פרץ של פרסים
החוקר הישראלי ד"ר אליעד פרץ, מדען משימות ומכשירים ראשי בחטיבה לחקר השמש במרכז גודרד של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, התבשר השבוע כי יקבל מהסוכנות את פרס גודרד על הישגים יוצאי דופן בתחום ההנדסה. רק לפני חודשים אחדים קיבל פרץ את מדליית סוכנות החלל, אחד העיטורים הגבוהים של נאס"א, על עבודתו בהובלת תוכניות מחקר של הסוכנות. הפרס כעת מוענק לו על "מצוינות במנהיגות, יוזמה ופתרונות הנדסיים יצירתיים לחוקר בשלב מוקדם של הקריירה, שישנו את האופן שבו אנו מבינים חקר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות".
פרץ, בן 40, מוביל כיום כמה פרויקטים מחקריים של סוכנות החלל, בהם שימוש בלוויין ייעודי לכיול טלסקופים על הקרקע ובחלל ולשיפור כושר ההפרדה שלהם (ORCAS, ORKID), פיתוח גלאים לחקר קרינת רנטגן מהשמש בטיסות תת-מסלוליות (FOXSI), פיתוח לוויין זעיר לחקר השמש (PADRE), פיתוח מכשירים למשימות לירח ולעומק מערכת השמש, לוויין לחקר חגורות ון אלן - החגורות שנוצרות בזכות השדה המגנטי של כדור הארץ - וכן פיתוח של טלסקופ על-סגול, לאפיון הפעילות של שמשות אחרות שיש להן כוכבי לכת.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
אשליות אופטיות: עבודה בעיניים או בלבול מוח?
מחלות ללא גבולות: מה זה ניפה?
סופות הטורנדו שעל פני הים
"זה כבוד אמיתי לקבל פרס על שמו של מדען כה פורה ורב השפעה. רוברט גודרד נחשב לאבי ההנעה הרקטית המודרנית, פיזיקאי עם חזון וכושר המצאה גאוני, שעל שמו קרוי מרכז המחקר שלנו", אמר פרץ לאתר מכון דוידסון. "אני גאה בצוותים שאני מוביל בחקר התעלומות של היקום, נרגש מהבאות ומצפה לראות את המכשירים והמשימות שתכננו ובנינו משוגרות לירח ולחלל, ומעמיקות את הידע שלנו על היקום".
פרץ הוסיף כי אינו יודע עדיין מתי יתקיים טקס הענקת הפרס, אחד משורה ארוכה של פרסי גודרד שמעניקה סוכנות החלל בתחומים רבים. הוא אמר כי הוא מקווה לבקר בישראל בחודשים הקרובים, ולחגוג את ההצלחה "גם בטכניון, שההשכלה שקיבלתי שם תרמה רבות למסע שלי".
קנס ראשון על זיהום החלל
רשות התקשורת הפדרלית של ארצות הברית, FCC, הטילה בפעם הראשונה קנס על חברה שלא פינתה כראוי לוויין תקשורת ממסלולו, כפי שהתחייבה.
מדובר בלוויין אקוסטאר 7 (EchoStar-7) ששוגר ב-2002 עבור חברת שידורי הטלוויזיה דיש (Dish). כמו לווייני תקשורת רבים אחרים הוא הוצב במסלול גיאוסטציונרי, בגובה 36 אלף קילומטר, שם הוא נמצא בפועל מעל אותה נקודה בכדור הארץ.
בעת השיגור עדיין לא היו בתוקף תקנות המחייבות את פינוי הלוויין בסיום פעילותו, אבל בשנת 2012 הגישה החברה לרשות התקשורת בקשה להארכת פעילותו, והתחייבה לשמור מספיק דלק כדי לעלות אותו בסוף חייו למסלול גבוה ב-300 קילומטר, כך שהוא לא יסכן לוויינים אחרים במסלול הגיאוסטציונרי.
ואולם, בשנה שעברה התברר כי לא נותר לו מספיק דלק לשינוי המסלול, והחברה הצליחה להעלותו רק כ-120 קילומטר, במקום 300. לאחר משא ומתן עם הרשות הסכימה החברה לשלם קנס של 150 אלף דולר על הפינוי הכושל.
הקנס, יש לציין, סמלי למדי בהתחשב בכך שלוויין כזה עולה מיליונים רבים, וגם הכנסות החברה מהפעלתו גבוהות מאוד. עם זאת, בתעשיית החלל רואים בכך צעד ראשון, וגורמים בתעשייה הביעו תקווה שבעתיד הרשות תטיל קנסות גבוהים יותר על חברות שלא יעמדו בהתחייבותן למנוע הצטברות של פסולת חלל, כפי שרמז ראש לשכת האכיפה של הרשות, לויאן איגל (Egal).
"ככל שפעילות הלוויינים מתרחבת ותעשיית החלל גדלה, עלינו לוודא שמפעילי הלווינים עומדים בהתחייבויותיהם", אמר איגל. "הסכם הפשרה הזה הוא פורץ דרך, והוא מבהיר לרשות יש סמכות ויכולת לאכוף את החוקים בנושא פסולת חלל".
ניקיון במימון יפני
חברת אסטרוסקייל (Astroscale), המחזיקה מרכז פיתוח בישראל, זכתה במכרז של ממשלת יפן בשווי 80 מיליון דולר, למשימת הכנה לקראת איסוף של פסולת חלל מהמסלול הנמוך סביב כדור הארץ. משרד המדע בטוקיו בחר בחברה לפתח משימה שתדגים את יכולתה לבחון מקרוב, לצלם ולנתח לוויין גדול שיצא מכלל שימוש, בעודו בחלל. המשימה אמורה להתבצע עד 2028.
5 צפייה בגלריה
לנקות את הפסולת. לוויין ELSA-d של אסטרוסקייל מתקרב ללכידת לוויין בעת הניסיון לסלק פסולת חלל
(הדמיה: Astroscale)
החברה הבינלאומית שייכת כיום לתאגיד יפני, ופועלת בארצות הברית, בבריטניה בצרפת וכאמור גם בישראל. נוסף על שיטות לסילוק פסולת חלל, המוצר העיקרי שלה הוא מערכת להארכת חייהם של לווייני תקשורת שהדלק שלהם אזל. לוויין של אסטרוסקייל ייצמד ללוויין כזה, וישמש מעין מנוע חיצוני שיאפשר לו לבצע תמרונים ותיקוני מסלול שיבטיחו את המשך פעילותו התקינה.
שני סוגי המשימות, גם הארכת חיים וגם ניקוי פסולת, מבוססים על לוויינים שיוכלו להיצמד בתמרון מדויק ללוויינים אחרים. היכולת הזו מבוססת בין השאר על טכנולוגיית ראייה ממוחשבת שמפתח המרכז הישראלי של החברה, שהוא גלגול של החברה הישראלית Effective Space.
הירח ואנחנו
כחודש וחצי לאחר התרסקותה של החללית הרוסית לונה 25 בניסיון הנחיתה על הירח, הודיעה סוכנות החלל של רוסיה, רוסקוסמוס, כי הסיבה לתאונה הייתה הפעלה ממושכת מדי של המנועים. מנועי החללית פעלו בעת תמרון הנחיתה במשך 127 שניות במקום 84 שניות כפי שתוכנן, משום שלא קיבלו את המידע ממד התאוצה של החלית, שכנראה כבה עקב קבלת פקודות סותרות מהמחשב, כתבה הסוכנות בהודעה בטלגרם.
הכנות אחרונות לשיגור החללית לונה 25 לירח
(צילום: רויטרס)
רוסיה תכננה לשגר עוד שלוש משימות לא מאוישות לירח בשנים 2030-2027, אבל מנהל רוסקומוס, יורי בוריסוב, אמר השבוע בוועידת האסטרונאוטיקה העולמית באזרבייג'ן כי אפשר שהיא תקדים את המשימות הבאות עקב הכישלון הקיץ. "אף אחד לא יושב בחיבוק ידיים, ואנחנו נחושים להמשיך את תוכנית הירח. אנו שוקלים לקדם את משימות לונה 26 ולונה 27 כדי לקבל את התוצאות שאנו צריכים כמה שיותר מהר", אמר בוריסוב.
מי שדווקא מעכבת משימות לירח היא חברת iSpace היפנית. החברה הודיעה בסוף השבוע שעבר כי היא מתכוונת לשגר במשימות עתידיות נחתת ירח מדגם גדול יותר ממה שתכננה בתחילה, מה שדוחה את משימת הירח השלישית שלה משנת 2025 ל-2026. הנחתת החדשה, APEX 1.0, תהיה מסוגל לשאת לירח כ-300 קילוגרם של מטען, פי עשרה מהסדרה הנוכחית של הנחתות שלה.
5 צפייה בגלריה
זאת שהתרסקה, ואלו שאולי ינחתו בשלום. לונה 25 (מימין), נובה-סי (במרכז) ונחתת APEX 1.0 היפנית
(הדמיות: Roscosmos, Intutive Machines,iSpace)
השינוי נועד בעיקר בשביל הלקוח העיקרי שלה, סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, שבחרה בחברה היפנית לשיגור כמה ניסויים לירח במכרז ששוויו כ-55 מיליון דולר במסגרת פרויקט CLPS. החברה היפנית נכשלה לפני כחצי שנה בניסיון הנחיתה הראשון על הירח, שהסתיים בהתרסקות. בשנת 2024 היא מתכננת ניסיון נחיתה נוסף של נחתת מהדור הנוכחי, לפני המעבר לדור החדש והגדול יותר.
בתוך כך, החברה האמריקנית Intuitive Machines השלימה את בנייתה של נחתת הירח NOVA-C, המיועדת לשיגור בטיל פלקון 9 של ספייס אקס. בחברה מקווים לשגר אותה סוף סוף, אחרי חודשים ארוכים של עיכובים ודחיות, ולהגיע לנחיתה רכה של חללית אמריקנית על הירח בפעם הראשונה מאז סיומה של תוכנית אפולו.
האסטרונאוטית תלבש פראדה
חברת אקסיום (Axiom), שזכתה במכרז של סוכנות החלל של ארצות הברית לפיתוח וייצור חליפות החלל לאסטרונאוטים שינחתו על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס, הכריזה על שיתוף פעולה בפיתוח החליפות עם בית האופנה האיטלקי פראדה (Prada). מהנדסים של פראדה אמורים ללוות את כל שלבי הפיתוח של חליפות החלל המיועדות לפעילות על פני הירח, ולסייע בפיתוח חומרים ופתרונות עיצוביים שיאפשרו לאסטרונאוטיות ולאסטרונאוטים פעילות נוחה ככל האפשר, לצד הגנה מפני התנאים הקשים של הסביבה העוינת.
5 צפייה בגלריה
חליפות שיאפשרו עבודה משופרת על פני הירח. אבטיפוס לכפפה של חליפת הירח של אקסיום
(צילום: Axiom Space)
"המומחיות הטכנית של פראדה בחומרי גלם, בתהליכי ייצור ובחדשנות עיצובית תביא טכנולוגיות מתקדמות החשובות לא רק להבטחת נוחות העבודה של האסטרונאוטים על פני הירח, אלא גם להתחשבות בשיקולי הגורם האנושי, שהייתה חסרה בחליפות הישנות", אמר מנכ"ל אקסיום, מייקל סופרדיני (Suffredini).
באקסיום מבטיחים כי החליפות החדשות, המכונות AxEMU, יבטיחו מצד אחד גמישות משופרת לאסטרונאוטים, וישלבו כלים שיסייעו להם בעבודה, ומצד שני יכללו אמצעי בטיחות משופרים להגנה על האסטרונאוטים בסביבה הירחית המאתגרת. בהודעת החברה לא נמסר מה ההיקף הכספי של שיתוף הפעולה עם בית האופנה. אקסיום זכתה אשתקד במכרז של נאס"א לאספקת חליפות הירח למשימות הראשונות של תוכנית ארטמיס, בעלות של כ-230 מיליון דולר, אך אם תזמין הסוכנות עוד חליפות בהמשך, היקף העיסקה עשוי להגיע ל-3 מיליארד דולר ויותר.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
