רוסיה הודיעה בצהריים (יום ה') על החלטתה להפסיק לספק מנועי רקטות לארצות הברית, בתגובה לסנקציות שהוטלו על מוסקבה, בעקבות הפלישה לאוקראינה. כך הודיע דמיטרי רוגוזין, ראש סוכנות החלל הממלכתית רוסקוסמוס.
שיגור של רקטת אטלס 5 לחלל
(צילום: נאס"א)
"במצב כזה אנחנו לא יכולים לספק לארצות הברית את מנועי הטילים הטובים בעולם", אמר רוגוזין, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "תנו להם לעוף על משהו אחר, כמו מקלות המטאטא שלהם, או אני לא יודע על מה".
בריאיון לטלוויזיה ברוסיה, אמר רוגוזין כי ארצו סיפקה לארצות הברית 122 מנועי RD-180 מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. מתוכם עשתה ארצות הברית שימוש ב-98 מנועים, ששימשו להנעת משגרי אטלס.
עוד הודיע ראש סוכנות החלל הרוסית כי רוסקוסמוס תפסיק לטפל במנועי רקטות שסיפקה בעבר לארצות הברית ועדיין לא נעשה בהם שימוש. רוגוזין הוסיף כי לארצות הברית עדיין יש 24 מנועים, שיישארו כעת ללא סיוע טכני רוסי. המנוע RD-180 פותח כדי להניע את משגר הלוויינים הרוסי Rus-M, אך כיום הוא משמש גם את משגר הלוויינים האמריקני אטלס 5 של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א.
יש להדגיש כי רוב השיגורים לחלל מארצות הברית מתבצעים על ידי חברות פרטיות, כמו SpaceX של אלון מאסק, המשתמשים במשגרים אחרים - כמו פלקון 9. SpaceX היא זו שמשגרת אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית.
רוגוזין התבטא כבר בשבוע שעבר לגבי הסנקציות שהוטלו על ארצו ועל השפעתן על שיתוף הפעולה עם ארצות הברית בתחנת החלל הבינלאומית. בסדרה של ציוצים, שפורסמו זמן קצר לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על סנקציות, הכוללות גם את תעשיית התעופה והחלל של רוסיה, כתב רוגוזין: "אם תחסמו את שיתוף הפעולה איתנו, מי יציל את תחנת החלל הבינלאומית מיציאה בלתי מבוקרת ונפילה על שטח ארצות הברית או אירופה", כתב ראש סוכנות החלל הרוסית, שהוסיף כי התחנה אינה עוברת מעל חלק גדול משטחה של רוסיה.
תלות הדדית בתחנת החלל
נכון לעכשיו תחנת החלל הבינלאומית תלויה במערכת הנעה רוסית על מנת לשמור על מסלולה בגובה של כ-400 ק"מ מעל פני כדור הארץ, כאשר האמריקנים אחראים על מערכות החשמל ומערכות תומכות חיים. התמרון הקרוב אמור להיערך באמצע החודש, כדי לעלות מעט גובה התחנה.
ב-18 במרץ אמורה רוסיה לשגר לתחנת החלל הבינלאומית שלושה קוסמונאוטים בחלל סויוז. השלושה הם אולג ארטמייב, דניס מטבייב וסרגיי קורסקוב. החללית אמורה לחזור לכדור הארץ כשבועיים לאחר מכן עם שני קוסמונאוטים ועם האסטרונאוט האמריקני מארק ונדה היי, השוהה בתחנת החלל הבינלאומית קרוב לשנה. ב-31 במרץ אמורה להגיע חללית דרגון לתחנת החלל הבינלאומית ובה ארבעה אנשי צוות, ביניהם האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה. כאמור, סטיבה ושלושת שותפיו למשימה ישוגרו בחללית דרגון שאותה יישא משגר פלקון 9, כך שבמקרה הזה ככל הידוע להחלטה הרוסית אין השפעה.
אגב, גם ב-2014 הודיע רוגוזין - שכיהן אז כסגן ראש ממשלת רוסיה - כי ארצו תאסור על ארצות הברית מלהשתמש במנועי טילים שיוצרו ברוסיה לשיגורים צבאיים, זאת בעקבות סנקציות שהוטלו על מוסקבה בשל הפלישה לחצי האי קרים. מאז האיסור בוטל.
מוקדם יותר השבוע הודיעה רוסיה כי היא מפסיקה את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי, בנוגע לשיגורים לחלל מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית, בתגובה לסנקציות שהטיל המערב על מוסקבה.
במקביל, מוסקבה גם דרשה מחברת הלוויין הבריטית OneWeb ערבויות לכך שהלוויינים שלה לא ישמשו למטרות צבאיות. OneWeb, השייכת לממשלת בריטניה, הודיעה היום שהיא משעה את כל השיגורים מבסיס החלל בייקונור בקזחסטן, משם משגרת רוסיה את חלליות הסויוז לתחנת החלל הבינלאומית.
בסיום דבריו רוגוזין אמר שרוסיה תתמקד כעת ביצירת חלליות דו-תכליתיות בהתאם לצרכים של סוכנות החלל הרוסית ומשרד ההגנה במוסקבה.
