תובנות מסקרנות על אירוע ההכחדה הקטסטרופלי, שנודע בשם "המוות הגדול" לפני 252 מיליון שנה, נחשפו במחקר שנערך לאחרונה. המחקר התמקד בתפקיד של יצור גדול וחזק עם ניבי חרב, ששמו אינוסטרנסביה.
לפני 252 מיליון שנה, כדור הארץ חווה הכחדה המונית כל כך הרסנית שנודעה גם בשם "המוות הגדול". התפרצויות געשיות מסיביות גרמו לשינויי אקלים קטסטרופליים, כשבאירוע זה נכחדו כ-90% מחסרי החוליות ולמעלה מ-90% מבעלי החיים הימיים, כמו גם כ-70% מבעלי החוליות היבשתיים. "המוות הגדול" היווה את נקודת המעבר בין עידן הפלאוזואיקון למזוזואיקון, אז הגיעו גם הדינוזאורים לעולם.
במהלך אותה תקופה, תיעוד המאובנים מראה דרמה ותהפוכות שהתרחשו כאשר מינים נלחמו כדי להשיג דריסת רגל בסביבותיהם המשתנות. בעל חיים אחד, שמדגים את חוסר היציבות הזה, היה יצור בגודל טיגריס בעל ניבי חרב בשם אינוסטרנסביה (Inosstrancevia). תגלית מאובנים חדשה, כחלק ממחקר שפורסם בכתב העת Current Biology, הראתה כי היצור שהיה הגדול מבני משפחת הגורגונופסיים, עם אורך גוף של 3.5 מטר, משקל של למעלה מ-600 ק"ג וניבים באורך של 15 ס"מ, נדד למרחק של מעל 11 אלף ק"מ על פני יבשת העל פנגיאה ובכך מילא חלל במערכת אקולוגית רחוקה, שאיבדה את הטורפים המובילים שלה, לפני שנכחדה בעצמה. יש לציין כי המרחקים כיום והמרחקים אז בין המקומות הם שונים.
"כל הטורפים הגדולים בדרום אפריקה באותה העת נכחדו הרבה לפני הכחדת פרם-טריאס ההמונית, כך שהמקום הפנוי הזה נכבש, לתקופה קצרה, על ידי אינוסטרנסביה", אמרה הפלאונטולוגית ד"ר פיה ויגליאטי ממוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, שנמנתה על צוות המחקר.
היצור הפרהיסטורי היה טורף על, ממש כמו בני משפחתו, אם כי היה כאמור הגדול שבהם, כשאחד ממאפייניהם הבולטים היו ניבי החרב שהפכו אותם לראשונים על פני כדור הארץ עם שיניים שכאלה. לסתותיו של אינוסטרנסביה היו מלאות שיניים חדות, ארוכות וכבדות, צווארו היה שרירי ותנועתו הייתה מהירה מאוד הודות לרגליו הארוכות והחזקות. מאובניו של אינוסטרנסביה נמצאו בצפון רוסיה והוא קיבל את שמו משם החוקר הרוסי אלכסנדר אינוסטרנצב.
יחד עם זאת, תוך כדי בחינת תיעוד המאובנים של אגן קארו בדרום אפריקה, הפלאונטולוג ד"ר כריסטיאן קמרר ממוזיאון צפון קרוליינה למדעי הטבע, שנמנה גם הוא על מחברי המחקר, זיהה מאובנים של שני בעלי חיים טורפים גדולים שהיו שונים מאלה שנמצאו באזור זה. לא ברור איך הם הצליחו להגיע ממה שהיא כיום רוסיה, או כמה זמן לקח להם לחצות את פנגיאה ולהגיע למה שהיא כיום דרום אפריקה, אבל המרחק הרב בין שני אזורים אלה הפך את הממצאים למיוחדים במינם.
"כשסקרנו את הטווחים והגילים של טורפי העל האחרים שנמצאו בדרך כלל באזור, מסוג הרובידגיה (Rubidgeine Gorgonopsians) עם מאובני האינוסטרנסביה, מצאנו משהו די מרגש. הטורפים המקומיים למעשה נכחדו לפני ההכחדה העיקרית שאנו רואים באזור אגן קארו, כך שהם נעלמו עד שההכחדה התחילה", הסבירה ד"ר ויגליאטי, לדבריה הגעתו של אינוסטרנסביה ממרחק כה רב של מעל 11 אלף ק"מ והכחדתו לאחר מכן מעידה על כך שטורפי העל הללו היו מעיין התראה מוקדמת לקראת ההכחדה הגדולה שעתידה לבוא. "זה מראה שאגן קארו בדרום אפריקה ממשיך לייצר נתונים קריטיים להבנת ההכחדה ההמונית הקטסטרופלית ביותר בתולדות כדור הארץ", אמרה פרופ' ג'ניפר בוטה, מהמכון ללימודי אבולוציה באוניברסיטת וויווטרסרנד שביוהנסבורג. "השינוי שבו קבוצות של בעלי חיים תפסו את תפקיד טורף העל התרחש ארבע פעמים במהלך פחות משני מיליון שנה סביב הכחדת פרם-טריאס ההמונית, שהייתה הגדולה ביותר שהתרחשה אי פעם על פני כדור הארץ, מה שממחיש עד כמה המשבר היה קיצוני", הוסיף ד"ר קמרר.
הפגיעות של טורפי הקודקוד הללו תואמת למעשה את מה שניתן לראות גם כיום, שכן טורפי-על בסביבות מודרניות נוטים להיות בסכנת הכחדה גבוהה, ונוטים להיות בין המינים הראשונים שנכחדו מקומית עקב פעילויות אנושית כמו ציד או הרס בתי גידול. "זאבים באירופה או נמרים באסיה למשל, הם מינים אשר נוטים להתרבות באיטיות ודורשים אזורים גיאוגרפיים גדולים כדי לנדוד ולטרוף, אך גם נעדרים כעת מרוב הטווחים ההיסטוריים שלהם. בדומה להם, גם לטורפים הפרהיסטוריים שנבחנו במחקר הייתה פגיעות דומה, כך שהם היו בין המינים שנכחדו לראשונה במהלך אירועי הכחדה המונית", אמר ד"ר קמרר.
בנוסף לאור המידע החדש ששופכים ממצאי המחקר על אירוע ההכחדה שהוביל לעליית הדינוזאורים, חשיבות המחקר היא בעיקר במה שהוא יכול ללמד על האסונות האקולוגיים שכדור הארץ חווה כעת. "תמיד טוב לקבל הבנה טובה יותר של האופן שבו אירועי הכחדה המונית משפיעים על מערכות אקולוגיות, כך שאירוע ההכחדה ההמונית הגדול בהיסטוריה מייצג את אחת הדוגמאות הטובות ביותר למה שעלול לקרות בשל משבר האקלים. יחד עם זאת, אני מניחה כי ההבדל היחיד הוא שכיום אנו יודעים מה לעשות ואיך למנוע מהכחדה שכזו להתרחש במציאות", סיכמה ד"ר ויגליאטי.
