חוקרים מתריעים כי שיטפונות ובצורות ימיטו אסונות שלא נראו בעבר על האוכלוסייה חסרת המשאבים ביבשת אפריקה וחסרת היכולת להיערך לאירועי קיצון, שמתגברים בשל משבר האקלים. כך עולה ממאמר חדש, שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature.
בעשרות השנים האחרונות, ההתחממות הגלובלית מחוללת שינוי בדפוסי המשקעים, עלייה בכמות הממטרים ועוצמתם, וכן עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם. אבל באפריקה, האוכלוסייה חשופה ופגיעה לאסונות אקלים לאין שיעור יותר מאוכלוסיות באזורים אחרים.
בשנתיים האחרונות, בצורת קטסטרופלית בקרן אפריקה, אזור המקיף את אריתריאה, סומליה, אתיופיה, ג'יבוטי, קניה, אוגנדה, רפובליקת סודן ודרום סודן, משפיעה על מערכות חקלאיות ועל הביטחון התזונתי האזורי, מסכנת גידולים חקלאיים, מובילה לירידה ביבולים וגובה מחיר מצמית מ-20 מיליון איש ואישה (ולמעלה מחמישה מיליון ילדים) הסובלים מתת-תזונה כרונית ורעב. בנוסף לבצורות רחבות היקף, אוכלוסיות ברחבי אפריקה חשופות גם לשיטפונות בזק.
ד"ר אסף צחור, מנהל אקדמי תוכנית אבירם לקיימות ואקלים באוניברסיטת רייכמן וחוקרים נוספים, מתריעים במאמר כי בהיעדר תשתיות והכשרה במדעים, תושבי יבשת אפריקה מופקרים לגורלם. הוא הזהיר: "ישראל מהווה מסדרון יבשתי בין אפריקה לאסיה ואירופה. צריך לקחת בחשבון את תופעת מהגרי האקלים".
לדברי החוקרים, המשמעות של היעדר התשתיות באפריקה, והכשרה חסרה במדעים, הנדסה ומיומנויות טכניות, היא שמאות מיליוני בני אדם באפריקה מופקרים לגורלם ולמשבר האקלים - ללא יכולת לתפוס מחסה, או לנהל את המשקים החקלאיים המקומיים.
"הפערים בין המחיר שמשלמים אפריקנים לבין זה שמשלמים תושבי אירופה וארצות הברית, למשל, הם עצומים, והכול תלוי במשאבים ותשתיות בסיסיות", הסביר ד"ר צחור. "הקהילה הבינלאומית מוכרחה להרים תרומה משמעותית יותר, אבל ממאמנת לעסוק בזה".
בשנה האחרונה צוות מחקר בינלאומי שכלל חוקרים מישראל, אנגליה, קניה, אתיופיה וסנגל ניתחו כ-8,000 אסונות מטאורולוגיים והידרולוגיים (סופות ציקלון, שיטפונות, מפולות בוץ, גלי קור, גלי חום, בצורות), למעלה מ-500 אלף מקרי מוות בטרם עת, ו-2.7 מיליון מקרי פציעה כתוצאה מאסונות אקלים, ב-20 השנים האחרונות, בכל רחבי עולם.
"לא ידענו אילו דפוסים או אנומליות נמצא בנתונים. את המחקר התחלנו בניתוח סטטיסטי קר וחף מהנחות מוקדמות של נתונים אודות אסונות אקלימיים, מטאורולוגיים והידרולוגיים", הסביר ד"ר צחור. "מצאנו פערים עצומים בנזקים בנפש בין אפריקה ובין אזורים אחרים. למשל, מצאנו שלאורך זמן על כל אירופי שמת בשיטפון בזק, מתים כ-5 אפריקנים. על כל אסייתי שמת בבצורת, מתים כ-50 אפריקנים. מכאן, יצאנו לחקור את הסיבות לפערים, ומצאנו שהסיבה לפערים בתמותה נעוצה, בין היתר, ביכולת של מדינות אפריקה לצפות, להיערך ולהגיב בזמן אמת לסיכוני אקלים ואסונות אקלימיים".
הצוות גם חקר את מצב התשתיות לניטור מזג אוויר, מערכות לביצוע תחזיות מזג אוויר, לרבות מערכות מבוססות בינה מלאכותית, וכלים לתגובה בזמן אמת לאירועי חירום אקלימיים.
לפי ד"ר צחור, שהוביל את צוות החוקרים, הסיבה לפערים נעוצה ביכולת לצפות, להיערך ולהגיב בזמן-אמת לאסונות אקלימיים. "היכולת הזו תלויה במערכות המכונות מערכות תלת-שכבתיות לניהול מקרי חירום הידרו-אקלימיים", הוא הסביר. למשל, באירופה ישנן 345 מערכות רדאר מתקדמות לניטור מזג אוויר, בצפון אמריקה ישנן 291, באסיה 200, באוקיאניה ואוסטרליה 135, ובאפריקה כולה רק 37.
"זה בלתי נסבל. בשנת 2050 באוקיאניה ואוסטרליה צפויים לחיות כ-50 מיליון בני אדם ובאפריקה למעלה מ-2 מיליארד, פי 40, עם רק 27% מהתשתיות הבסיסיות ביותר", הוא אמר.
לאחר ניתוח הסיכונים, החוקרים הציעו שורה של טכנולוגיות ומנגנוני מימון שעשויים להקל על תושבי היבשת. ד"ר צחור וחברי הצוות החלו כבר להטמיע את המלצותיהם בכמה צוותי עבודה לניהול סיכוני אקלים בנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה, בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (ה-IPCC), ובארגון המזון והחקלאות העולמי.
"מיליארד אפריקנים חשופים לסיכוני אקלים, משבר האקלים ברור ומיידי, אבל אפריקה מופקרת לגורלה", הוא מסביר. "יותר מחמישה מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה כרונית כתוצאה מבצורת אדירה ברגע זה ממש. זה בלתי מתקבל על הדעת, והעולם יושב בחיבוק ידיים".
וכיצד הדבר יכול להשליך על ישראל? "במישרין, אוכלוסיות מוכות גורל ומוכות אסונות אקלים באפריקה ינסו להגר", מסביר החוקר הישראלי. "מחקרים שונים צופים גלי הגירה החוצה מאפריקה בשל שינוי האקלים, וישראל, כפי שאנחנו יודעים, מהווה מסדרון יבשתי בין אפריקה לאסיה ואירופה. קשה לחזות כמה מהגרי אקלים יתדפקו על שעריה של ישראל. אבל צריך לקחת את התופעה בחשבון. בעקיפין, עד כמה שישראל תלויה ביבוא דברי מאכל שגדלים באפריקה, למשל קפה, קקאו ופירות, היא חשופה לזעזועים ולסיכוני אקלים. ככל שחוות חקלאיות ברחבי היבשת חשופות לאירועי מזג אוויר קיצוני, כך ביטחון המזון הישראלי חשוף לחוסרים ומשברים".
