאות ומפרסם את הממצאים. ד"ר בלינקוב זכה במענק יחד עם ד"ר דייויד באו מהקולג׳ למדעי המחשב ע"ש חורי באוניברסיטת נורת׳איסטרן. המענק ניתן להם על "יוזמה לשליטה בת-פירוש בבינה מלאכותית".
לדברי ד"ר בלינקוב, "מטרת היוזמה שלנו היא לפתח שיטות לזהות ולנתח ידע-עולם במודלי שפה גדולים. אנו צופים שמחקר זה יסייע לנו להתמודד עם התנהגויות בלתי-צפויות שצצות במערכות בינה מלאכותית, לרבות התנהגויות שעלולות להיות מזיקות, וזאת על ידי פיתוח דרכים חדשות לשלוט ביכולות בלתי צפויות שעשויות להתפתח במערכות אלה".
ד"ר יונתן בלינקובצילום: דוברות הטכניוןד"ר בלינקוב הוסיף כי ההחלטות המתקבלות על ידי מערכות בינה מלאכותית משפיעות על החברה האנושית יותר ויותר, וחשוב שהמטרות של המערכות האלה יהלמו את האינטרסים של האנושות, גם אם בעתיד יכולותיהן יעלו על אלה של האדם. לשם כך מבקשים החוקרים "לפתוח את הקופסה השחורה" של הבינה המלאכותית ולהבין כיצד נקבעות התנהגויות תקינות, כמו גם מזיקות, במערכות אלה. בכוונתם לצמצם את הפער בין ידע האדם והמכונה באמצעות כלים חדשים למיפוי, הערכה ושליטה בעיבוד במידע במודלי שפה גדולים - כלים שישמשו בין השאר להתמודדות עם אתגרים של הטיות, מידע מוטעה ופגיעה בפרטיות.
ד"ר יונתן בלינקוב הצטרף לפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב באוקטובר 2020, לאחר שהשלים דוקטורט ב-MIT ופוסט דוקטורט בהרווארד וב-MIT.
כשהארכאולוגיה פוגשת את המדעים המדויקים
הטכניון ואוניברסיטת חיפה קיימו בשבוע שעבר כנס מדעי במסגרת שיתוף פעולה ראשון מסוגו בנושא שיטות טכנולוגיות בארכאולוגיה ובחקר תרבויות ימיות. שיתוף הפעולה המחקרי, שכבר מתקיים כיום בין בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ובין מדעני הטכניון, יזניק את חקר העבר לעידן הטכנולוגי של ימינו.
שיתוף הפעולה בין הטכניון ובין בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה צפוי לרתום את היכולות הייחודיות של החוקרים והחוקרות משני המוסדות כדי להוביל מחקרים פורצי דרך ובין-תחומיים, בעיקר לאור העושר העצום של ממצאים ארכאולוגיים בישראל.
2 צפייה בגלריה
המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' קובי רובינשטיין (מימין) ופרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
כך, למשל, פרופ' גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה משתף פעולה עם פרופ' סימה ירון, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. לפרופ' בר עוז ממצאים רבים של ביצי תרנגולות, חלקם מלפני אלפי שנים. יחד עם פרופ' ירון הוא מנסה לבחון מתי וכיצד עבר חיידק הסלמנולה מביצי תרנגולות אל בני האדם וכיצד אבות אבותינו התמודדו עם המחלה החדשה. פרופ' דבי צוויקל מאוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' מוריס אייזן מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון משתפים פעולה במטרה להבין כיצד השתמשו יורדי הים הקדומים במפרשים וכיצד הם שמרו עליהם מהרטיבות והמליחות של מי הים ודאגו שהם יהיו חזקים וגמישים מספיק.
פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, אמר: "אין היום מחקר ארכאולוגי בלי מדעים מדויקים וטכנולוגיה - החל כמובן בבדיקות פחמן 14 לתיארוך, דרך בדיקות איזוטופיות לזיהוי מקור של מתכות וכלה בריצוף גנטי שיכול לזהות את מקורן של קבוצות שחיו בעבר ובחקר שארים מולקולריים בכלי חרס שמסייע באיתור נתיבי סחר קדומים. אנו מקימים באוניברסיטת חיפה חוג למדעי הארכאולוגיה, ואין טבעי יותר משיתוף פעולה עם חוקרי וחוקרות הטכניון, שנמצאים במרחק נסיעה של דקות ברכבלית. שיתוף פעולה זה יזניק את ההבנה שלנו את העבר ותהליכים היסטוריים וחברתיים שקרו כאן לפני אלפי שנים".
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' קובי רובינשטיין, אמר כי "ארכאולוגיה היא אולי המקצוע הכי מרתק שאני מכיר. בתחום שלי, מתמטיקה, מתעניינים מעטים, אבל הארכאולוגיה משפיעה על קהל רחב מאוד כי היא מלמדת אותנו מי אנחנו ומה אנחנו. המחקר בתחום הזה עוסק בפרטים הקטנים ביותר, אך אינו יכול להתקדם בלי ליצור - ולראות - את התמונה הרחבה גם כאשר ברור לך שבאותה תמונה יהיו גם חלקים חסרים. לכן שמחתי על פניית הרקטור של אוניברסיטת חיפה לשתף פעולה דווקא בתחום הזה".
