חברת SpaceX השלימה בהצלחה את שיגור החללית הענקית שלה בניסוי השלישי, לאחר הצלחות חלקיות בשני הניסויים הקודמים. החללית משוגרת על גבי הטיל הענק "סופר-הבי" (SuperHeavy), והמערכת כולה נקראת יחד "סטארשיפ", מה שקצת מבלבל לפעמים.
השיגור עצמו עבר בהצלחה, כשכל 33 המנועים של טיל השיגור פעלו כמתוכנן. כעבור זמן קצר בוצעה "הפרדה חמה", שבה מנועי החללית מופעלים כשחלק ממנועי הטיל עדיין פועלים. גם התמרון הזה עבר בלי תקלות, לאחר שבניסוי הראשון החללית לא הצליחה להיפרד מהטיל, ובניסוי השני הטיל התפוצץ זמן קצר לאחר ההפרדה.
הניסוי השלישי בשיגור ספינת החלל
(צילום: SpaceX)
הפעם טיל השיגור ביצע בהצלחה את תמרון החזרה שתוכנן לו, וכנראה התרסק לים לא רחוק מאתר השיגור כפי שהיה אמור לעשות, אם כי השידור שלו נותק לפני שהתקבל אישור רשמי לכך. במשימות עתידיות מתכננים בספייס אקס להנחית את הטילים האלה בנחיתה אנכית מבוקרת ולהכשירם לשימוש חוזר.
החללית עצמה נכנסה כמתוכנן לנתיבה בגובה של כ-150 קילומטרים, ואחרי זמן קצר כיבתה את מנועיה, גם זאת כמתוכנן. זו היתה הפעם הראשונה שהיא הצליחה לעשות זאת, לאחר שבטיסה הקודמת התפוצצה לפני שהגיעה לגובה המטרה.
מעבר לטיסה עצמה, ב-SpaceX תכננו לבחון שלוש נקודות מפתח שיהיו דרושות לשימוש בסטראשיפ גם כחללית המיועדת להנחית מחדש אסטרונאוטים על הירח. אחת היא הזרמת דלק ממיכל למיכל, אתגר לא פשוט בתנאי חוסר כבידה, אבל חיוני לשימוש בסטארשיפ כחללית תדלוק לחלליות סטארשיפ אחרות, במסלול סביב כדור הארץ או סביב הירח. הניסוי בוצע, אך פרטים מלאים על תוצאותיו יפורסמו מן הסתם רק בהמשך.
השנייה הייתה פתיחה של דלת תא המטען, שבוצעה בהצלחה. הדלת היתה מרותכת למקום בשני הניסויים הקודמים, ובניסוי הזה נפתחה בהצלחה, מה שיאפשר לסטארשיפ בעתיד להציב לוויינים במסלול ולבצע פעולות אחרות בחלל. הנקודה השלישית היא הפעלה מחדש של מנועי החללית בחלל - יכולת חיונית כדי לכוון את החללית בכניסה לאטמוספרה, בנחיתה על הירח וכמובן גם במשימות למאדים, לפי החזון של מייסד החברה, אילון מאסק (Musk). על החלק הזה של המשימה ויתרה ספייס אקס בניסוי, ואיפשרה לחללית לצלול באופן חופשי, כפי שהמסלול שלה הכתיב בניסוי הזה, במקום לבצע תמרון כניסה לאטמוספרה.
במהלך המשימה נשמר קשר רציף עם החללית, בין השאר בעזרת לווייני "סטארלינק" של ספייס אקס, שאיפשרו לה גם להעביר צילומי וידאו באיכות גבוהה. החללית החלה את הכניסה לאטמוספרה כמתוכנן, והקשר עמה נותק כצפוי עקב התלהטות האוויר סביבה והיווצרות פלזמה המשבשת את התקשורת. ואולם, שלא כמתוכנן, הקשר לא חודש אחרי דקות ארוכות, והאות האחרון שהתקבל מהחללית היה בגובה 65 קילומטרים.
עיתוי אובדן הקשר עם החללית וניתוק הקשר שלה עם הלוויינים באותו זמן מרמז על אפשרות שהיא התפרקה באוויר. זה כמובן מעיב על הצלחת הניסוי, אך מדובר בחללית שממילא יועדה להתרסק בים, ועדיין החברה יכולה לציין בסיפוק עמידה בשלבים רבים של הניסוי והתקדמות ניכרת מהניסוי הקודם.
ההתקדמות המרשימה בניסוי השלישי ודאי תסייע להרגיע קצת את סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, הממתינה לשילוב הסטארשיפ כרכב הנחיתה על הירח בתוכנית ארטמיס. על פי התכנון הרשמי נאס"א מתכוונת להוציא לפועל את משימת ארטמיס 3, שבה ינחתו בני אדם על הירח לראשונה מאז תוכנית אפולו, בספטמבר 2026. המועד הזה נקבע כבר אחרי דחייה של שנה עקב עיכובים בפיתוח החללית אוריון, שתטיס את האסטרונאוטים למסלול סביב הירח, וגם בגלל העיכוב של ספייס אקס בפיתוח סטארשיפ. גם אם המועד הזה לא נראה מעשי כיום, אפשר לקוות שהצעדים הגדולים שבהם מתקדמת SpaceX מניסוי לניסוי, מקרבים יותר ויותר את הפיכת הסטארשיפ לחללית מבצעית, שתשנה לחלוטין את שוק השיגורים לחלל.
ממשיכים להתפשט
השאלה "כמה מהר היקום שלנו מתפשט" קיבלה בשנים האחרונות תשובות מדויקות למדי, בזכות תצפיות של טלסקופ החלל "האבל". אחת המטרות בשיגור הטלסקופ בשנת 1990 הייתה חישוב של גיל היקום, באותה שיטה שבה השתמש אדווין האבל (Hubble) שעל שמו נקרא הטלסקופ, בעזרת הטכניקה שפיתחה האסטרונומית הנרייטה ליוויט (Leavitt).
השיטה מבוססת על הקשר בין קצב ההבהוב של כוכבים משתנים, המכונים "קפאידים" (Cepheids), לבהירות המוחלטת שלהם. טלסקופ האבל איפשר למדוד בצורה מדויקת את הבהירות של כוכבים כאלה, וגם לחשב בשיטות נוספות את המרחק שלהם מאיתנו. נתוני המרחקים איפשרו לחשב את "קבוע האבל", וממנו הסיקו חוקרים את גיל היקום: 13.8 מיליארד שנים.
ואולם, תצפיות אחרות, בהן מדידות של טלסקופ החלל "פלאנק" (Planck), שמדד את קרינת הרקע הקוסמית, מעלות כי קצב ההתפשטות של היקום לא היה אחיד, אלא מהיר הרבה יותר בראשית דרכו. הנתונים שהגיעו ממדידות קרינת הרקע הקוסמית סותרים את הנתונים שהתקבלו מטלסקופ האבל.
את הסתירה הזו ניסו חוקרים ליישב כעת באמצעות מדידות של מרחקי כוכבים קפאידים בטלסקופ החלל ג'יימס וב. המדידות החדשות אישרו כי המדידות של טלסקופ האבל היו מדויקות, וקצב ההתפשטות של היקום דומה למה שחושב על פיהן. עם זאת, המדידות האלה מותירות על כנה את תעלומת הסתירה בין קצב ההתפשטות שחושב כך לשינויי הקצב שעליהם מעידה קרינת הרקע הקוסמית, תעלומה המעיבה על קביעה ברורה שגיל היקום הוא אכן מה שאנו חושבים.
"אם מזניחים טעויות מדידה אפשריות, מה שנותר הוא האפשרות הממשית והמרגשת שלא הבנו לגמרי את היקום", אמר אדם ריס (Riess) מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית, אחד מחתני פרס נובל בפיזיקה בשנת 2011 על גילוי ההתפשטות המואצת של היקום, שהוביל את המחקר הנוכחי. "אחרי שסרקנו מחדש את כל המדידות של האבל, אנו יכולים לשלול את האפשרות של טעויות מדידה כמקור למתח בין המדידות האלה לשיטות האחרות. אנו צריכים לבדוק אם אנו מפספסים משהו בשאלה איך לחבר בין התהליכים בראשית היקום למצב הנוכחי".
מי שעשויים לסייע בפתרון התעלומה הם טלסקופ החלל האירופי "אוקלידס" ששוגר בשנה שעברה וטלסקופ החלל האמריקני "רומן" (Roman) המיועד לשיגור בעוד שנתיים. עד שהם יביאו נתונים חדשים, נישאר עם הספקות לגבי גיל היקום.
תמיכה טכנית מחוץ למערכת השמש
כבר כמה חודשים שמהנדסים של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ומעבדת JPL מנסים להתגבר על התקלה בחללית וויאג'ר 1, שממשיכה להתרחק מאיתנו מחוץ למערכת השמש, וכבר נמצאת במרחק של כ-24 מיליארד קילומטרים מכאן. החללית ממשיכה לתקשר עם תחנת הקרקע, אבל מאז נובמבר בשנה שעברה אותות הרדיו שהיא שולחת אינם מכילים שום מידע שימושי. מפעילי החללית הגיעו לאחרונה למסקנה כי האשם הוא באחד משלושת המחשבים בחללית, המכונה FDS, והם מעריכים כי מדובר בתקלת תוכנה.
באותות שהגיעו לפני כשבוע וחצי זיהה הצוות הטכני דפוס שונה מעט מהרגיל, וניתוח המידע העלה כי המחשב שלך את כל תכולת הזיכרון שלו, גם אם לא בקידוד הרגיל. תכולת הזיכרון נשלחה בעקבות פקודה שהמהנדסים שלחו למחשב, מה שמרמז כי משהו בו עובד בכל זאת. הנתונים האלה כוללים לא רק את התוכנה בזיכרון המחשב, אלא גם נתונים שהיא מודדת ונסמכת עליהם בהעברת המידע באופן תקין. השבוע דיווח הצוות בבלוג של החללית כי צוותי ההנדסה התחילו להשוות את המידע הזה לקוד התוכנה שיש בידיהם, בתקווה לגלות היכן הבעיה. אז יוכלו לנסות ולמצוא פתרון או מעקף לבעיית התוכנה, שיאפשרו אולי להמשיך להפעיל את החללית הוותיקה, שמשייטת בחלל כבר יותר מ-46 שנים.
אין כמו בבית
צוות של ארבעה אסטרונאוטים חזר השבוע בשלום מתחנת החלל הבינלאומית לאחר 199 ימים בחלל. הצוות השביעי ששיגרה חברת SpaceX כולל את האסטרונאוטית האמריקנית ג'סמין מוגבלי (Moghbeli), האסטרונאוט היפני סטושי פורוקאווה (Furukawa), הקוסמונאוט הרוסי קונסטנטין בוריסוב (Borisov) והאסטרונאוט הדני אנדראס מוגנסן (Mogensen), שגם עבד עם החוקר הישראלי פרופ' יואב יאיר על צילום תופעות אטמוספריות מהחלל. הם חזרו לכדור הארץ בחללית הדרגון "אנדיורנס" לאחר חפיפה של כמה ימים עם הצוות השמיני ששיגרה ספייס אקס לתחנה בשבוע שעבר.
החללית צנחה כמתוכנן בים לא הרחק מחופי צפון מערב-פלורידה, ועד מהרה הועלתה לספינת האיסוף של החברה. כיום ספייס אקס היא החברה המסחרית היחידה שמשגרת בני אדם לתחנת החלל. חללית סטארליינר של חברת בואינג אמורה לבצע טיסת ניסוי מאוישת ראשונה בעוד כחודשיים, לאחר דחיות רבות.
פיצוץ בשיגור הבכורה
כל ההתחלות קשות, במיוחד בתחום החלל. תזכורת לכך קיבלה ביום רביעי השבוע חברת ההזנק היפנית Space One, בשיגור הבכורה של הטיל הראשון שלה, קיירוס (Kairos). הטיל, המיועד לשאת לוויינים בעלי מסה של עד 250 קילוגרם למסלול נמוך סביב כדור הארץ, התפוצץ כחמש שניות לאחר השיגור מחצי האי קי (Kii) במערב יפן. נשיא החברה, מסקאזו טויודה (Toyoda), אמר כי הטיל הפעיל את מערכת ההשמדה העצמית בגלל קושי בביצוע השיגור, אך לא מסר עוד פרטים. הוא גם לא הודיע מתי צפויה החברה לנסות שיגור נוסף של טיל קיירוס.
משגר יפני התפוצץ שניות לאחר השיגור לחלל
(צילום: רויטרס)
הטיל, שגובהו 18 מטרים, מורכב משלושה שלבים המונעים בדלק מוצק, ושלב נוסף בעל דלק נוזלי. הוא נשא לוויין של ממשלת יפן, והחברה הודיעה שעוד לפני נסיון השיגור כבר שוריינו אצלה הזמנות לשני שיגורים נוספים, אחת מהן של לקוח זר. Space One הוקמה ב-2018 כתאגיד של חברת קנון, של תאגיד ההנדסה IHI ושל כמה בנקים גדולים. היא לא פרסמה את עלות השיגור בטיל שלה, אך הודיעה שהיא מתכוונת להציע מחירים תחרותיים. אחת המתחרות העיקריות בשוק המשגרים הקטנים היא רוקט-לאב (RocketLab) האמריקאית, המשגרת את טילי "אלקטרון" מניו זילנד בעלות של כשבעה מיליון דולר לשיגור. על אף הכישלון בשיגור הראשון, החברה היפנית מתכוונת להיכנס בכל הכוח לשוק הזה, ולהציע כ-20 שיגורים בשנה עד סוף העשור.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
