עטלפי פירות משתמשים בסונאר הביולוגי שלהם גם בשעות היום, זאת על אף שהראייה שלהם מצוינת ולכאורה אין להם צורך באיכון של הדים (אקולוקציה) החוזרים מהסביבה. כך עולה ממחקר חדש, שנערך באוניברסיטת תל אביב. החוקרים מעריכים שהסיבה לכך נובעת מהדיוק הרב שנותנת מערכת הסונאר, כך שבעצם האקולוקציה היא כלי נוסף שמסייע לראייה לוודא שהם מנווטים היטב – בדומה לאדם שחוצה את הכביש ואשר מעבר לראייה נעזר גם בחוש השמיעה כדי לוודא שהכביש פנוי.
עטלף פירות בתל אביב
(צילום: יובל ברקאי)
המחקר נערך בהנחיית פרופ' יוסי יובל, ראש ביה"ס סגול למדעי המוח וחוקר בביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. את המחקר הוביל הדוקטורנט עופרי איתן בשיתוף פעולה עם ד"ר מאיה ויינברג, ד"ר סשה דנילוביץ' ורעות אסא – כולם מאוניברסיטת תל-אביב ויובל ברקאי (צלם טבע עירוני). המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Current Biology.
החוקרים מסבירים שככלל עטלפים פעילים בעיקר בלילה והאקולוקציה היא הכלי שבאמצעותו הם מנווטים את דרכם בשעות החשיכה. עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת במדינת ישראל, בעיקר בתל-אביב, אבל גם בערים אחרות, שבמסגרתה עטלפי פירות (עטלף הפירות המצרי) משוטטים להנאתם גם במהלך היום. במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו לבחון מה קורה כאשר העטלפים פעילים במהלך היום, והאם גם בתנאי נראות טובים הם נעזרים בחוש הייחודי.
במסגרת כך, החוקרים בדקו בפעם הראשונה בעולם את הפעילות וההתנהגות של עטלף הפירות במהלך היום. המחקר בוצע בעזרת צילום והקלטה (אודיו) של פעילות עטלפים ביום בשלושה מצבים שונים: בבוקר כשהם יוצאים לפעילות ברחבי תל אביב. בהמשך היום, כשהם משחרים בעצי שקמה בתל-אביב, וכן כשהם שותים מים מבריכה מלאכותית. בכל אחד מהמצבים האלה, העטלפים השתמשו באקולוקציה.
עופרי איתן הסביר: "השווינו בין נחיתות לתעופה בין העצים וגילינו שלקראת הנחיתה העטלפים מגבירים את קצב הקריאות שלהם וזאת כדי לאכן את ההדים מהסביבה. בנוסף זיהינו שגם בבריכות המים העטלפים הגבירו את קצב הקריאות לקראת המגע עם המים והפחיתו (ואף לעיתים הפסיקו לגמרי) לאחר שיצאו מהמים לשטח פתוח. מנגד היו מקרים שהעטלפים יצאו מהמים ומולם ניצב קיר וגם במקרים אלו הם חזרו לעשות אקולוקציה, כך כל התוצאות שלנו מראות שעטלפי הפירות עושים שימוש פונקציונאלי באקולוקציה".
פרופ' יוסי יובל סיכם: "התוצאות שלנו חד משמעיות ומראות שעטלפי הפירות עושים שימוש תדיר באקולוקציה גם במשך היום כשהראות היא טובה. להערכתנו הדבר נובע מכך שהאקולוקציה מסייעת לעטלפים לערוך מדידה מדויקת יותר של מרחקים של עצמים בסביבה ושהם מחברים במוחם את המידע הראייתי ביחד עם המידע השמיעתי. המחקר למעשה מראה כמה חשובה אינטגרציה בין חושים שונים, בדיוק כמו שאנחנו, בני האדם, מחברים מידע ראייתי ומידע שמיעתי, למשל כשאנחנו חוצים כביש".
