התמונות המרהיבות של שת"פ הטלסקופים
טלסקופי חלל מספקים תמונות מרהיבות של היקום, בזכות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ותצפיות שנעשות מחוץ למגבלות שמטילה עלינו האטמוספרה. הבעיה היא שבגלל מחסומים פיזיקליים, כל טלסקופ צופה רק בסוג מסוים של קרינה אלקטרומגנטית, או בטווח צר יחסית שלה, וכך מצטמצמת יכולתנו לקבל את מלוא המידע.
מדענים מסוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הרכיבו כעת תמונות משולבות מצילומים של כמה טלסקופים, ובראשם טלסקופ החלל ג'יימס ווב, הצופה בעיקר בקרינה תת-אדומה, וטלסקופ החלל צ'נדרה, הצופה בקרני רנטגן. עיבוד התמונות כולל המרה של טווחי הקרינה השונים לצבעים של אור נראה, על מנת שנוכל להתרשם במו עינינו משפע המידע שיש לעצמים האלה להציע.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
איך מינים גדלים? לא תמיד בצורה מסודרת
משב רוח לא רענן
ג'ל נגד סרטן
התמונות עושות שימוש גם בנתונים מטלסקופי חלל נוספים, כגון האבל וספיצר, ומטלסקופים קרקעיים חזקים. התוצאה היא תמונות מרהיבות במיוחד ומפורטות באופן חסר תקדים, של כמה מהנופים היפים ביותר שיש ליקום שלנו להציע. לחיצה על התמונות תפתח את הגרסה המלאה שלהן.
ערפילית העיט – "עמודי הבריאה":
הערפילית, ששמה הרשמי הוא M16 או NGC 6611, רחוקה מאיתנו כ-5,700 שנות אור. זהו אזור שבו נוצרים כוכבים חדשים רבים, והערפילית קיבלה את הכינוי "עמודי הבריאה" בעקבות צילום מפורסם של טלסקופ החלל האבל. הצילומים של ג'יימס ווב חושפים את ענני האבק והגז, ואילו המרכיבים שתרם צ'נדרה לצילום הם הכוכבים הצעירים, הפולטים קרני רנטגן. בצילום הזה אורכי הגל של קרני רנטגן תורגמו לאדום וכחול, ואורכי הגל התת-אדומים לאדום, ירוק וכחול.
גלקסיית M74
הגלקסיה M74, או NGC 628, היא גלקסיה ספירלית שנמצאת במרחק של כ-30 מיליון שנות אור מאיתנו. היא מכונה גם גלקסיית הפנטום (רוח הרפאים), משום שקרינתה עמומה למדי וקשה לצפות בה בטלסקופים קטנים. גם כאן, הטלסקופ צ'נדרה חושף את האזורים הפעילים מבחינה אנרגטית, שמוצגים בסגול, הטלסקופ ג'יימס וב את האבק והגז, שצבועים בירוק, צהוב, אדום וכחול מג'נטה, ולצידם מופיעים מרכיבים שצולמו באור נראה בטלסקופ האבל, בהם הכוכבים ופסי הגז, הנראים כאן בכחול ובכתום.
גלקסיית NGC 1672
במרחק של כ-50 מיליון שנות אור מאיתנו נמצאת גלקסיה ספירלית מוארכת, שהמרכז שלה אינו עגול, לפחות מזווית המבט שלנו, אלא נראה בצורת קו או מוט. הצילומים שסיפק הטלסקופ צ'נדרה, בסגול, חושפים עצמים כבדים כמו כוכבי נייטרונים או חורים שחורים, הסופחים חומר מסביבתם ותנועתו המהירה של החומר פולטת קרני רנטגן. הצילומים של ג'יימס ווב ושל האבל מראים את האבק והגז שבין הכוכבים, בצבעי אדום, ירוק וכחול.
צביר הכוכבים NGC 346
צביר הכוכבים הזה הוא אזור בענן המגלני הקטן, אחת הגלקסיות הקרובות לשביל החלב, נמצאת במרחק של כ-200 אלף שנות אור מאיתנו. כאן הצילומים של הטלסקופ ג'יימס ווב מציגים באדום, ירוק וכחול סילונים וקשתות של גז שממנו נוצרים כוכבי לכת סביב כוכבים צעירים. הצילומים של צ'נדרה, ובעיקר הכתם הסגול משמאל, חושפים שאריות של סופרנובה – פיצוץ של כוכב גדול. גם כאן משולבים נתונים מצילומים של האבל, ספיצר וטלסקופים קרקעיים.
השמשות הענקיות של היקום הקדום
במחקר אחר שבו נעשה שימוש בטלסקופ ג'יימס ווב, החוקרים מנסים לגלות איך נראו הכוכבים הראשונים שנוצרו ביקום, זמן קצר אחרי המפץ הגדול. החוקרים, בהובלת קורין שרבונל (Charbonnel) מאוניברסיטת ז'נבה, הפנו את הטלסקופ אל אחת הגלקסיות הקדומות ביותר שהתגלו עד כה, GN-z11, הרחוקה מאיתנו כ-13.3 מיליארד שנות אור מאיתנו, כך שאנו רואים אותה כיום כפי שהייתה כ-440 מיליון שנה בלבד אחרי המפץ הגדול. הספקטרומטר של הטלסקופ ג'יימס ווב מאפשר לנתח את הרכב האור שלה, וכך לזהות את החומרים שמרכיבים אותה. התצפיות העלו כי הגלקסיה הזו עשירה מאוד בחנקן, והיחס בין כמות החנקן לכמות החמצן בחלל הבין-כוכבי שלה גדול פי ארבעה לעומת הסביבה שלנו.
אחד ההסברים האפשריים ליחס כמותי כזה בין חנקן לחמצן הוא קיומם של כוכבים ענקיים, הגדולים פי 10,000 מהשמש שלנו. הטמפרטורה והלחץ העצומים בליבה של כוכבים כאלה תוביל את היתוך המימן למסלול שבו יווצר יותר חנקן ופחות חמצן, בשונה מהתהליכים שאנו מכירים כיום בליבות כוכבים.
7 צפייה בגלריה
ייתכן שהיו שם כוכבים עצומים. סביבת הגלקסיה הקדומה GN-z11 בצילום של טלסקופ החלל האב
( מקור: NASA, ESA, P. Oesch (Yale University), G. Brammer (STScI), P. van Dokkum (Yale University), and G. Illingworth (University of California, Santa Cruz) )
כוכבים בעלי מסה כה גדולה אמורים לשרוד זמן קצר יחסית, ואם היו קיימים הם כנראה התפוצצו עוד לפני שהאור שמגיע אלינו כעת מהגלקסיה הרחוקה הזאת החל לעשות את דרכו לעברנו. עם זאת, החוקרים סבורים שהיסודות שהכוכבים הענקיים האלה הפיצו לכל עבר בתהליכי קריסתם נותרו באזור, והשתלבו בכוכבים שנוצרו מהם בהמשך, כך שההרכב הכימי של הגלקסיה כיום, עשוי להעיד על קיומן של אותן שמשות קדומות ומסיביות מאוד. "ההסבר היחיד לנוכחות כה בולטת של חנקן הוא היתוך מימן בטמפרטורות גבוהות מאוד", אמרה שרבונל. "לפי מה שהמודלים במעבדה שלנו מראים, רק ליבות של כוכבים על-מסיביים יכולות להגיע לטמפרטורות כאלה".
תחנה בתפוסה מלאה
בתחנת החלל הבינלאומית שוהים כעת 11 אנשי צוות, לאחר שבתחילת השבוע הגיעה לתחנה המשימה הפרטית השנייה, AX-2, עם צוות של ארבעה אסטרונאוטים פרטיים, הכולל את שני הנציגים הראשונים של סעודיה בתחנה. מפקדת המשימה הפרטית פגי ויטסון, שעובדת כיום בחברת אקסיום, היא האסטרונאוטית הוותיקה והמנוסה ביותר בכל הצוות המורחב בתחנה. זה ביקורה הרביעי בתחנה הבינלאומית, ובשלושת הקודמים היא צברה 665 ימים בחלל – יותר מכל אסטרונאוט אמריקני אחר. הצוות הפרטי הצטרף לשבעת אנשי הצוות הסדיר השוהה בתחנה – שלושה אמריקנים, שלושה רוסים ואחד מאיחוד האמירויות.
7 צפייה בגלריה
לא רק שהתחנה מלאה, אלא גם במגרש החניה צפוף. שבעת אנשי הצוות הסדיר עם ארבעת האורחים מהמשימה הפרטית
( צילום: נאס"א )
הגעת הצוות הפרטי בחללית דרגון של ספייס אקס העלתה לארבע את מספר החלליות העוגנות כעת בתחנה, בהן שתי חלליות דרגון. בשבוע הבא המספר צפוי לעלות לחמש, עם עגינתה של חללית אספקה רוסית לא מאוישת ששיגורה מתוכנן ליום רביעי. הצוות הפרטי אמור לשהות בתחנה עשרה ימים, עד סוף השבוע הבא, ולבצע ניסויים רבים, בהם הניסוי הישראלי ILAN-ES, שנועד לצלם "שדוני ברקים" ותופעות אטמוספריות אחרות המתרחשות מעל העננים בזמן סערות ברקים.
הפירוק של וירג'ין אורביט
לפני שלושה שבועות דיווחנו כאן על פשיטת הרגל של חברת וירג'ין אורביט, שפיתחה שירות לשיגור לוויינים קטנים על גבי טיל המשוגר ממטוס בואינג 747. הניסיון הראשון שלה, בינואר השנה, הסתיים בכישלון כשטיל השיגור התרסק עם תשעת הלוויינים שנשא. מנהלי החברה קיוו למצוא קונה שיחלץ אותה, אבל התקוות האלה נגוזו כעת, כשכמה חברות זכו במכרזים לקניית נכסיה.
חברת הטילים רוקט לאב תשלם 16 מיליון דולר על מתקני וירג'ין בקליפורניה, כדי להרחיב אליהם את מתחם הייצור הסמוך שלה. חברה אחרת, Stratolaunch, קונה ב-17 מיליון דולר את מטוס הבואינג, ואילו חברה שלישית, Launcher, תשלם כשלושה מיליון דולר על זכויות החכירה של וירג'ין אורביט באתר ניסויים במדבר מוהאבי שבקליפורניה, וכן על הציוד שכבר נמצא שם. המכירות הללו יכסו חלק מהחובות שהותירה החברה, והמודל העסקי של שיגור לוויינים ממטוס יצטרך לחכות לחברה אחרת שתוכיח את היתכנותו.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
