החורף נפרד מאיתנו במופע מרהיב וחריג, עם שיטפונות והצפות אחרי ימים ארוכים של טמפרטורות גבוהות, וגם שני הרוגים ופגיעות ברכוש, בתשתיות ובשדות חקלאיים. עכשיו האביב פורח סביב במלוא הדרו, והכל ירוק ומבטיח. אולם כדברי הסופר דויד גרוסמן: "קצר פה כל כך האביב", ובמהרה יעלה ויבוא הקיץ.
הקיץ הישראלי לרוב לא מאכזב: חם, כלומר רותח, והשמש זורחת וקופחת. אבל כמו בכל העולם, גם הקיץ הישראלי נהיה אלים יותר בשל משבר האקלים. על פי דוח מחקר שינוי האקלים של השירות המטאורולוגי משנת 2019: "הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מ"צ מ-1950 ועד 2017 (ממוצע בין חורף לקיץ, יום ללילה, צפון ודרום, ועלייה משמעותית יותר מהשינוי בממוצע העולמי - ע.ו.) והיא צפויה להמשיך ולעלות עוד בכמעלה אחת עד 2050". בנוסף, "העלייה בולטת במיוחד בעונת הקיץ", כאשר "חלה עלייה במספר הימים והלילות החמים וירידה במספר הימים והלילות הקרים ומגמה זו צפויה להימשך".
לאחרונה אף פרסמו רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון והשירות המטאורולוגי תרחיש ייחוס לאומי למזג אוויר קיצוני בקיץ הקרוב, ובכללו גלי חום ארוכים וחמורים בחודשים יוני עד ספטמבר - ייתכנו שני גלי חום חמורים בחודש, שיימשכו 4-3 ימים ושבהם תשרור טמפרטורה של עד 49 מעלות - כאשר גם במאי ובאוקטובר הטמפרטורות יהיו גבוהות' אך מתונות יותר. בנוסף, על פי תרחיש הייחוס, במהלך גלי החום "שיא צריכת החשמל יעלה ב-10%, התמותה צפויה לעלות ב-8.5% מעל הממוצע, ממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב-10%-15% והסיכוי לשריפות ייגבר"/
התרחיש המתואר לא צריך להפתיע אף אחד. משבר האקלים מכה בכל העולם ומסלים משנה לשנה. לפי מחקר שפרסם לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה "בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר (בין השנים 2020-2012), נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים" ו"עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום". כלומר, "בישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת".
זאת ועוד, בקיץ האחרון וגם בזה שלפניו, גלי חום הכו בישראל, באגן הים התיכון ובאירופה. ברחבי אירופה הובילו גלי החום לשריפות ענק ולהתמעטות במשקעים, ואיתם לתמותה עודפת של עשרות אלפים, פגיעה בחקלאות ובמסחר ואף באספקת המים והחשמל ופגיעה אנושה בטבע על המגוון הביולוגי שבו. והתחזית לעתיד - התחממות נוספת.
אז מה בכל זאת השתנה? העוצמה והתכיפות של גלי החום הצפויים בקיץ הארוך והמתקרב, לצד החשש הממשי להפסקות חשמל בשיאי החום. למשל, באזור ההרים צפויה עלייה של שלוש קטגוריות עומס חום מהמצב כיום, שתוביל לימים בהם לא תהיה שעה אחת ללא עומס חום, בשונה מהמצב הנוכחי שבו אין כלל עומס חום בשעות הלילה ובבקרים באזורים אלו. בגלי החום הטמפרטורה צפויה להאמיר מעל ל-35 מעלות במישור החוף עם 50% לחות ביום ו-90% בלילה, בהרים ל-42 מעלות, בנגב ובעמקי הצפון ל-44 מעלות ובבקעת הירדן ובערבה ל-49 מעלות. יתרה מכך, באזורים רבים ישררו שעות רבות של עומס חום כבד ולפעמים ימים שלמים.
מה לא השתנה? אמנם, לראשונה, המטה לביטחון לאומי הגדיר את משבר האקלים כאיום על ביטחון ישראל, ובתוך כך התפרסם תרחיש הייחוס או למעשה הופצה האזהרה לקיץ הקרוב, במטרה לעודד את הרשויות השונות להיערך בהתאם. אבל יש להודות שאנחנו לא ערוכים, לא ברמה האישית, לא ברמה המקומית ולא ברמה הלאומית, למרות שגלי החום צפויים להשפיע על הבריאות שלנו, על אורח חיינו ועל התשתיות הלאומיות.
ההיערכות צריכה להיעשות בכמה מישורים. ראשית, הגברת המודעות לפני ובזמן גלי החום, על ידי קמפיינים של הסברה ותוכניות במערכת החינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי. קופות החולים, הרשויות הלאומיות והמקומיות, משרדי הממשלה: הבריאות, הרווחה, החינוך, הגנת הסביבה והאנרגיה, צריכים להעביר מסר חד וברור, משבר האקלים כאן ועכשיו והוא גורם לגלי חום שישפיעו אל כל אחת ואחד מאיתנו.
הקמפיינים ומערכי השיעור צריכים להתייחס לאופן שבו גלי החום יכולים לפגוע בבריאותנו ובחיי היום יום שלנו, מהתייבשות ופגיעה במערכות הגוף בשל שהייה ארוכה בחוץ ועד להפסקות חשמל. הם צריכים להדגיש את החשיבות בהגבלת החשיפה לשמש ולשהייה בחוץ במהלך גלי החום, ביום ובלילה: בעבודה, בטיולים ובפעילות ספורט ופנאי; לקרוא לציבור לשתות הרבה, להתמגן מהקרינה הישירה ולשהות באזורים מוצלים ומקוררים; וגם להבטיח שלא נשכח את ההורים או השכנים המבוגרים, את החולים ואת בעלי המוגבלויות ואפילו את בעלי החיים בבית ואלו שברחוב. לצד אלו מערכות הבריאות והרווחה צריכות להיערך, להכשיר את הצוותים ולהכין תוכניות פעולה ותשתיות לטיפול בנפגעים רבים ולסיוע לאוכלוסיות פגיעות וחלשות, ולדאוג מראש להקמת מרכזים מקורים ומקוררים.
התרחיש המדאיג לקיץ יהיה מורכב הרבה יותר אם תתלווה אל גל החום גם הפסקת חשמל. משק החשמל בישראל נמצא על הקצה, וזאת בשל העובדה שמערכות התכנון ומשרד האנרגיה לא השכילו לקדם תחנות כוח חדשות, כאלו המבוססות על אנרגיה מתחדשת ואגירה או כאלו המבוססות על גז טבעי, וכן פתרונות הולכה וצריכה מתקדמים. המדינה נכשלה גם בקידום התייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה בבתים, בעסקים ובתעשייה, למרות שהפחתה במקור היא הדרך הפשוטה, הזולה והכי ידידותית לסביבה לחסכון בחשמל.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןבקיץ האחרון מדינות שונות באירופה צמצמו את צריכת האנרגיה בשל משבר האנרגיה, שנבע מהמלחמה באוקראינה. לדוגמה, בגרמניה ובצרפת החליטו על כיבוי אורות במבני ציבור ובעסקים פרטיים בלילה ועל הגבלת הטמפרטורה במערכות החימום והקירור בבתים, במבני ציבור ובבתי מלון. לכן בקיץ הקרוב נצטרך גם אנחנו לקחת אחריות ולפעול. צמצום השימוש בחשמל, שימוש במאווררים במקום במזגנים והעלאת הטמפרטורה במקרה שמשתמשים במזגן, חלוקה של הפעלת מכשירים זוללי חשמל לכל שעות היום, הן חלק מפעולות שיקלו על העומס במערכות הייצור וההולכה, ועל הדרך גם יפחיתו את פליטות גזי החממה שגורמות למשבר האקלים ולגלי החום.
אם נרצה או לא - החום הכבד בקיץ, כבד יותר ממה שהכרנו עד כה, הולך להיות עניין שבשגרה. מדינת ישראל חייבת להתכונן ולהכין את אזרחיה לגלי החום הקרבים ובאים ולהיערך בכלל המערכות והתשתיות הלאומיות כדי לשמור על חיי אדם ולמנוע פגיעה בכלכלה. אבל גם אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו, חייבים לקחת אחריות ולשנות הרגלים, ויפה שעה אחת קודם.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
