ט"ו בשבט, שכבר מזמן הפך לחג הסביבה הלאומי, מעלה בכל שנה את הדיון בדבר החשיבות והמעלות הרבות של עצים בשטחים הפתוחים והחקלאים וגם במרחב העירוני. הצללה והפחתת אי החום העירוני, טיהור אוויר, מיתון רעש, קיבוע גזי חממה, קיבוע מים בקרקע והפחתת סחף של האדמה, מתן פרי ושימוש כבית גידול לאין-ספור מינים, הם חלק מהתועלות שהעצים מספקים לטבע ולנו. אבל האם ידעתם שבין יתר התועלות והמעלות של העצים הם גם יכולים לסייע במיתון רעידות אדמה?
מחקרים שונים הראו שמערכת השורשים של עצים בוגרים מסייעת לפזר את הגלים הסייסמיים אל מעבה הקרקע, ובכך הם מסייעים למתן את תנועתם ועוצמתם על פני היבשה, בעוד ששדרת העץ והצמרת יכולים לשחרר את הלחץ מעלה. על כן חוקרים שונים מציעים להציב עצים במקומות מסוימים מסביב לבניינים כך שישמשו כמיגון טבעי מפני רעידות אדמה.
רעידות האדמה האימתניות וההרסניות שפקדו את טורקיה וסוריה אתמול (יום ב'), והורגשו גם אצלנו, העלו שוב את סף הדאגה והחרדה למקרה שרעש דומה יפקוד גם אותנו. המקור למרבית רעידות האדמה הוא חום רב, שמגיע מגרעין כדור הארץ שבו הטמפרטורה מגיעה למעל ל-5,000 מעלות צלסיוס, ונפלט לכיוון פני כדור הארץ שנמצאים בטמפרטורה נמוכה הרבה יותר. בדרכה מהגרעין מעלה האנרגיה מחממת את החומר הסלעי במעטפת של הגרעין, שנמצאת מתחת לקרום כדור הארץ, והחומר שנע מפעיל על הקרום לחץ, שלא פעם מצליח לגבור על החיכוך שפועל בין הסלעים שעל פני כדור הארץ וגורם לתזוזה ואף שבירה שלהם ולחיכוך של לוחות טקטוניים. כל זאת תוך שחרור אנרגיה גדולה, שגורמת לתנועה של גלים סייסמיים, כלומר לרעידת אדמה.
ההיערכות וההתמודדות עם רעידת אדמה כוללת מערכות התרעה מוקדמות ותרגול להתרחק ממבנים ולהתגונן, לצד בנייה מותאמת וחיזוק מבנים, בעיקר במסגרת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) - כן, תמ"א 38 לא נועדה לאפשר לקבלנים ולאחרים להתעשר על ידי הרחבת מבנים במרכז, אלא למגן את הבניינים שנבנו לפני שנים, שלא תחת תקן מתאים לרעידות אדמה גם בפריפריה.
תיעוד: בניין קורס בטורקיה בזמן רעידת האדמה במדינה
כאשר מתרחשת רעידת אדמה המבנים שנוטים ליפול הם מבנים מלאכותיים, כלומר אלה שבנה האדם, כאשר רוב הצמחים נותרים ללא פגיעה, אפילו ברעידות אדמה בעוצמה גדולה, אלא אם נוצרת מפולת. הסיבה לכך נעוצה במבנה הגמיש יחסית של הצמחים, שנוצר בשל האופן בו התאים שלהם מסתדרים זה לצד זה, מבנה שמאפשר להם "לשחרר" לחצים. זאת ועוד, השורשים שלהם והמבנה המרחבי שלהם מעל פני הקרקע, מאפשרים פיזור של האנרגיה בצורה יעילה.
מחקר שביצעו פיזיקאים צרפתיים בשנים האחרונות הראה שניתן יהיה לבודד מבנים בעתיד מרעידות אדמה על ידי הצבתם מאחורי שורות של עצים. לפי החוקרים גלי שטח סייסמיים אופקיים המכונים גלי אהבה - על שם אוגוסטוס אדוארד האף לאב, מתמטיקאי בריטי שעסק במחקר בתחום האלסטיות - יכולים להיות מופנים הרחק משטח פני כדור הארץ כשהם עוברים דרך יער המכיל עצים בגובה מסוים. למעשה היער פועל כמו מטא-חומר ייחודי - חומר המוגדר כחומר סנטתי למחצה בעל מבנה מולקולרי ייחודי עם שילוב של תכונות אופטימליות ומשמש לרוב לשיפור בניווט של קרינה אלקטרומגנטית סביב עצמים.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןמחקרים אחרים בחנו את התצורה הנכונה בה יש לשתול את העצים סביב המבנה כדי להגן עליו ברעידת אדמה. העיקרון הוא שהצבת עצים במקומות מסויימים מסביב לבניינים תאפשר לפזר את הגלים הסייסמיים כך שיפחיתו את השפעת רעידת האדמה על המבנה. חוקרים אחרים הראו כי ביער טבעי, בו גובהם של העצים משתנה, ניתן לקבל הגנה טובה מפני טווח תדרים גדול יותר של גלים סייסמיים. יתרה מכך, נטיעה של עצים במרחקים ובגבהים שונים סביב מבנים יכולה לשמש גם להסוואה ומיתון נגד סוגים שונים של גלי רטט, למשל רטט כתוצאה מקרבה למסילות רכבת.
ככל שהחברה האנושית הולכת וגדלה האדם בונה יותר ויותר מבנים ורבים מהם לגובה וכן תשתיות רבות כגון תחנות כוח או מתקני התפלה. אומנם כיום יש תשומת לב לבנייה שמותאמת לרעידות אדמה, וגם כאן יש מקום לחיקוי של הטבע, אבל הגנה של מבנים על ידי עצים, שלהם תועלות רבות נוספות, היא פרקטיקה חדשה ומבטיחה שכדאי ללמוד יותר לעומק ולאמץ.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
